מריץ שורות
כל יום חמישי מאוחר בלילה, כמו שעון.
פוסטים פופולאריים
-
קינדרלעך
13/11/09 | 2223 צפיות
-
עקוּדים
31/7/09 | 1599 צפיות
-
רק עוד יום
19/4/12 | 1169 צפיות
-
שיר כאב
17/3/13 | 1765 צפיות
-
טרינידד
20/8/09 | 1943 צפיות
-
יפה שקיעת שמש
10/7/09 | 1586 צפיות
פוסטים אחרונים
- העתיד כבר כאן 16/12/13
- דמיון מודרך 7/12/13
- מגיע לו שיכתבו עליו שיר 28/11/13
- חולדאי פינת לפיד 21/11/13
- ח"י, ח"י, ח"י 12/10/13
- כזו טרגדיה 6/10/13
ומי זה הלקוח החמוד שהתחפש לרב חובל?
הנה סיפור קטן: פעם ביליתי שבוע וחצי בקורס חובלים, בחיל הים. זה היה בנובמבר, על שפת הים ליד עכו. האוהלים כמעט ולא ניסו להילחם ברוח. היה קר והיה רטוב והיה בלתי נסבל. בוקר אחד, בעודנו יושבים בשיעור שעסק בענייני ים כאלה או אחרים, חמד ראשי לצון, נשמט על חזי והשקיע אותי בתרדמה עמוקה ונעימה, ממנה התעוררתי רק לקול שאגותיו של איזה מפקד זוטר שלא ראה בעין יפה את המיזם. הוא שלח אותי להיטבל במי הים, שכן מן המפורסמות הוא ששטיפת הפנים במים קרים מעוררת. אלא שדווקא על הרטבת הפנים לא התעקש. נדרשתי לצעוד אל תוך הים, ככה במדים ונעליים, לטבול עד צוואר ולחזור אל השיעור. לא היה נעים. ראשית הצטערתי על הסיגריות ששכחתי להוציא מהכיס בלהט היצרים, אח"כ נכמרו רחמיי על הגרביים הרטובים, אבל ככל שנקפו השעות - והן נקפו לאיטן דקה אחר דקה - פיתחתי אמפתיה מסויימת דווקא לי עצמי - ספוג מי מלח, רועד מקור, קטן ומסכן וחסר ישע ומרוחק מן הבית.
למחרת בבוקר חתמתי על טופס ויתור מהקורס. זה נוהג כזה אצלי - לא מתעקש איפה שלא אוהבים אותי.
זימנו אותי לשיחה אצל מפקד הקורס. במשרד מרווח בחיפה ישב מולי קצין אלגנטי במדים לבנים וניסה להניא אותי מן הרעיון, הוא סיפר לי על העתיד והיתרונות ואני כל הזמן חשבתי כמה חבל שאין לידיו זוג כסיות כמו שיש לריצ'ארד גיר בסרט קצין וג'נטלמן. המילה הזו - כסיות - נתפסה לי שם בראש כמו מנטרה, עד שכמעט נרדמתי שוב, ורק המשפט האחרון שאמר החזיר אותי אל הקרקע - רק כדי להמריא משם כמו טיל דקה מאוחר יותר. "אנחנו בחיל הים משפחה אחת גדולה, ואנחנו רוצים שתהיה חלק מהמשפחה שלנו", אמר. ואז, בלי לחשוב פעמיים אמרתי לו בשקט: "יש לי כבר משפחה אחת בנצרת עילית וזה בהחלט מספיק לי."
הצרחות שליוו אותי החוצה ממשרדו, וההבטחות שהבטיח תוך כדי כך שהוא ידאג שאני כבר אירקב איפשהוא, מהדהדות בראשי מעת לעת גם היום. ויותר מזה - לעיתים אני תמה האם לעובדה שאני מעצב גרפי בתל אביב יש איזשהו קשר להבטחה שלו.
- - -
"מה שיפה בטפשות", אני אומר לילדיי כל שני וחמישי (ליטראלי), "זה שהיא בחינם. יכול כל אחד לבוא ולקחת ממנה לעצמו מלוא החופן. איש לא יגביל אותך, איש לא יאמר: זהו, מספיק טפשות בשבילך, אתה מבזבז לנו. להיפך - תהנה".
והנה בא השבוע אחד - אלי מרום, שהוא במקרה גם אלוף בצה"ל ומפקד חיל הים, וגרף לעצמו מנה נאה של טפשות שכזו. מועדון חשפניות. נו באמת. והוא היה יכול להיות ראש המשפחה שלי, אילו הייתי מתפתה להאמין במשפחתיות עשרים שנה קודם.
באופן אישי, אני דווקא רוצה להודות לאדון האלוף על המעשה - כבר עמדתי בפני שוקת שבורה ביחס למדור השבועי במעריב של שבת: ממשלה - אין, המשא ומתן הקואליציוני - תקוע, העזתים - נהיו צמחוניים, ליברמן - משתפן. אפילו אהוד ברק שחג מעלי כל השבוע כדי לזכות בקצת תשומת לב, מעורר פיהוק. הייתי הרוס. והנה המושיע, אלוף האלופים, סיר פרנסיס דרייק ממש! אלוהים יודע מה עבר לו בראש כשהחליט שהוא מוכרח, שלא יכול להתאפק. שיש סיפוקים מיידיים שצריכים למצוא את פורקנם תיכף ומיד, שלושים שניות זוזי.
טמבל.
זאת, עלכלפנים, העבודה שמתפרסמת במעריב בבוקר יום שישי.
פורים שמח. |
תגובות אחרונות
-
נערת ליווי
בתגובה על לזכר צ'ט המנוח
-
Shulamit Near
בתגובה על מגיע לו שיכתבו עליו שיר
-
lexis
בתגובה על העתיד כבר כאן
-
תוגת אבי
בתגובה על דמיון מודרך
-
גלית א'
בתגובה על חולדאי פינת לפיד
-
לא מתנגדת
בתגובה על כזו טרגדיה
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
למה שגורם לי לצחוק, אין חוק התיישנות מסתבר.
שאין אלוהים.
מצד שני, אילו היה קיים בכל זאת, סביר להניח שהיה אדיש להתנהלותי בעולם, והאמת - די בצדק.
"לעיתים אני תמה האם לעובדה שאני מעצב גרפי בתל אביב יש איזשהו קשר להבטחה שלו".
לאור הסיפא של הפוסט ברור שמפקדים בחיל הים רחוקים מלהיות אלוהים, אז מה אומרת העובדה שאתה מעצב גרפי בתל אביב, על אלוהים?
אנשי צבא הם אנשים שנלחמים בשביל מישהו ולא בשביל משהו...זהו פחות או יותר העיקרון העומד בבסיסו של הציות ועליו מושתת בעצם כל צבא בעולם ולקוד הזה נאמנים אנשי צבא בכל הקוסמוס.(אתה מוזמן להזכר בהערצה העיוורת שלך כלפי המפקד שלך הישיר)
מה שלפי דעתי קרה שם זה שהאלוף חלף במקום ומול אותו "גו גו שואו" היה תור של כמה אנשים, בדיוק כשהאלוף חלף, מישהו אמר לחברו : אתה אחרי (ואל תידחף בתור) והאלוף ששמע את הקריאה האלמותית 'אחרי' פשוט הסתער פנימה עם כל היתר...
בפעולתו זו, הוא קיים את הציוויי המוסרי הצבאי של דבקות במטרה ועכשיו מה רוצים ממנו ?
מעולה!
גם התמונה (פוטו מונטאז'? איך מכנים עבודה מהסוג הזה?) וגם הפוסט.
כמה צחקתי.
אתה יודע איך זה עם הגנרלים האלה, הם לא אוהבים שזורקים אותם, הם צריכים להיות אלה שזורקים, ככה סתם הם לא רגילים שפוגעים להם בכבוד.
וזה מזכיר לי שבעיסוק שלי אני שומע בממוצע פעם בשבועיים את האמירה "לא התייחסנו אליו כמו אל עובד, הוא היה כמו בן בית!" (ולכן לא שילמנו לו שכר מינימום/שעות נוספות/דמי הבראה/חופשה שנתית בתשלום, גם על בני משפחה הם מתקמצנים כנראה).
אני ממש לא מבינה מה לא בסדר?
חשיבה פרימיטיבית(לא אישי חלילה)
לא הולך איתך להב:)
אני ממש רוצה לענות לך אחרת כי בעשיה שלך יש כ"כ הרבה נכון.
ותודה
רק שזה לא מסתדר לי עם התכנים שאתה בוחר
התסלח לי אי פעם?
:))
אמממ...
אני לא לגמרי יודעת איך לקרוא את מה שכתבת כאן.
מה, כאילו, כעסת? או שאני סתם ריגשי?
בכל מקרה, שאלתי באמת מתוך התעניינות, בקשר ל-למה אתה משייך את הטיפשות.
אני איתך במחשבה שמעשה חכם זה בטח לא, וראוי זה גם לא.
אבל בעקבות דיונצ'יק קטן שהתפתח אצלי בעניינו של המפקד, ראיתי שאנשים שונים שמים דגשים שונים על מקומות שונים, אז התעניינתי בדגשים שלך, שלא עלו במדויק מהסיפור שסיפרת, משעשע ונעים לקריאה ככל שהיה.
טוף?
נדמה לי שהאמירה של איינשטיין הייתה יותר חותכת - שיש שני דברים אינסופיים היקום והטיפשות האנושית, רק שלגבי היקום הוא לא לגמרי בטוח.
אמאנילאטועה. משהו כזה.
כבר חששתי שאאלץ לקנות את "מעריב" היום. חסכת לי. עבודה מצויינת, שנונה וקולעת.
ולגבי הטפשות, איינשטיין כבר אמר שיש שני דברים אינסופיים - היקום והטפשות האנושית. אבל במקרה של האלוף נדמה לי שזו לא טפשות נטו, זה גם סוג של היבריס ("מגיע לי", "אני יכול").
ואולי בכלל מגיעה לו תודה על השקיפות. כל חיילת שכפופה שלו שמחה וודאי לדעת שעבורו נשים הן סחורה הנקנית בכסף.
על מה הטפשות?
בדיוק על זה שאין לו, וכנראה גם למערכת מסביבו שום קוד אתי של התנהלות במרחב. שום התאמה בין המשבצת בה הוא מתפקד לבין התפקוד שלו. שבעצם הביטוי "קצין וג'נטלמן" - עוד לפני שנהיה סרט מוטיבציה לפרחי טיס - מאגד בתוכו איזו תבנית שצריך לקיים אותה.
נקודתית? אין לי מושג אפילו מה הוא עשה שם, וזה גם לא חשוב.
הוא נמצא במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, במובן מאוד רחב מאוד של הביטוי.
וזה קורה לטפשים.
רק ביחס לשאלה שלך אם הוא לא היה מספיק חכם בשביל לא להיתפס - את לא מוכרחה לתת לי קרדיט, כי אנחנו לא באמת מכירים, אבל נו, באמת.
העיקר שמביאים פילוסופים שיכתבו גושפנקה להרג בזמן מלחמה.
סיפרו.
אבל סיפרו לי גם את סינדרלה ולא ראיתי מעודי נסיכה בנעל זכוכית.
זה העולם שמצחיק.
:)
ומה הטיפשות בעיניך?
שהוא אוהב לזיין בקבוצה?
שהוא חייב לעשות את זה דווקא במוסד מהסוג הזה?
שהוא לא מספיק חכם בשביל לא להיתפס?
כל הנ"ל?
אחרים?
אהוי קפיטן..
לא סיפרו לך שעל טיפשות משלמים? ביוקר אפילו.
(אתה מצחיק להבהלוי)