ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
דב מורן (מייסד M-Systems שנמכרה לאחרונה לסאנדיסק, וכיום יו"ר Tower ומייסד מודו) וינקי מרגלית (מייסד אלדין) נחשבים לשניים מהנערצים שביזמי ההיי-טק הישראליים. שניהם "עשו את זה", שניהם הקימו אופרציות שמפרנסות המון משפחות, מאחורי שניהם יש אקזיטים יפים (הקמת חברות והבאתן להנפקה מוצלחת או מכירה), שניהם מאמינים בעבודה קשה ולא בקיצורי דרך, שניהם אנשי עקרונות ודוגלים בעזרה לקהילה, ושניהם צנועים.
אני אוהב לשמוע את ינקי מרגלית. ההרצאות שלו, למרות הצניעות, מצליחות לסתור את כל מה שה"גורואים" העסקיים למיניהם מטיפים לו בהרצאותיהם (ומרגלית איננו היחיד; דעות דומות נשמעות מפי יזמי-על אחרים, שגם הם מעדיפים לעשות מאשר לדבר, כמו למשל גיל שוויד).
מוטיב אחד שחוזר על עצמו בכל הרצאה של ינקי מרגלית, הוא ציטוטים וסיפורים על ידידו הטוב, דב מורן. גם הציטוטים והסיפורים חוזרים על עצמם, אך אני נהנה לשמוע אותם שוב ושוב. ברצוני להביא כמה מהם פה (לא מדובר בתמלול, אלא במילים שלי, המבוססות על הסיפורים של ינקי):
על תוכניות עסקיות ומספרים:
ינקי הקים חברה לתפארת (אלדין), והלך איתה כל הדרך למן ההקמה, דרך הנפקה בבורסת ה-NASDAQ הנכספת, וכלה בניהולה השוטף והיומיומי.
הוא מספר שלקראת ההנפקה, התבקש לספק את התוכנית העסקית של החברה. כשענה "אין", התבקש לספק את התוכנית העסקית האחרונה שהוכנה, גם אם לא מעודכנת, כדי לעדכן אותה. כשענה בשלילה גם על כך - "אין ומעולם לא היתה לאלדין תוכנית עסקית", כולם היו בטוחים שהתלוצץ. כל חברה קטנה, אפילו זעירה שרק הוקמה, נדרשת לתוכנית עסקית עבור כל דבר קטן, אפילו כספי pre-seed מינימליים. כפי שכל בר-דעת יודע, אין לחברה שום סיכוי להתקרב בכלל למכירות בלי תוכנית עסקית. על אחת כמה וכמה, להגיע לרווחיות. קל וחומר בן בנו של קל וחומר, להנפיק. ואילו פה מדובר בחברה שעשתה את כל זה, ואף מתיימרת להנפיק, ולא פחות מאשר בבורסת ה-NASDAQ, ואת כל זה עשתה בלי שום תוכנית עסקית!
אז ינקי ידידנו קרא ספרים ומאמרים על תוכניות עסקיות, וכתב תוכנית עסקית לאלדין. כידוע, תוכנית עסקית חייבת לכלול הרבה מספרים, תחזיות, מכירות צפויות, וכו'. אך ינקי לא נביא, אין לו שום מושג כמה החברה תמכור בשנה הבאה (חוץ מאשר "יותר מהשנה הזאת"), וכל מה שהוא יודע זה להקים חברה טובה, להמציא, לפתח, לייצר, לנהל, לשווק ולמכור. אז הוא דילג על כל מה שקשור לתחזיות ומספרים עתידיים.
כשמסר את התוכנית העסקית, הובעה תמיהה רבתי על כך שהדברים החשובים ביותר (תחזיות) נשמטו, והוא נדרש לערוך מקצה שיפורים ובמיוחד להביא מספרים.
כאמור הוא לא היה נביא, ולא התחשק לו להמציא מספרים מנופחים (למרות ש"האקסל סובל הכל..."), ולכן הלך להתייעץ עם דב מורן.
למשל באשר לנתוני המכירות של השנה הבאה.
דב: תכתוב 12 מיליון (דולר). ינקי: למה דווקא 12 ?! דב: כי על פחות מזה לא ינפיקו אותך ב-NASDAQ.
תשובה משכנעת ביותר, ואכן לתוכנית הוכנס המספר 12 מיליון דולר עבור המכירות הצפויות לשנה הבאה, כמו גם שאר המספרים החסרים, התוכנית הוגשה, החברה הונפקה בהצלחה, ובא לציון גואל.
סוף דבר: כשנה לאחר ההנפקה, פורסמו הדו"חות השנתיים של אלדין, והנה - הפלא ופלא! - המכירות השנתיות עמדו על 12 מיליון דולר בדיוק!
וכאן מסיים ינקי את הסיפור, ואומר: מאז אני מצטער שלא כתבתי בתוכנית העסקית "24 מיליון דולר"...
טוב מזל משכל:
סיפור אחר שינקי מרגלית נוהג לספר בשמו של דב מורן (אם כי אני מניח שמדובר בסיפור מוכר), הוא על המצביא נפוליאון, שיום אחד נדרש למנות גנרל בכיר, וביקש מכל המפקדים למסור לו קורות חיים של אנשים שהם רואים אותם כראויים לתפקיד.
בעקבות בקשה זו, הוא קיבל ערימה ענקית של כאלף קורות חיים.
הוא נטל את העשרים העליונים, קרא אותם, בחר מתוכם חמישה, ולאחר ראיון ומבחן עם אותם חמישה, בחר את המתאים.
ואז הוא נשאל: ומה עם כל ה-980 שלא נתמזל מזלם להיות בראש הערימה ובכלל לא בדקת אותם?!
וענה: חשוב לי שהגנרל יהיה לא רק מוכשר וחכם ובעל הכישורים המתאימים, אלא גם שיהיה לו מזל, ואילו ה-980 האלו הוכיחו את עצמם כחסרי מזל...
התמדה:
כידוע, לחברות רבות יש חזון, שמנוסח בקפידה, ותלוי במקומות שונים במשרדי החברה, כמו גם באתר הבית שלה. ינקי מרגלית מספר שאחת הסיבות להערכה שלו לדב מורן, היא שהחזון של M-Systems כלל סעיף יוצא דופן שמעולם לא ראה אותו ב"Visions" של חברות אחרות: Persistency (התמדה, עקשנות).
למרות הסוף הטוב, M-Systems ירקה דם וזעה, ונדרשה לשנים לא מעטות כדי להגיע לאקזיט המרשים. היו כמה וכמה פעמים שאנליסטים ועיתונאים כבר הספידו את החברה. היו כמה וכמה משברים. במיוחד אהבו כולם ללעוג על שאיפתו של דב מורן להגיע למכירות שנתיות של מיליארד דולר (ואכן ברבעון האחרון לפני מחיקת החברה היא חצתה את קו הרבע מיליארד דולר).
היכולת לשרוד את כל המשברים, להאמין בחזון ולהמשיך הלאה, או במילים אחרות - Persistency - אפיינו את M-Systems יותר מכל, ומשכו את העין של ינקי מרגלית.
יש עוד כמה סיפורים נוספים של ינקי מרגלית על דב מורן, אך הזמן והיריעה קצרים מהכיל את הכל... הערה (26.9.08): בעברית קיים ביטוי "להביא את הדברים מפי הדב", שבהתחשב בשמו הפרטי של דב מורן, מקבל משמעות נוספת. בעקבות נסיעה משותפת איתו, ברצוני להביא את דבריו המקוריים על נפוליאון (אם כי אני משאיר למעלה גם את הסיפור כפי שינקי מרגלית סיפר אותו, כי גם השיפוצים שהוא הכניס לסיפור מוצאים חן בעיני):
יש הרצאה שאני (ד.מ.) מרצה מפעם לפעם ושמה: "נפוליאון, הצלחה ומזל". ההתחלה היא זו:
מסופר על נפוליאון שנשאל איך הוא בוחר את הגנרלים שלו (הדי מוצלחים בשעתם). הוא ענה: אני בוחר רק את אלה שיש להם מזל. נשמע מטופש? ובכן לא ולא. אתה נתקל בחיים באלה שאף פעם לא הולך להם. יש להם תמיד תירוצים טובים. פעם זה המנכ"ל היה דפוק. פעם זה השוק התמוטט בדיוק לפני שגייסנו. פעם זה סתם: הרצפה היתה עקומה/חלקה/מחוספסת... כשאתה קצת מגרד בסיפור אתה מגלה כמה קל היה "לשנות את המזל". אתה גם מגלה שיש אנשים ש"מפיצים סביבם חוסר מזל". איך אפשר להפיץ חוסר מזל? מספיק שאיש כזה (שרואה את עצמו חסר מזל מלכתחילה) מסתובב בין החבר'ה ומסביר להם למה זה לא יעבוד, למה הלקוחות לא יקנו את זה, למה אין סיכוי שנגמור את הפרויקט בזמן וכו' וכו' שהנבואות שלו מגשימות את עצמן. ואז... "לא היה לנו מזל". מדהים לראות כמה אנשים מסתובבים עם רזומה מלא בכשלונות. האחד אחרי השני. פה הוא פוטר כי המנכ"ל היה אידיוט, פה הם פשטו את הרגל. פה התברר שלמוצר אין שוק וכו' וכו'... אז נפוליאון לקח כגנרלים רק את אלה שהיה להם מזל (והצלחות). גם אני.
אגב: דב היה מרצה המפתח ("keynote" - מתי יהיה תרגום מוצלח לעברית?!) בכנס שנערך השבוע ע"י דה-מרקר(האתר המארח את הבלוג הזה) ויבמ, ושבו השתתפו (בין השאר) רבים מחברי הקפה. ההרצאה שלו שריתקה קהל רב (אני לא מקנא באלו שהרצו במושבים המקבילים באותו זמן...), סיפקה חומר רב נוסף, ואני נמנע מהבאת ציטוטים וסיפורים פיקנטיים נוספים, רק בגלל שהקפדתי בפוסט הזה לצטט רק סיפורים שינקי מרגלית הביא. |
Rose
בתגובה על עם רועי בר-נתן וניקי גולדשטיין
יואב עינהר
בתגובה על הלינקים ה"סודיים" של הקפה שתמיד חלמתם עליהם!
מרוה
בתגובה על הומלס דוט קום, אלנבי 87, על המדרכה
קליפס
בתגובה על החליפו לי את הגבס בסד
Ariel Segal
בתגובה על תחזית (מדויקת למדי) לשנת 2008
ד"ר עם פילוסופיה
בתגובה על איך נדבקתי לפני שנים במחלת היאפים (CFS). בעצם לא...
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
תחזית |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות קולנוע |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
ספרים
|
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על הכוכב והתגובה!
חבל שאת עוזבת...
ותודה גם לסוליקס על התגובה.
אחלה פוסט
שונאת תוכניות עסקיות.
אלי
הזמנה פתוחה וחופשית
חג שמח
דרור
המון תודה על הכוכב ועל התגובה!
בהמשך לתגובתי/כוכבי בגלריה שלך על השלט המפורסם שהיה מוצב פעם בצומת הסירה, יש לי גם מה להגיב על הנושא של תוחלת החיים, ואני מקוה לעשות זאת בימים הקרובים...
עוד רבות יסופר
אלאדין ומנורת הזהב...
מודו כובשת את העולם...
אם יש עוד סיפורים אל תחסוך מאיתנו
מקום וזמן יש בשפע
כוכבים יש בקושי
50 אחוז בדרך אלייך
דרור
המון תודה!
על הכוכב,
על התגובה,
על ההזדהות,
על האומץ והעקשנות בהקמת החברה,
ועל כך שביקרת אותי!
תצליחי ובגדול!
היי
נהניתי לקרוא, כמי שהקימה חברה ועדיין עובדת קשה ומתעקשת, אין לי ספק שזה ישתלם בסוף. לא יכולתי שלא להזדהות עם כל מילה
תודה על ההארה
מיכל
הו, תודה, אבל זה קצת מוגזם להחמיא על ההשקעה בכתיבה, יחסית לפוסטים המושקעים שלך.
אם כבר, פוסט יותר סיפורי (כלומר בכיוון של הבלוג שלך), והרבה יותר מושקע בכתיבה, הוא הפוסט הראשון שלי:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=47550
ושוב תודה!
תודה על ההשקעה בכתיבה,
עושה השראה,
גיל קסטל
תודה לך!
למי שלא מכיר: גלית בן שמחון, לשעבר סמנכ"לית השיווק הנמרצת של YES, שפרשה לאחרונה לעסקי ייעוץ עצמאיים.
תודה שסיפרת לנו. אהבתי מאוד.
ודאי שאתה בסדר.
זו בסך הכל תגובה פוסט-טראומטית מוכרת מהספרות המדעית, ואני רוצה לצטט את דברי הג'ורנל Psychotherapy and Venture-Capital (תרגום לעברית ע"י: Israel Venture Association):
כיום ידועים למדע שני גורמים המובילים לפסיכוזה הנ"ל:
א. Venturitis-Capitalitis: ודאי שמעת על קרן הון הסיכון המובילה והראשונה שקמה בעולם, "קליינר-פרקינס", וכן על אותו משקיע אגדי בשם קליינר. עם זאת, אני מוכן להתערב שעל שותפו פרקינס, מעולם לא שמעת. הסיבה: לאחר קריאת 2562 תוכניות עסקיות, לפעמים יותר מ-15 ביממה (ומוטב שלא אזכיר מקצוע אחרי שהעובדות בו נאלצות לשרת מספר דומה של לקוחות ביממה), לקה אותו פרקינס במחלה הנ"ל, והפך למקרה הראשון שתועד בספרות המדעית. ברבות השנים חלו מאות אנשי הון סיכון נוספים במחלה, חלקם אושפזו, ורק מעטים החלימו ממנה.
ב. אנטרפרנריטיס: בניגוד לסוג הראשון של הפסיכוזה, הסוג השני תוקף בעיקר יזמים וסטארט-אפיסטים, ונובע מהקדשת אינספור שעות מסביב לשעון לכתיבת ועריכת תוכניות עסקיות, והעמדתן לחוכא ואטלולא בידי קרנות הון הסיכון. קבלת הפנים הכל כך קרירה ולעגנית, לתוכנית שכה רבות הושקע בה, יוצרת תגובה פסיכוטית ידועה שמערערת את האיזון הנפשי של רבים מהיזמים.
שיטת הטיפול היעילה ביותר הינה באמצעות Exit, אך למרבה הצער - הסיכוי לממש Exit קלוש, ולכן רוב החולים נדונים לסבול מהמחלה למשך כל חייהם, והטיפול התרופתי מועיל רק להחלשה זמנית של הסימפטומים ולא לריפוי מלא.
אני כבר הרבה זמן הולך לקבוצת תמיכה
לבעלי חרדה מתוכניות עסקיות.
הכל בסדר איתי?
אחלה פוסט.
תודה תודה תודה!
לאחר פגישתו הראשונה של שרון עם קונדוליסה רייס, הוא נשאל ע"י עיתונאים על מה נסובה השיחה.
תשובתו היתה: "אני מתקשה להיזכר, כי רגליה היפות של מזכירת המדינה בלבלו אותי" (בתקופה ההיא קונדוליסה רייס עדיין היתה מזכירת המדינה).
אז בין אם הוא התלוצץ ובין אם היה רציני, רציתי לספר לכם שאם תצליחו להתעלם מיופיה של חלי, תגלו שיש לה תובנות עסקיות חשובות מאוד, והיא מבטאת אותן בכשרון רב.
למשל בשני הפוסטים האלה:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=105478
http://cafe.themarker.com/view.php?t=79486
אחד הפוסטים החזקים כאן באתר
הבחור מוכשר
אומנם באיחור, אבל אף פעם לא מאוחר
מגיע לך יותר מכוכב
אבל קבל
וואו, תודה רבה על הפירוט!
האמת שבמקרה הספציפי הזה, אלו בדיוק השמות שידעתי שכיכבו.
חלקם ציינו זאת פה בתגובות, חלקם באמצעים אחרים, ובאחד המקרים סתם ניחשתי (וניחשתי נכון).
בכל מקרה, כשכתבתי "עוד חמישה למנייק", השתמשתי בסלנג שמתייחס לכך שיש לי עוד חמישה כוכבים כדי להגיע לחמישים הכוכבים הנכספים שמעניקים בקפה פריבילגיות רבות (כמו האפשרות לראות מי כיכב).
כמובן שבינתיים נותרו רק עוד ארבעה למנייק, כי קיבלתי כוכב מאז שכתבתי את זה...
החמישיה הנוכחית
---------------------
1נטע וינריב
26/7/07 18:49
1odelia76
29/7/07 09:17
1אלישיה
9/8/07 15:21
1solix56
אתמול 6:59
1נועה.ר
היום 0:26
נהדר!
אני רק ממליץ שתחרתו את זה ולא תחרטו... (את ההבדל אפשר למצוא במילון).
ותודה רבה גם למ.ל.כ.
תודה רבה!
וכמו שאומרים אצלנו: עוד חמישה למנייק...
כמו באגדות,כמה כייף,לקרוא/לשמוע שהסוף הוא טוב !
אין ספק,כמו כל דבר בחיים,כאשר רוצים להשיג יעד ו/או להגיע למטרה צריך :
התמדה,התמדה ועוד התמדה !
מסתבר שגם בפסגת עולם העסקים,עד כמה שהיא מדודה ומחושבת,אין נוסחה אחידה,אפשר לנחות,עם מסוק,על הגג,
לעלות במעלית ולפעמים צריך להשתמש במדרגות.
לגבי 980 חסרי המזל,נא לקרוא וליישם את השורה המודגשת/ממורקרת.
תודה.
נהניתי לקרוא על הקשר המיוחד שלך עם אחותך.
הלוואי שכולם היו מצליחים לגשר על פערים כמו שאתן עושות.
וכמובן תודה לך אלישיה.
את תמיד מוזמנת לפה.
ואם תוכלי להסביר על אלו הזמנות את מדברת, ואיזה דה-ז'ה-וו, אני אשמח.
וגם מה בדיוק את רוקמת (אני מניח שלא מדובר בריקמה...).
ברק, קצת באיחור, אבל תודה (ותודה גם לאבי).
כוכב
נ.ב
תשיג לי הזמנות לדה-ז"אוו .ולך נאה להודות.
תהילה(אלישיה)רוקמת תוכנית...
ציטטתי קטע מתוך הפוסט (הסיפור על התוכנית העסקית) בדיון שהתפתח בקהילת יזמים ומשקיעים. לדיון המלא:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=91267