אחד הדברים שהכי מעניינים ומרתקים אותי הוא הקול האנושי, כמובן שבשירה, במוזיקה, בקריאה אומנותית, אבל גם סתם כך, בדיבור יומיומי. אז הנה לפניכם , לכבוד שבת, כמה מחשבות שיריות שעלו בי בזמנים שונים, לגבי קול אחד, יקר לי במיוחד:
חופנת
קולך עמוק וחם עמוק וחי מחזיקה אותו בין כפות ידי, חופנת. קולך עוטף מבואותי שומר פתחיי
שוקוחם
קול טראנס אטלנטי מעיר אותי בבוקר,שיחה לא צפויה מתוקה כמו שוקוחם ניגרת במורד הגרון, אני מתכרבלת לתוכה מרגישה איך קולך מחזיק את פני בין כפות ידיך, מתבונן לתוכי
קמע אני מגרגרת את קולך פעמיים ביום כחיטוי, טפו, ברכה והגנה מפני מזיקים, טפו, שדים,ושאר מרעין בישין, טפו.
© כל הזכויות שייכות למרוה. הולכת להיות שבת שטופת אור ושמש, אז תהנו. שבת שלום.
נ. ב. רק עכשיו, כשהוספתי את השיר המופלא הזה לרשימת הוידאו שלי, הבנתי שהוא הכי מתאים לפוסט הזה, עם קולו מדהים של אברהם טל, והאוירה המכשפת שלו.
|