אני אפסח על ההגדרות המקצועיות ברשותכם. אומרים שויקפדיה פתוחה לכל. אני אביא כמה דוגמאות מוזרות וממחישות.

OCD זה לכפות על עצמך מיני סדרים שרירותיים שנקבעים ברגע ומבחינה רגשית הם הדברים החשובים ביותר בעולם. באותו רגע.

 שזה בעצם לוותר על האמונה בגמישות הספונטנית שלך ברגעי אמת. אני לומד עכשיו איך לוותר על ההצהרות המנטאליות הפנימיות המחייבות. אני לומד לשחרר.

זה להכריח את עצמך לראות תוכניות טלוויזיה עד הסוף בשביל התחושה שסיימת לגמרי.

זה פטיש מוגזם למספרים, שעות עגולות וכו'. במיוחד כשצריך לקבוע טווחי זמן אנד סאצ'.

זה לאגור בחדר שלך הרבה מאוד עיתונים עד שצריך כל פעם לתכנן מסלול ניווט מחדש. למה? כי אולי יהיה שם משהו נורא חשוב שנפספס. וכי הייתה כתבה אחת או שניים שנורא התחשק לקרוא לפני חצי שנה (כן, זה לפעמים מתחיל מתשוקות נורמליות קטנות) מה שמחייב כמובן לקרוא את כל המוסף.

זה תמיד לסיים מהצלחת. (טוב זה גם דור-שלישי-לשואה-CD)

זה כל הזמן להיות בחרדה מציפה שהרוכסנים בתיק לא סגורים ודברים יפלו וייעלמו. זה לבדוק תמיד בכיסי המכנסיים בלחץ, אפילו כמה פעמים בהפרשים של דקות שהכל עדיין שם. זה ברגעים המועטים באמת שאתה שוכח מפתח בחור מנעול כלשהו אתה יכול להרגיש תחוש של DOOM. שתמיד תשאר שכחן ואין לך סיכוי להשתנות.

זה להריח את עצמך כל הזמן ולסבוב סביב המחשבה האם אני מסריח עקב בעיית הזעת היתר שלך.

זה גם קשור ל-BDD. תלמדו לדחות סיפוקים.

זה להיות חייב להעלות על הכתב את כל דוגמאות ה-OCD לך על הכתב למען מטרת תיעוד אובססיבית :). (זה להאבק בזה ולהרגיש שדי כבר נמאס)

זה בעיקר פחד וחרדה. זה לנהל את החיים שלך על בסיס הוראות הפעלה טפלות ביותר. וזה אף פעם לא שקט.