הפעם בלי הזוועטוטים. זמן של שקט אחרי יום ארוך, מפרך (ופרודוקטיבי) של סקס (סידורים קניות וספונג'ה - למען הסר ספק). מוזר לקום מוקדם דווקא ביום שישי (יום שבו תא בודד לא עובד - לפחות לא הולך לעבודה). אולי בגלל אחיו שהיה אמור להגיע מוקדם עם מחשבו תקול. בסופו של דבר הוא הגיע רק בצהרים (ונדמה אף שהוא הודיע על כך אתמול - יאמר לזכותו) והתקלה סודרה אבל הקימה המוקדמת נתנה זמן להרבה דברים אחרים. באופן מוזר, גולת הכותרת היא תליית "ברכת הבית" (לא הברכה המסורתית) שתא בודד קיבל לפני מספר חדשים עת עבר דירה. מעבר לברכה שתא בודד מאד מזדהה איתה ועם הנוסח שלה, דווקא הנותנת, חברה אמיתית, היא שעושה את המשמעות האמיתית של הברכה.

מאז הסנדוויץ (תודה ל"חייבת" על הביטוי), תא בודד ישן לבד. חסר לו המגע, החיבוק, האינטימיות. כבר בתחילת השבוע, תא בודד ניסה לקבוע עם "צעצועית", אבל הדברים לא הסתדרו, עד היום. עוד מעט היא באה וארוחת ערב שהוכנה לכבודה על האש. תא בודד לא יודע אם היא תביא את הצעצוע או לא, זה פחות חשוב. תא בודד לא יודע אם היא תשאר לישון, זה יותר חשוב (היא מעדיפה לישון במיטה שלה, תא בודד יכול להבין, גם הוא מעדיף לישון במיטה שלו). למרות הכינוי שתא בודד נתן לה, ולמרות שעכשיו יותר דומה לקיץ מאשר חורף, יש בה את השלווה והרוגע  שתא בודד רוצה וצריך.

תא בודד - רעב