צריך להיות רעב כדי לדעת מהו שובע. ולאבד, כדי לשמוח במציאה. ולפעמים לרעוד מקור בלי כסות מעיל וכובע, כדי ליהנות אחר כך מחום הלהבה. צריך להיות חוטא כדי לדעת מהו נוחם, ולחלות, כדי להעריך תרופה. ולפעמים צריך לסעור, כדי לדעת מהו רוגע, אך לא צריך לשנוא - כדי לדעת מהי אהבה. |
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יופי!
אני רודפת אחריך מפוסט לפוסט...
:))
great
לא!!
בעצם...אולי
מעניין
שנאה -זו אהבה חולה?
סתם סוג של מחשבה..
חן חן, שמחתי
וואו...מ ק ס י ם ! ! !
א ה ב ת י ! ! !
האם את מתכוונת לדבריו של קל דעת?
קל דעת, רב דעת יקר
ממש ממש לא מזדהה עם מה שסימנתי בקטע שלך.
עדיין אני טוענת ש"לא צריך לשנוא כדי לדעת מהי אהבה"
אני חושבת שהאהבה שחשת להוא/היא מסוים, היית חש, כשהיא אמיתית, גם אם לא היית שונא קודם מישהו אחר, וההשוואה בין רגש השנאה לאחד, כדי להעצים את רגש האהבה לאחר היא טעות ב"הבנת" האהבה.
אבל האהבה פנים רבות לה, ואולי היא קורית לאנשים, גם באופן שאתה מתאר.
מסכימה איתך שתחושת ההקלה, היא תחושה נילווית ללאהבה.
אוהבת אותך
את זוכרת את הפעם הראשונה שהרגשת אהבה גדולה למשהו/ מישהו?
לא אהבת ילדה להורייה או חבריה הקרובים אלא נסי להיזכר מהו או מי היא (הוא) האהבה הגדולה הראשונה שלך.
זה יכול להיות כל כך הרבה דברים מחומר ועד רוח, מבשר ועד אבק
אך לדעתי את תיווכחי בעצמך כי לתחושת האהבה הגדולה קודמת איזושהי שנאה למשהו דומה.
האדם הראשון שחשת אליו תחושת אהבה גדולה וחזקה ואמיתית היה כבר לאחר שהספקת לשנוא אדם אחר ולהבין מדוע עד כל כך אוהבת את זה הנוכחי.
למעשה, עד שאנו לא שונאים, אנחנו לא מבינים שאנחנו אוהבים.
התחושות המתלוות לאהבה כגון הנאה, אופוריה, חום, רומנטיקה, עונג וכו' הינם תחושות שמלוות אותנו כל חיינו אך רק ברגעים בודדים, מסיבים את תשומת ליבנו להרהר בם. ואוטומטית (גם אם לא במודע) מושוות התחושות לתחושות המנוגדות כל כך שהרגשנו בסיטואציה אחרת - מה שכמובן מעצים את חווית האהבה.
אך יותר מכל אני חושב שהתכונה הדומיננטית ביותר המתלווה (או אולי מרכיבה..) את האהבה הינה תחושת ההקלה.
עד אותו אדם שאנו מתאהבים בו לא ידענו שכך אפשר לאהוב, הכרנו המון אחרים אך משהו בכולם גרם לנו להישאר קרובים (אולי) אך במרחק סביר.
ואז באה היא (או הוא) ואנו נדהמים ומתרגשים כי הנה באה אחת כזו שגורמת לי לרצות להתקרב והפעם לא להשאיר מרווח בטיחות.
אנו נסחפים לאופוריה של הקלה שאין דומה לה.
הנה, מצאתֱי! תמו חיפושיי, עולמי עומד להישתנות, כל הדאגות נעלמות וכו'.
אהבה או תחושת הקלה חזקה מאוד?
נכון וכל כך יפה! (הפכתי כי לא יפה להעתיק מזה שלפני.... אבל כך או כך זה פשוט טוב)
האם צריך לאהוב כדי לדעת מהי שנאה? יכול להיות שלפעמים אהבה הופכת לשנאה,
אך כדי לחוש אהבה גדולה, לא צריך לדעת מהי שנאה.
השאלה היא:
האם צריך לאהוב כדי לדעת מהי שנאה?
האם שנאת פעם משהו לפני שידעת מהי אהבה?
יפה וכל כך נכון
שמע בני מוסר אשה זקנה שיודעת מה זאת אהבה.
אין! אין! השפלה באהבה.
זו רומנטיקה מזוייפת! טוב שברחה לך "אהבה" כזאת.
כמו שאין "רצח על רקע רומנטי"
ואולי אני לא יודעת....
משפילה ועוד איך.עושה הכל רק לשמור עליה שלא תברח , מורח ומורח והכל על חשבון האגו שלך, שאתה מתעורר מההשתכרות ממנה אתה מגלה כמה דברים עשית, שלא הייתי חושב לעשות בכלל אלו לא היה הדבר במשטר האהבה הרודני ,שהכל מותר והכל אסור.לא מצליח להבין שאתה עושה כל המותר נענש ושאתה עושה כל האסור נענש . לא מצליח להבין
אני לא אוהב אותה יותר ואת תבוא עלי בכפייה אני אמרוד בה ..שלום קר ונשק דרוך
אך לא צריך לשנוא -
כדי לדעת מהי אהבה.
צודקת לא צריך לשנוא .
צריך שלא תהיה לך אהבה בכדי לדעת מהי אהבה
וצריך להפרד מהאהבה לדעת כמה חזקה היא האהבה
וצריך להתרחק ממנה לדעת כמה היא חסרה האהבה
וצריך להתנגד לה בכדי לדעת כמה היא רודנית האהבה
וצריך להכאיב לה בכדי לדעת כמה היא נקמנית האהבה
וצריך להתעלם ממנה לדעת כמה אתה חלש מול האהבה
וצריך לעמוד מולה זקוף בכדי לדעת מי הראשון שמושפל
וצריך לקרר אותה לדעת כמה אש להאהבה
וצריך לחיות האהבה לדעת באמת באמת מהי אהבה
ידענו יקירתי והלוואי לא ידענו
כתבנו והלוואי שלא כתבנו
כתבנו אלף מכתב תלונה .
ואף מכתב עד עכשיו לא נענה