לא רבים יודעים זאת, אבל אירועי פרס ומדי הם ספק היסטוריה, ספק אגדה.ישנם חוקרים מכובדים הגורסים שהיה ונברא, אך גם כאלה הטוענים כי הכול מעשיות.ד"ר עילם מהאונ' העברית מציינת כי ישנה עדות למלך בשם חשיארשא, המזוהה עם אחשוורוש. אך גם היא מבהירה כי אין עדות לאף אחת מהדמויות האחרות במגילה. חשד נוסף מתעורר מעצם כך שאין שום תיעוד לאירועים לפיהם עם עברי ניצל מכליה, ואף החל לייהד אחרים. אין גם שום כתבים היסטוריים המעידים על חיסולם של כ- 70,000 מאנשי פרס ומדי בידי יהודים – באישורו של המלך (וחמש מאות מתוכם משושן הבירה). אירועים אלה הם לא רק הזויים ובלתי הגיוניים, אלא גם בלתי מתועדים. היוונים שהיו אויביהם המושבעים של הפרסים נהגו לתעד כל צעד ושעל של שכניהם, בבחינת דע את אויבך. אף שאלה רוו נחת יתרה מתיעוד כישלונותיהם וצרותיהם של הפרסים, לא תועדו אירועי המגילה ההזויים בכתביהם. ולא סביר שאלה הקלו ראש בהריגתם ותלייתם של מעל ל- 70,000 פרסים, בידי מיעוט חלשלוש בממלכה הפרסית. זאת ועוד, שמם של מרדכי ואסתר, לקוח משמותיהם, רחמנא ליצלן, של האלילים הבבליים מרדוך ואִשתר. הפרופסור יהודה באואר מתייחס לכך ומוסיף סברה משלו לגבי השתלשלות הדברים: "ועכשיו, מה עושה בחורה יהודיה טובה עם שם של אלת הפריון הפאגאנית... שפעולותיה מתוזמרות בידי יהודי עם שם של אל פאגאני מטיל-אימה? התשובה כמסתבר, היא שכל זה אינו אלא משל... שהרקע שלו עשוי בהחלט להיות מאבקי הכוח בין הצדוקים לבין הפרושים בימי בית חשמונאי במאה השנייה לפנה"ס".עכשיו אתם בטח שואלים, מה אתה רוצה מאיתנו באימש'ך? אז ככה, יש יגידו, יופי, אז יש ספק, אולי זאת רק אגדה, אולי היסטוריה, ביג דיל. יש יגידו, ואני משתייך אליהם, כי ניתן ללמוד מכך משהו על אופי האדם, ומשיכתו הכמעט בלתי נשלטת לאמונה דתית. אין ספק שאירועי המגילה אינם בהכרח היסטוריה טבעית ואינם בהכרח אמת מוחלטת (להבדל בין היסטוריה טבעית להיסטוריה קדושה יש להקדיש פוסט נפרד - פוסט טבעי ולא פוסט קדוש כמובן). עם זאת כך בדיוק נתפשים הדברים בקרב היהודי המאמין. האם ניתן מכך ללמוד שהאמיתות המוחלטות בעיניי היהודי הדתי, אינם בהכרח מציאות? אולי ישנן עוד אמיתות בעיניו, שהם אינם אלא אגדות ילדים ודמיונות שווא? כמו למשל מעשה הבריאה, קיומו של האל, העולם הבא, ההשגחה ועוד. את התשובות לכך ייתן כל אחד לעצמו, על פי מצפונו, כושר שיפוטו האובייקטיבי ויכולת הטלת הספק שלו. חג שמח. |