
חשבונות מטרידים מעמד מחייב ילדיו שהוא כל כך גאה בם מדי פעם מכבסה, סופר, בנק או ביטוח
מדבר, מתכנן, תומך ומתפקד מחייך, צוחק מזייף שיר פה שיר שם חי על הקצה, מושך ושורד את היום
עד רדת אור עד עלות הליל הכהה עד השקט של ביתו הריק הטובל במוזיקה נוגה . עירום במיטתו, סתור שיער וחמור סבר מפקיר את גופו נישמתו ויצריו לאהבה המונחת בין זרועותיו טובע בתובענות, פורק בגופה את יומו מרטיב את הכר ושאלה נסתרת בעיניו היבשות וליבו נמק בזעקה - מדוע? |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דניאל, חושבת שכולנו חיים את ההצגה, כפי שאתה קורא לזה, באופן זה או אחר.
ההבדל נמצא בזמן, בנושא שאנחנו בוחרים להציג. כשהרגש הכי אינטימי חי בהצגה זה אכן עצוב
וכשזה קורה "מזריחת החמה על לצאת הנשמה" זה פשוט נורא. גם השחקן היותר מוכשר זקוק לפאוזה.
גם החיים. לא רק.
רוצה לדבר על זה?
תודה
כי אלה החיים,
לטעון ולפרוק.
גם אני, גם אני...וגם אני - לא עוד.
יש לך מושג כמה מרגישים נוח יותר להתנהל כך?
רק משום שלא מוכנים לעזוב את המוכר?
תודה דינדין
חי בגלות, חי בעבר, חי בדימיון ומי יודע היכן עוד
רק לא עכשיו!
תודה דרור
דינמיקה- מכניקה- רובוטיקה
יום אחרי יום
ומי אני בכלל?
אוי ווי הייתי שם
תודה כבר לא
שירטוט מדויק
*
מדוע?
כנראה שהוא חי את חיין, בגלות מעצמו
זה נראה לי...למה הוא זועק.
**
עצוב