כותרות TheMarker >
    ';

    כלקול

    ביקורות, המלצות וכל מיני חוויות ואירועים שיסייעו לנו לעבור את החיים הרבה יותר בקלות.

    ארכיון

    פוסט לחיים*

    2 תגובות   יום שבת, 7/3/09, 15:28

    כל כך הרבה אנשים פגשתי בחיי, נערים וילדים בתחילת דרכם וסתם אנשים שלא מוצאים את עצמם ובעיקר את דרכם. רבים שאלו: איפה טעינו ? ,  מה כדאי ומה לא ? , מה עכשיו ומה אחר כך ?  והאם כדאי לשוב אל העבר ?

    תמיד הרהרתי וחשבתי לעצמי, היכן הנקודה ההיא ?, היכן בדיוק נמצאת ההצטלבות ההיא או הצומת ה"מרומזרת באדום בוהק", בה אנחנו עומדים במבחן או במלכוד ופשוט לוקחים את הצד הלא נכון, או שלקחו עבורנו בלית ברירה. כי אפילו כשאתה בגן הילדים, "טבולה ראסה", ואינך יודע להבחין בין טוב ורע, יש צורך במסלול הנכון או לפחות החיובי גם אם הכל יחסי. אם הוריך לא בחרו מקום מגורים מתאים או גן מקצועי, אולי ביום מן הימים יהיו לכך השלכות על כל חייך לטוב או לרע. אבל הינך צעיר בשנים וקטן בחיים ולכן יש עוד מקום רב לשיפור ושינוי. אך אם הגיעך לבית הספר הינך נדרש לקבל החלטות קשות יחד עם הוריך. מרווח הזמן לשינוי ותיקון מתחיל להצטמצם. מהו המסלול המתאים ומי הם חבריך ולאן פניך לעתיד, הופכות להיות שאלות שברבות הימים יהיו הרות גורל או לפחות בעלות משמעות לחיים לרבים מאיתנו.  האם בסיום המסלול הזה תרצה לגשת למבחני בגרות ואם כן, באיזו מגמה בכלל ?

    ואז אתה מגיע לצומת מרכזית ושוב דילמה קשה ניצבת בפניך, "לובשת מדי זית" בוהקים ומריחים חדש - האם ללכת למסלול מקצועי, ליחידה קרבית ואפילו לסיירת מובחרת. גם הוריך שותפים במקרים רבים בדילמה. החלטה שאולי תשנה את חייך מקצה לקצה.

    עם סיום המסלול הצבאי, בהנחה שלא חתמת קבע, הינך נדרש שוב לקבל החלטה - מה הלאה ? מה עושים והאם לומדים באונ' ?. האם בכלל הניך יכול ללמוד והאם נתוניך מאפשרים זאת ?, כי באיזו שהיא צומת אחרת בחיים החלטת שללכת לים ולכייף עם חברים ובנות, עדיף מללמוד. לכן גם ציוני תעודת הבגרות שלך יחדיו מביאים אותך לציון של 100 המיוחל. רק שה- 100 הזה בסכום משכולל, טומן בחובו רצף של כישלונות וחוסר השקעה. אתה מבין מהר מאוד שהברירה שעומדת בפניך היא לחזור אחורה, להשלים ולתקן. מנגד אתה יכול לבחור שוב במסלול מקוצר ולוותר, להתפשר גם הפעם ולמצוא את הדרך שהולמת את כישוריך וללא תעודת הבגרות.מהר מאוד אתה נזכר שהגעת לבגרות ועליך להתחתן ולמצוא אהבה.בין עבודה, משפחה וחברים אתה גם מכיר עלמת חן ומחליט שזה ממש "זוהי זה ולא אחרת". אתה מחליט לקחת את אחת מהחלטות החיים הקשות והגורליות ביותר ומציע למסד את הקשר עם בת זוגתך.לאחר החתונה אתם קונים בית בעיר שבחרתם, כי פשוט נראה לכם זול, טוב ויפה לעת עתה. מהר מאוד אתם מחליטים להרחיב את המשפחה והכל קורה נורא מהר. אחרי כמה שנים, עולה בך שוב המחשבה וההרהור, האם זו האישה שארצה לבלות עמה את כל חיי ? כי מעבר ליופי, החן והנחמדות והסקס הטוב מסתתרת משהי שפשוט קשה לך לחיות עמה ויותר מכך לתקשר איתה. אבל אז כבר קצת מאוחר והמסלול המשותף שעברתם כל כך ארוך שרק המחשבה לפרק הכל גורמת לך לייאוש מר ופרקוס כבד.אז אתה מחליט להתעלם גם הפעם ולהמשיך קדימה למרות הכל. במקום כל ההתלבטויות והבעיות, אתה מפנה את האנרגיות למשהו אחר ופותח עסק חדש. אלא שמהר מאוד אתה מבין שהחובות צוברים תאוצה, הבנקים "מתדפקים על דלתות ביתך" והלקוחות לא מרוצים. אתה כבר מצטער על הרגע שבו החלטת לעשות את הצעד שבדיעבד מתברר כטעות. עסק זה פשוט לא העסק שלך ובחרת בתחום שלא הולם את כישוריך בשלב זה של החיים ואולי לעולם לא. וכך אתה ממשיך במסלול החיים הפתלתל והמתעתע ופשוט לוקח את הנתיב הלא נכון ו"החזרה אחורה" קצת קשה ומייגעת. מלפנים עומדת דרך קשה ומכאיבה שיש בה סיכונים ולא מעט קשיים אבל היא הרבה יותר קצרה ומהירה.

    אוי, כמה החלטות גורליות ומשמעותיות יש בחיים, כמה מסלולים, כמה עצות, הזדמנויות, סיכונים וחישובים וגם ואולי אף מעל הכל הרבה מזל.אין 'בית ספר לחיים', ובטח לא בית ספר ל'מסלול החיים' הנכון ובבחינת אישיותך ויכולתך בכל נקודת זמן. מה שאכן קיים ויכול לעמוד לך ולקרוביך, כמתווה של השראה ותמרור של  אזהרה, הם מספר מסלולים שכבר נעשו, או שמתבצעים כרגע והינך צופה בהם מן הצד. ראשית, עליך לתפוס אותם בזמן, לבחון מקרוב ובעיקר ללמוד וללמד את קרוביך. בחן היטב היכן אתה עומד, במה אתה מאמין ולאן אתה יכול להגיע. שנית, אל לנו לפחד לחזור צעד אחורה ולהתחיל מסלול חדש מהתחלה, זו לא בושה ולא קשה אם זו הדרך שבחרת להאמין בה. שלישית ולמרות הקלישאה, "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". כי מעבר לחיצוניות וליופי צריכים להבחן עוד מכלול מרכיבי חיים שמרכיבים פאזל אחד גדול. יכול להיות שמצאת עלמה צעירה שכולה זוהרת מבחוץ ויופייה בלתי יתואר, אולם מהר מאוד אתה מבין שהחיבור ביניכם הוא משהו הרבה יותר מורכב וסבוך. כלומר, דווקא במקרה הזה התעלם מהרגש ובחן בהיגיון אם זה הדבר וזו רק חצי הדרך. לאחר מכן וכהשלמה מתחייבת לזאת, התעלם מההיגיון ובחן את הרגש. אם בשניהם אתה מרגיש משהו חזק וחיובי – הרי זהו החיבור המתאים לך. רבים מאיתנו עושים צעדים פזיזים ומהירים ונכנסים למסלול טעויות רציף שלא ניתן לעצירה. חשוב ללמוד מכך, כי מטעויות באות ההצלחות וגם להיפך. החוכמה היא לתת לעצמנו ולאחרים תובנות שיסייעו להם לצלוח את מעגלי החיים ולעבור בשלום את ההצטלבויות שבדרך. אך גם אם מפעם לפעם זה לא ממש קורה, חשוב לחזק ולתמוך בשינוי הדרך והסבת המחשבה למסלול אחר ואפילו חזרה להצטלבות ה"סוררת" ובחינת המתווה הרצוי. רק שהפעם עם ניסיון חיים ודרך וגם חוכמה של בדיעבד. 

    כי אין חכם כבעל ניסיון, אבל יותר מכך - אין ניסיון למשהו שאינו חכם ושאינו יודע ללמוד מכך ולשנות דברים בזמן הנכון ובמקום הנכון. 

    *הכתבה נכתבה בלשון זכר משיקולי נוחות, אך היא מתייחסת במידה שווה לגברים ונשים.
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/3/09 10:31:

      תודה רבה!
        9/3/09 21:06:

      יפה כתבת.

      פרופיל

      kolkol
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות