הכל התחיל משיחה על אקסים. בעלי ואני ועוד 2 זוגות חברים.

זוג אחד סיפר שהם פגשו אקסית של הבעל, ומשם התחיל דיון שלם על כל הנושא: להיות בקשר? לא להיות בקשר? מה מרגישים כשפוגשים אקסים? מה זה עושה לבני הזוג שלנו? מה זה עושה לזוגיות?

בקיצור, השיחה התחילה להתחמם.

בעלי  כמובן התגאה שאין לו בעיה עם זה שאני בקשר עם האקס שלי, ושהוא בטוח באהבה שלנו,  ושאין לו בעיה עם זה שלי ולאקס שלי יש דברים שמשותפים רק לנו, כי אם זה היה עדיין עובד בינינו  אז היינו ביחד. העובדה  היא שאני איתו. נקודה. 

החברים התחילו להקשות ולעקוץ עם שאלות שגרמו לי לשכוח את הלשון שלי.

הלו? חבר'ה?  מה נסגר אתכם? אל תסכסכו!

זה שהאקס שלי ואני לא מתאימים כזוג, זה לא אומר שאנחנו  לא יכולים להיות אחלה חברים!

אני לא בקשר עם כל האקסים שלי.  האמת שאין לי הרבה אקסים משמעותיים.

אלה שאני לא בקשר איתם- כנראה שהקשר לא השאיר חותם או לא היה משמעותי באמת, כי אם בנאדם שהייתי איתו, ואחרי שנגמר, אין לי שום רגש אליו, אז טוב שאנחנו לא בקשר.

והאקס שלי הוא אחלה בנאדם ואני לא מוכנה לוותר על הקשר שלי איתו. כמו שלבעלי יש אחלה ידידה שאני מתה עליה, היא כמו אחות, ואין לי שום בעיה עם זה, (למרות שאני מודה שלקח לי זמן לעכל ולהבין אותה).  

אז למה אני משתפת אתכם בכל זה? 

מכיוון שאין אדם שאין לו אקס או אקסית, כפי שאין  אדם שלא פגע, זרק או נכווה.

אני מעלה כאן דיון בנושא אקסים ואקסיות:  

מה זה אקס בשבילכם?

האם הם עדיין משפיעים עליכם?

האם התגברתם עליהם?

אז להיות בקשר או לא? זה טוב לזוגיות? 

 יאללה, מוזמנים לשתף, לספר, לשפוך...