אך זרת רגלי ---ממוסמרת למציאות !
ראשי מפליג ועובר, כל קצה דמיון ,
ליבי מרחף בעצמת שגעון !
בוהה , הוזה בהקיץ , כולי סחרחר ,
מלזעוק בדומיה גרוני כבר ניחר .
זכרון שמי על שפתיך כשאת גונחת/צועקת ,
הוא כדמעת -תמיד ,אשר את לחיי חורכת .
רב לך , מספיק !! טרפת כל חושי !!
בואי , שובי , חזרי אל חיי !!! |