ישבתי עם חברות בבר. הן לקוחות קבועות שם, והצוות מכיר אותן, אני הגעתי פעם ראשונה.

אחד מהם ניגש אלי - "אותך אני לא מכיר עדיין".

עשינו היכרות, דיברנו קצת, פלרטטנו קצת. החלפנו טלפונים.

ניסינו להיפגש מספר פעמים, אבל בגלל שעות העבודה הלא נוחות שלו (מסיים לעבוד ב12 בלילה כל יום), קצת היה קשה.

ואז הגיע יום חמישי, שאמור להיות נוח יותר להיפגש. אבל אני כבר קבעתי עם חברה (שהוא מכיר( ללכת להופעה.

בבוקר שלחתי לו הודעה שאולי הוא יצטרף אלינו להופעה.

לדעתי זה היה צעד נחמד מצידי. ידעתי שלא נוכל לצאת, אבל בכל זאת ניסיתי לשלב אותו בתוכניות שלי, בצורה זו או אחרת.

הוא כנראה לא חשב ככה....

אמר שיש מצב, ושיחשוב על זה. בערב שלח לי הודעה שכנראה זה לא ילך בנינו.

הייתי קצת מופתעת. אבל בסדר.... אם זה מה שהוא חושב, אז אין מה לעשות.

אחרי כמה ימים נפגשנו שוב באותו בר. הוא ניגש אלי ואמר שהוא מקווה שאני לא כועסת.

אמרתי שאין לי על מה לכעוס. אמנם הוא קצת הפתיע אותי, אבל הוא קיבל החלטה ואני מכבדת אותה, והכל בסדר.

ואז הוא אמר: "אני לא יודע איך זה אצלך, אבל אני מתנהל אחרת".

אז עניתי: "אני לא יודעת איך זה אצלך, אבל אני נוהגת לדבר".

מה שקרה זה שהוא ממש התבאס עלי שהצעתי לו להצטרף אלי ולחברה, והחליט שאם אני לא מוכנה לוותר על תוכניות שהיו לי איתה, אז לנו אין ממש על מה לדבר.

מה שאני חושבת, שאם הוא היה מדבר איתי על זה, אז אולי דברים היו נראים אחרת.

אבל כרגיל, לגברים יש נטייה לא לדבר.... וחבל...

מאז עברו כמה חודשים. נפגשנו פה ושם, היינו מנומסים, והמשכנו הלאה.

אתמול הייתי עם חברים באותו בר. הוא הגיע וישב איתנו כל הערב. היה ערב זורם, מצחיק, שכרות קלה, כיף.

היתה לנו שיחה על איך אנשים מתעוררים בבוקר. כולם אמרו שאסור לדבר איתם בבוקר, לפחות רבע שעה, כי הם לא יכולים להתמודד עם אנשים ודיבורים על הבוקר, ושזה הורס להם את כל היום.

אני הייתי במיעוט ואמרתי שאני מתחילה לדבר ברגע שאני פותחת את העיניים. אם מישהו מתעורר איתי בבוקר, אז תמיד קמים עם "בוקר טוב" ו"איך ישנת" ובלה בלה בלה...

בסופו של דבר כולם הסכימו פה אחד – שאני בלתי נסבלת בבוקר  :)

בדרך הביתה קיבלתי ממנו SMS: האמת, הייתי מסתדר עם הדיבורים בבוקר..

אני: אני לא בטוחה..

הוא:  הרמת להנחתה. נסי אותי..

אני: אני אתקשר אליך ב9 בבוקר. נראה איך תתמודד.

הוא: זה לא אותו דבר.

אני: אז מה אתה אומר? שאתה רוצה לישון איתי ולהתעורר איתי בבוקר?

הוא: ברור

אני:  לא ויתרת עלי בקלות לפני כמה חודשים?

הוא: כנראה...

אני: כנראה...

הוא: זהו?

אני: במצבי... כן.... לילה טוב יקירי. היה כיף  :)

שתיקה........