כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יכול להיות שזה נגמר

    על המצב הדו-לאומי, ועל בכלל

    ארכיון

    הרהורים הזויים על ההזייה וההוויה הישראלית

    6 תגובות   יום שבת, 7/3/09, 21:06


    בשנים האחרונות אני מבלה את מירב זמני בנכר. אלמלא האינטרנט והיכולת לקרוא אתרי חדשות ובלוגים בעברית מן הסתם הייתי מאבד קשר עם העברית העכשווית. אלא ששפר עלי מזלי ויצאתי את המולדת בעידן המקוון, המאולחט, והמחובר עד כלות, ולכן אני יכול לשמור על העברית ועל התחדשויותיה. ומצד שני, מכיוון שאני לא מוקף בה בכל שעה ורגע, יש לי גם מרחק קונספטואלי מסויים שמאפשר לי להבחין בשינויים - מה שאולי בארץ קצת קשה יותר לעשות.


    אחד הדברים ששמתי לב אליהם הוא השתלטות התואר "הזוי" על השיח האקטואלי והיומיומי. מנהיגות הזויה, תוכנית הזויה, בחור הזוי, וכדומה. להלן מחשבותיי ההזויות בנושא. 


    1.  כשיצאתי מהארץ ב- 2001 אני לא חושב שאף אחד שמישהו אמר "הזוי". לא על בילין, לא על אוסלו, לא על פייגלין, לא על אף אחד. אמרו פסיכי, מטורף, לא שפוי, מסוכן וכדומה. לדעתי האישית - אני זורק פה השערה פרועה - הביטוי מגיע מההתנסות של החברה הישראלית בסמים - כמובן לא כולם מעשנים חשיש, אבל חווית הסמים נכנסה לפנתיאון החוויות הישראלי, בעקבות התמסדות הנסיעה להודו, המזרח ודרום אמריקה כשלב חובה בהתפתחותו של הישראלי/ת מלח הארץ. כן, אני חושב שזה הגיע מהסלנג, הגיע מלמטה, ואיכשהו עלה מעלה מעלה עד שאנשים כמו שופטי בית המשפט העליון יכולים להגיד "הזוי".


    באמת יש כאן עדות לגמישות העברית, ליכולת שלה להתנייד בקלות בין דיבור עממי לדיבור רשמי. זה בעיני תכונה חיובית. עברית שפה גמישה וישראל חברה דינמית מאד - זה הסוד שלה וזו הסיבה שיש לי תקווה לעתיד הישראלי. זה נכון למלים פוליטיות וגם לענייני מגדר: למשל אני לוקח מילה כמו "כוסון", כמחמאה לגבר שנראה טוב, זה מדהים, זה נפלא, אני מת על זה: תנסו להגיד לגבר אנגלי "קאנטי" ותקבלו אגרוף בפרצוף.


     

    2. חברה נמדדת הרבה לפי מילות הגנאי והשבח שלה. ומהמילה "הזוי" אפשר ללמוד הרבה על החברה הישראלית, על פחדיה וערכיה. מה זה אומר, שהדבר הכי מעליב שאפשר להטיח במישהו הוא "הזוי"?

    ניסיתי לחשוב על המקבילה באנגלית, והגעתי ל- delusional, מילה שמשתמשים בה לא מעט, אבל לא כל כך הרבה כמו הזוי בעברית. וזה לא אותו הדבר: delusional זה "שוגה באשליות", שזה הרבה פחות צבעוני ועוקצני מ"הזוי".

     

    אכן אם יש משהו שמאפיין את הרוח הישראלית, מימי המפעל הציוני המוקדם, דרך הקמת המדינה ועד לימינו הפוסט-מודרניים, על כל השחיתות ומכירות החיסול, היא קידוש "העשייה". ישראלים אוהבים פרגמטיות. עם כל הכבוד לחוזים ולהוזים למיניהם, לאנשי ונשות הרוח  - שקיבלו מקום של כבוד בשמות רחובות ובבתי העלמין - את ישראל עשו העושים, אלה שלא בזבזו זמן על לבטים וחזונות, או כך לפחות מלמדים אותנו. "ביצועיסט", "אשת עשייה" - אלה מחמאות בארצנו. איך אמרו על רון חולדאי - הוא "עושה". השאלה מה הוא עושה, נדמה, פחות חשובה.

     

    אבל גם הפחד הזה מ"ההזיה" מלמד הרבה. הוא לא מקרי. ישראלים מפחדים מהטירוף. מדוע? מפני שהם יודעים שהטירוף הוא הפן האחר של כל העשייה הקדחתנית הזאת. ההזייה היא הצד החשוך של הירח הישראלי. אז מצד אחד אנחנו מעצמת הרציונליות, אור הנאורות במזרח התיכון, שכולו כולו חבורת מטורפים מלבדנו, אנחנו חילוניים ומערביים (נניח), ומצד שני, הרצון הכי חזק של ישראל הוא להוכיח לשכנותיה שהיא מטורפת. "בעל הבית השתגע!"

     

    ואין מה לעשות. אנחנו באמת מטורפים. יש משהו מטורף לחלוטין לשבת בפינה של המזרח התיכון ולדמיין את עצמך חלק מה"מערב", מה שזה לא יהיה. יש משהו מטורף בלחשוב שאתה נורמלי, זה רק אלה (מתנחלים, ערבים, שמאלנים) - הם מטורפים. אנחנו, לעומת זאת, אי של שפיות ופרגמטיות. יצא לכם פעם לבקר באיים? לחיות על אי? אנשים שגרים באיים הם, איך נאמר את זה, מוזרים מעט. מנותקים מעט. מבט מסוים בעיניים. מבט הזוי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/3/09 00:28:

      וקאנט הוסיף אחריו: קודמי שתוי, הכל הזוי, אני עילוי!
        11/3/09 09:46:

      צטט: poes 2009-03-11 03:54:37

      אולי בכלל קנאה מדברת מגרונם של המפוכחים, הם היו מתים להיות בטריפ הזוי.

       

      אבל מה שאני לא מבין זה השימוש בצורת הסביל. זה לא אמור להיות הוזה? אם אני בחור הזוי, משמע אני קיים בהזייה של מישהו אחר. כלומר אני בכלל לא אני, אני רק הזיה מרחפת.


      כבר דקארט אמר (ראיון לווי-נט, 2008): אני הזוי, משמע אני אפוי

       

       

      בדיוק. השינוי לסביל שינה את משמעות המילה. בעבר היה אדם הוזה ורעיון הזוי. היום האדם הוא הזוי, במשמעות תמהוני.
      לומר למישהו בויכוח "אתה הוזה" זו אמירה ישירה ומתעמתת ולומר על מישהו שהוא הזוי זו אמירה עקיפה ורכילות במסורת "האח הגדול" ושאר תכניות ההשרדות בסבך התככים הקטנוניים.

        11/3/09 03:54:

      אולי בכלל קנאה מדברת מגרונם של המפוכחים, הם היו מתים להיות בטריפ הזוי.

       

      אבל מה שאני לא מבין זה השימוש בצורת הסביל. זה לא אמור להיות הוזה? אם אני בחור הזוי, משמע אני קיים בהזייה של מישהו אחר. כלומר אני בכלל לא אני, אני רק הזיה מרחפת.


      כבר דקארט אמר (ראיון לווי-נט, 2008): אני הזוי, משמע אני אפוי
        10/3/09 12:54:


      יפה, ותרשה לי להציע לך את הפרשנות שלי להשתלטות של המילה הזאת על השיח. האלמנט השיפוטי במילה

      הזוי מופחת, בוודאי יותר מ"פסיכי" או "לא שפוי". אין במילה הזאת ביקורת של ממש כלפי האובייקט

      אליו היא מתייחסת אלא דווקא יותר אינדיקציה לעולם הפנימי של המפרש. למעשה, יש בה יותר סלחנות

      מאשר ביקורת. בימינו הפוסט מודרניים, ובוודאי בהוויה הפוליטית הישראלית בשנים האחרונות, שבה אף אחד

      כבר לא יודע מי באמת צודק ומה עושים ולאן הולכים - המילה הזאת נחתה על העם היושב בציון כמו מתנה משמיים.

        8/3/09 15:52:

      צטט: קורה בקפה 2009-03-08 14:08:21


      "הזוי" משמש היום להציג אדם או רעיון כתמוה עד תמהוני. את הסכם אוסלו אאז"נ לא תארו כהזוי, אבל לבני בגין קראו "ימין הזוי" במובן תמהוני, כשהמקבילה מהעבר השני היא "שמאל סהרורי". השימוש הרווח במילה במובנה השלילי העכשווי הוא לדעתי במסגרת הגסות הכללית בשימוש בשפה, כאשר שמות תואר גסים ומוקצנים מחליפים את אבותיהם המעודנים יותר, כמו "מעולה" המתלהב במידה שהפך ל"מדהים" חסר הפשרות.

      בטח גם אב"י היה נקרא היום "איש הזוי".

       אני מסכים שזה ביטוי של שימוש גס בשפה. יוסי שריד כתב על זה יפה לפני כמה חודשים כשמישהי איחלה לו "שנה מדהימה" והוא בסך הכול רצה שנה טובה. יש הקצנה ורידוד של החשיבה ושל ההתבטאות, חלוקה חדה לבעד ונגד, סופרלטיב וסופר-נגטיב, או שאתה הזוי ותמהוני או שאתה ריאליסט בנוי לתלפיות עם מבטך המפוכח. אין אפשרות ביניים.

       

      אני באופן אישי חובב סהרורים, ובכלל, סהרוריות זה עניין יחסי. איך נקרא לתרבות שבונה עצמה על מקור אנרגיה מתכלה, ואינה טורחת אפילו לברר מתי יאזלו המאגרים?זו תרבות המערב הרציונלית והמפוכחת.

        8/3/09 14:08:


      "הזוי" משמש היום להציג אדם או רעיון כתמוה עד תמהוני. את הסכם אוסלו אאז"נ לא תארו כהזוי, אבל לבני בגין קראו "ימין הזוי" במובן תמהוני, כשהמקבילה מהעבר השני היא "שמאל סהרורי". השימוש הרווח במילה במובנה השלילי העכשווי הוא לדעתי במסגרת הגסות הכללית בשימוש בשפה, כאשר שמות תואר גסים ומוקצנים מחליפים את אבותיהם המעודנים יותר, כמו "מעולה" המתלהב במידה שהפך ל"מדהים" חסר הפשרות.

      בטח גם אב"י היה נקרא היום "איש הזוי".

      פרופיל

      poes
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות