סתם רע לי,

אל תשאלי אותי למה

סתם רע.

אני צריכה להגיד תודה על כל מה שיש לי,

המון תודה.

אני מנסה להעריך, לא להתלונן ולהכנס לפרופורציות

אבל רע לי באמת שרע.

כולם במשפחה בריאים (טפו חמסה)

עוד שניה אני דודה לאחיינית שנייה מושלמת

העבודה בסדר גמור, זה לא טרוויאלי בתקופה כזו פסיכית

הדירה מהממת

החתול מאושר

רוב החברות מקסימות

ההורים משתדלים

האחיות סובלות אותי בשקט

אבל אין אהבה, נו אין, מה לעשות ?!

אין כבר כמה זמן

אין כי היה ונגמר ומאז אין

אז מה אם אין, יש מיליון דברים אחרים, אי אפשר להנות מהם בנתיים?

אני באמת מנסה לצאת מזה, כבר עברה פאקינג חצי שנה

לא ממש מצליחה

אולי זו רק תקופה וזה עובר