"אין חיים ללא תנועה." צרצר לו צרצר ששכח לפחד. והמתקדרים, הבטוחים, החלו מגחכים. מפחידים, איטיים ומאטים. "כן! זה הוא יום הגדול" התלחששו הציפורים "זה הוא יום השינוי". "זוהי טעות! השינוי טומן בחובו סכנה איומה..." פיהק הגדול שבקודרים, וחזר לכלוא את קרני השמש. "נוע תנוע הרוח ותביא עימה תנועה." לא נכנע הצרצר. "ותביא עימה כוח." דינדנג הפעמון. "ותביא עימה שינוי" צייצו הציפורים. והרוח שוב נעה ונשבה. וצלילי הפעמון פיזרו בכוח את הקודרים. והקרן שוב פרצה לה ושינתה, כי חזרו להם הימים הנאים, כשעות. כדקות. כשניות. והכל אור. ויש חיים. |
galplik
בתגובה על טיול גימלאים
אליכרמלי
בתגובה על המסע אחר התקליט האבוד - חלק א'
עינת:)
בתגובה על תושבי ארץ נהדרים
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא יקר שלי,
תודה לך :)
לילה טוב
מצאה :)
אנחנו צריכים לחזור לשבת שם שוב.
נזכרתי בצהריים בלימון הפרסי.
תודה :)איזו התייחסות מיוחדת לטקסט ולעולם.
תודה פיה ירוקה :)
יפה!
כמה שבריריים החיים בעולמך...
רגע אחד התפוגגה האדמה מתחתיי
ומייד נצוקה לה מחדש ומילאה את רגליי בפעימות של תקתוקי שניות, דקות, שעות ועוד.
נפלא אחד