אני מתרגלת להיות לבד.רק שבוע עבר וקשה לי.במשך חודשיים הוא היה הכל בשבילי,העברתי את הימים שלי ובעיקר את הלילות רק איתו.לא מסוגלת לעבוד,לא מסוגלת לאכול,לא מסוגלת לישון.לא מתחשק לי לצאת ולא בא לי לראות חברים ולא רק זה נאלצתי לוותר על הופעה שרציתי לראות כי קנינו ביחד את הכרטיסים ואני יודעת שהוא יילך וחוץ מזה השכנה שלי החליטה להעביר את השבת בסשן קולני דביק ורומנטי עם החבר שלה...איכס...

אה ויצא לי לקרוא את הפוסטים הקודמים שלי ואני שוקלת למחוק אותם-למה אף אחד לא כתב לי שהייתי דביקה קיטשית ומגעילה?