מה שרואים מכאן לא רואים משם אני עומד על הקרקע מסבבי הרים וגבעות אדירים אני מביט מטה ורואה את הקרקע שעליה אני עומד,אני מביט ימינה ושמאלה ורואה את תחילתם של ההרים והגבעות שמסבבי,אני מביט מעלה ורואה את ההרים הנישאים ואת השמיים הכחולים והשמש זורחת ומאירה את השמים ואת ההרים. אני מוגן מפניי כול מזג אוויר ומהשמש השורפת ,ההרים נותנים לי מחסה וצל ,במקום שאני נימצא יש לי הכול,אם יש סכנה אני בורח לנקיקיי ההרים ומיסתתר ובתוך ההרים יש לי מיים להרוות את צמאוני ומחוץ להרים יש לי צמחייה פורחת ועצים שנותנים לי אוכל,לעולם לא חסר לי דבר זה מקומי ולעולם לא אעזוב אותו כמה נעימים הם המראות שאני רואה וככה העברתי את ימיי עד שיום אחד קמתי לבוקר חדש והיבטתי בתפארת השמים,שהיסתכלתי על ההרים הופיע לפתא מול עיניי מחזה שניראה לי כהזיה. על קצה הר אחד עמד לו אדם והישקיף עליי וקרא לי: " אתה שם למטה מה אתה עושה למטה,בוא תעלה אליי ותראה את היופי וההדר שאני רואה". השבתי לו ואיך אעלה וההר הרי גבוה עד מאד והדרך פתלתלה ומסוכנת. צחק אליי האיש ואמר לי:אין לך צורך במאמץ ואין לך כול סכנה,אשלשל אלייך חבל ואעלה אותך אליי תוך זמן קצר. ואכן כך היה האיש העלה אותי לפיסגת ההר ואמר לי,עכשיו הבט וראה את מה שאני רואה וחי כול יום. אני חייב לומר שהייתי בהלם,המקום שהייתי בו ניראה כנקודה קטנה ומולי מתחתיי ראיתי מאות ערים והרבה דברים שלא הבנתי. האיש ראה שאני מבולבל ואמר לי:זאת הארץ הגדולה והתכלת שאתה רואה שדומים לשמיים זהו הים הגדול והימשיך להסביר לי עוד ועוד. שאלתי את האיש:תמיד היית כאן?האם כאן אתה חי?. ענה לי האיש:לא ולא,גם אני חייתי כמוך למטה בטוח מיכול מישמר עד שיום אחד היבחנתי באיש על קצה ההר בדיוק כמוך והוא העלה אותי ולימד אותי את המראות החדשים שראיתי כפי שאני למדתי אותך,כעת אני יודע שאני חופשי וכמה רחבה היא הארץ ואני עדיין חי על הקרקע אבל כבר יודע שיש הרבה מעבר למה שחשבתי וראיתי ולכול מקום שאני רוצה אני בא והולך . ועכשיו ידעתי שיש דברים הרבה מעבר למה שאני רואה,זנחתי את מקומי הצר והמוגבל ויצאתי לעולם שעד עכשיו לא ידעתי. "בכדיי לראות יש לעלות" "לא עולים כדיי להישאר למעלה אלא כדיי לדעת את שיש מטה" " אין גבול לגובה לעומק לרוחב ולצדדים |