מיכמונת מהירות מונחת דרך קבע על כתפי,

אבל זגוגיתה מעורפלת מאדי מחשבותי,

ועל-כן את ידיעתה אני יכולה בשקט יחסי

להטמין,

במגרת הדברים החשובים לעשות

שלעולם לא יעשו.

לדש ביגדי אני מצמידה סטטוסקופ

בכדי לעמוד את מהירות תגובת גופי.

אני מוצאת בעייתיות

בין הלמות מחשבותיי

למרחק הנמדד בפסיעותיי.

מעיזה לומר: עצוב לי בטירוף היום...
כל הזכויות שמורות לזוהר זקצר