כותרות TheMarker >
    ';

    אוף... תמיד / יש לי מה להגיד

    תגובות בטן. אולי אז אצליח לשתוק יותר ולהתרגז פחות

    0

    חופשת חורף בירושלים

    12 תגובות   יום ראשון, 8/3/09, 15:12

    נולדתי בירושלים אבל העיר הזאת זרה לי עוד משכבר הימים – בגיל שלוש עקרנו משם ובעצם מאז זה המצב. בתי הבכורה גרה שם ומשום כך החלטנו, בנזוגי ואני, לבלות תוך ניצול ה"טיים שר" של בנו האמריקאי (סיפור בפני עצמו אבל מה רע בשבוע מתנה במלון כלשהו) בעיר קודשנו ולא באילת או ים המלח.

     

     לפי הרשימה נתן היה לשהות בעיר אך ורק ב"ג'רוסלם גולד" שבשער העיר. מלון עם חניה, החדר ללא מטבח אך מצויד במקרר, הארוחות נראו לנו יקרות אז ויתרנו מראש (60 ש"ח לאדם בבקר ו 100 בערב), בריכה וחניה צמודה. .הצצנו במפה ונאמר, שבכניסה העירה יש לפנות שמאלה ואז ימינה וישר – לחנית המלון. מצוין, חשבנו וכך עשינו. אלא, שמשניסינו להיכנס, לא פתחו את השער. אין מקום, טען בחור רוסי שכבר מזמן אינו עול ימים, ובסופו של דבר, התברר שיש חניה. אבל זה עולה 50 שקל ליום. החלטנו שגדול עלינו ומצאנו שבסמיכות יש חניון ב 20 ש"ח ליום. ששנו לרכוש לנו מנוי. חבל ששכחו לציין, שכבר ב 21:00 החניון סגור. חדר המלון התגלה כמינימאלי אך סביר. רק מה, במקום שבו אמור היה להיות מקרר, היה...אויש, אין מקרר. ואנו, שהבאנו מהבית קומקום ורכשנו מצרכים, בשל הרגלנו המגונה לשתות קפה ותה בחלב, ובייחוד בחורף, התבאסנו.

    פנינו לקבלה ובקשנו מקרר. הבטיחו להביא. לא אלאה בפרטים, אבל זה לקח להם כשלושה ימים, ומרגיז במיוחד היה מראהו של מינימקרר מוצא מהחדר ממול למקום אחר ...

     

     בתי רכשה עבורנו כרטיסים ל"נישואין" של גוגול, בתאטרון החאן.

    מזמן, ימים רבים חלפו, מאז צחקנו כל כך. הבמאי לקח לו קצת חופש מהמקור, אבל לא יותר מדי, והשחקנים פשוט הפליאו לעשות. זה היה גוגול לויני ביותר, אבל למרות עליבות האדם, וביחוד הגבר, שאינו יכול להחליט מחה הוא רוצה, להנשא או לא, הדבר הוצג במעין השלמה שמחה, ולא בהדגשת הביקורתיות.

     

    מדי פעם היו קריצות קטנות, למשל בליהוק השחקן שהוא המשרת של החתן, גם כמשרתת בבית הכלה, ובהגלותו לראשונה הוא מזהה את זיק ההיכרות שבעיני הצופים ו...קורץ להם.

     גיליתי שלא לקחתי מספיק גרביים חמות. בשכנות למלון מצאנו אחת מהחנויות הללו שיש בירושלים, בה הסחורה טובה או לפחות סבירה והמחירים מגוחכים. אז קנינו שם גרבים, מצעים, מגבות, צעיפי פשמינה לי ולכל מי שיש לתת לה מתנה בחודשים הקרובים, ולא הוצאנו יותר ממאאתיים שקל, (כפי שמבטאים הירושלמים).

    הצלחנו לפתוח את החופשה ביום שמש נדיר, ונצלנוהו בביקור בגן הבוטני שבגבעת רם ובגן החיות התנ"כי.

     הגן הבוטני קצת אכזב. אולי משום שבביקורי הקודם ירדתי מלמעלה למטה, אולי משום שאז הצמחיה באגם היתה מרהיבה ועתה לא היה שם כלום, אולי משום שהגן בביתנו מטופח למדי בימים אלה, דבר שעולה כמובן במאמצים רבים. החממה הטרופית מאכזבת במיוחד, נראה שהוזנחה.

    לעומת זאת גן החיות התנ"כי רחב ידים ומטופח. נתן להתנייע בו ברכבת איטית אך יעילה. מיני חיות רבים, בדרך כלל בדיור סביר, צפו בנו מטיילים בו, הרבה בריכות מלאכותיות משמשות שם כגדר או גבול "טבעי", ומאחר והעץ הנפוץ שם הוא חרוב, נהניתי מאפשרות לנשנוש מהמצוי תחת ידי...

     

    את סעודותינו – בוקר, צהרים וערב  , ערכנו רוב הזמן בדוכני הקניון של התחנה המרכזית הסמוכים למלון. יש לציין שהאבטחה במקום כבדה אך יעילה. בשני מקומות בודקים הן במבט ומשוש והן במכונת שיקוף את כבודתם של הנכנסים, אך זה מתבצע ביעילות ראויה לציון.

     בקניון כמו בירושלים בכלל שולט מותג ארוחות קלות+ מאפיה בשם "קפה נאמן", עם מבחן מאפים, כריכים וכיוב, במחיר בינוני-גבוה. רק בסוף השהות ערכנו הסבה ל"ארומה" בזכות גדלו הסביר יותר של "מעדן הבריאות" (פירות ביוגורט וגרנולה) שברשת. 

     בביום השלישי ירד גשם כל העת. בחרנו לבלותו בקניון מלחה ובקולנוע.

     באחת בצהרים חנינו שם בקושי רב, שכן החניון הענק של הקניון העצום היה מלא וגדוש. רוב האנשים בקניון נראו כדתיים "כבדים". רובם צעירים, בעלי משפחות..  יומים אחר כך היינו שם שוב, בשל אילוץ, בשעה דומה והתמונה היתה דומה. חשבתי לעצמי, מילא, אנחנו לקחנו שבוע חופש, אבל מה זה – כל כך הרבה אנשים פנויים בסתם יום של חול? אז מי עובד?

     

     

    צפינו שם ב"סיפור של בנג'מין באטן", סרט ארוך,  סנטימנטלי ואף על פי כן, מסוג העלילות שסוחפות אותך פנימה באחת, ולוקחות אותך לעולם אחר, בקיצור, מצויין.

     ביתי גרה ב"נחלאות" ולכן לקחה אותנו לשוטטות מודרכת בשכונתה ואחר כך ב"שוק מחנה יהודה".

    נחלאות היא שכונה ציורית ביותר, ותיקה מאד. יש בה בנינים עתיקים למדי, חלקם משופצים, חלקם מוזנחים. קשה לנהוג שם עקב הצפיפות. במקום כמה גלריות שלצערנו היו סגורות באותה עת. מצאנו שם חנות מרהיבה – נדמה לי ששמה "מנה אחרונה", ובה כל מה שצריך לאפיה בפרט ולמטבח בכלל, כל מיני דברים שלא ראיתי בשום מקום אחר, כמו כלי לחירור ביצים, כל מיני אביזרי קישוט   ו...לכו בעצמכם, החנות ברחוב ניסים בכר.

     

      בשוק מחנה יהודה הכול בכול מכול בו. ירקות, פירות, מאפים, תבלינים. חנות לכל מיני מישמש שלא שיך האחד לשלישי – ממשחת שיניים ועד שטיח לכניסה, במחירים מגוחכים. יש גם חנויות בגדים. רכשתי באחת מהן, שבה הכול הכול בצבעים שחור, לבן או אפור – חצאית מעצבים, במחיר 80 ש"ח. בינות לדוכני השוק כמה מסעדות ובתי קפה, חלקם בעלי מראה של "קפה בוטיק", שלפי המלצת בתי הם "שוים", אבל אנחנו השארנו תיאבון לאכול ב"מטבחון" – מסעדת הבית של ביתי וחבורתה, שעל גבול רחביה – קרוב לרחוב שמואל הנגיד . מה יש שם, שאלנו, והיא השיבה, מעט אוכל אבל הכול מצוין ובמחיר סביר. באותו יום היו שם: שני מיני ריזוטו – אחד בעשבי תיבול והשני שכחתי, פסטות שונות, מנה של חומוס ושקשוקה, וקינוחים שונים. הבת ובנזוגי אכלו ריזוטו, אני – חומוס ושקשוקה, קינחתי בקפה שחור מבושל ופאי תפוחים בציפוי קרם תות שדה. היה מצוין ועלה פחות מ 150 ש"ח.  

     מילה אחרונה על מלון "ג'רוסלם גולד": המלון סביר, מלא למדי, אוכלוסית המלון  מונה בדרך כלל צליינים – מטקסס ומניגריה, מזרח אירופה ועוד. אלא, שבכניסה מככב איש כבן שישים או חמישים לפחות, בעל מראה ומבטא רוסי. לעניות דעתי, הוא נמצא שם בתפקיד  משולב של שוער ובל בוי.שנינו, לא ממש צעירים ולא בבריאות של מאה אחוז, באנו מצוידים בשתי מזוודות ועוד עזרים. בכניסה כמו גם ביציאה, לא עלה בדעתו לעזור לנו . למה? שאלה טובה.

    באחד אמשים יצאנו לסעוד ובהמלצת הבת והחבר שלה, מצאנו את עצמנו ב"אדום", מסעד בשרים בנחלאות. את המקום הזה הייתי מסכמת לא בדיוק כוס התה שלי. הבת והחבר טרפו המבורגר ושתו יין אדום, בנזוגי ואני שתינו בירה ואכלנו מנת פתיחה של פטריות שהיתה מצוינת, ומנה עקרית שאינני זוכרת אבל היתה "שום דבר לכתוב עליו הביתה", כמו שאומרים באנגלית, והיה קצת יקר. אני מאלה שממעדיפים מסעדה בעלת אוירה טובה, אוכל סביר ולא יקר, לא סובלת פלצנות וגינונים מיותרים.  

     

     

    עוד ראינו בירושלים סרטים: נער החידות ממומבאי", "חלון פנורמי", ו "סיפורו של בנג'מין באטן", ונהנינו מכולם, האחרון ממש לקח אותי לתוכו, כמו הסרטים של ימי נעוריי. התענגתי במיוחד על קולנוע "לב סמדר" ובית הקפה בתוכו הוא שוכן, בעיבורה של "המושבה הגרמנית", בה ביליתי בילדותי. קולנוע קטן בקפה גדול יותר, עם אוכל מיוחד, של טבח בעל טעם ייחודי, אפילו סתם בלינצ'ס היו רוטב סודי והתבשיל הזכיר לי איזה "קוחן" של סבתא, מומלץ ולא יקר.

    מסביב היו הבנינים והחומה של ימי ילדותי, גיל שש בערך כשביליתי חופשה ארוכה אצל חברה מימי הגן, ונדמה היה שהעולם עמד מלכת, כלום לא השתנה שם. מול אחת החצרות עצרתי מהופנטת, מול עץ עתיק ובנין שנדמה לי שהיה אז מנזר.

    בעצם אי שם במרתף של אחותי טמון ציור שרכשתי פעם, מאת ציירת אמריקאית הגרה בצפת, של המקום הזה, שיש בו משהו נעים ומשהו מפחיד, בו בזמן.  
    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      תודה לטלי

      ולאיש מהערבה-

      לירושלים מקום ייחודי ואף טראומטי עבורי. עירו של אבי המפקד שראה עצמו כאחראי לא מעט לנטישת העיר העתיקה, ועוד...

      אם מענין אותך קרא נא את הבדלה שלי - הפוסט הראשון או שני שלי כאן "מזכרונות ירושלים".

      מוזיאונים יש למכביר. אלא שבבכיר מביניהם - מוזאון ארץ ישראל  רוב התערוכות החשובות הממוקמות באגף הראשי - סגורות.

      :))

        11/3/09 19:47:

      צטט: טלי פרי 2009-03-09 03:13:13


      מכבית יקרה,

      גם לי בת ירושלמית שאני מבקרת מעת לעת, אז אני מודה לך מאד על ההמלצות היכן ללון, לטייל, לסעוד ולבלות בירושלים.

      רציתי לככב אבל כוכביי אזלו כרגע... אשוב כשינצנצו שוב.

      פורים שמח,

      טלי

       

      הי מכבית,

      כמובטח שבתי כדי לככב.

      טלי

        11/3/09 14:19:

      קולנוע ,מלון,מסעדות  מאד מאכזב

      האם הכותבת רצתה להראות שירושלים

      עיר כשאר הערים פה ושם דגש על השוק

      ושכונת נחלאות הנפלאה בעיני,קניוןעמוס

      כמוך כמוהם עיר עליה לרגל בחופש

      ירושלים שלי מלאה בטובי המוזאונים

      העיר העתיקה על שלל האתרים

      המקודשים ל3 הדתות ,בבקורך הבא

      בקרי גם בהם ואני אשמח לקרוא את רשמיך

       

        10/3/09 15:21:

      סתם שיגרה

      ולא סתם נחמד ומעניין

      תודה למגיבים עד כה (מענין כמה יהיו - הפעם החלטתי לא להפיץ. לראות איך זה מתפרסם מאליו, אם בכלל)

      ולגיורא - בתגובתך ("מסעות מכבית הראשונה") הזכרתני ספר ילדות אהוב - "המלך מתיא הראשון", מכירים?

      :))

       

        10/3/09 08:16:

      מאז הטיול השנתי בכתה ח'

      ביקרתי אך לא לנתי בירושלים

      הפוסט הזה מילא איזה חסר

      אהבתי את תאורייך

      ירושלים מקסימה

      ואת לה בסיפורך

      נופך מיוחד מוסיפה

      תודה!

        10/3/09 00:50:


      מכבית, תיאור מעניין ומלא כנות של החופשה שלכם - היה מרתק!

      את שכונת נחלאות אני מכירה קצת - חבר  טוב שלנו עבר לגור שם לא מזמן.

      אבדוק לגבי החנות שכן, שם הרחוב מוכר לי מאוד, נשמעת מעניינת.

      עברנו במסעדת המטבחון - נדמה לי שזה מקום קטנצי'ק כזה.

      באותו הערב היה קר וגשום, פרוץ לרוחות, לא היינו מסוגלים לשבת שם.  

      הפינה היחידה שהיה בה חימום היתה תפוסה אז ויתרנו, אנו נשוב לשם בקיץ לנסות.

      חג שמח!

        9/3/09 18:49:

      *

      חג פורים שמייח ומבדייח מכביתה יקרה:)

      }{שטוטי

        9/3/09 13:52:
      מסעות מכבית הראשונה..( בב"ש יש חניה)
        9/3/09 10:43:

      כייף שנסעתם לחופשה הזאת

      למרות כמה דברים צורמים כמו המלון והחניון

      ומה עם כמה תמונות?

      .

      בכל אופן נהנתי מהפוסט הזה

      אשוב עם צאת הכוכבים

      .

      }{שטוטית

        9/3/09 03:13:


      מכבית יקרה,

      גם לי בת ירושלמית שאני מבקרת מעת לעת, אז אני מודה לך מאד על ההמלצות היכן ללון, לטייל, לסעוד ולבלות בירושלים.

      רציתי לככב אבל כוכביי אזלו כרגע... אשוב כשינצנצו שוב.

      פורים שמח,

      טלי

        8/3/09 20:37:

      בע"ה....

      אין כמו ירושלים בעולם...!!!!!!!!!!

      עיר שתשאר מאוחדת לנצח....

      כך רוצה בורא עולם...

      ...

      ה' יברך אותך ...

      אין עוד מלבדו....*