כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    0

    הזמנה לחוות 'הפתעות בסיסיות'.

    22 תגובות   יום ראשון, 8/3/09, 18:00


    משהו בסיסי משתנה. יותר ויותר לקוחות עסקיים שלנו מתחילים להתעניין בשאלה מהי 'הפתעה בסיסית' וכיצד מתגוננים בפניה?.   

    בניגוד לסוג ההפתעות שאנו מורגלים להן – 'ההפתעות המצביות', הנובעות  מכשלים באיסוף המידע, ניתוחו או הפצתו, 'ההפתעה הבסיסית' היא הפתעה החושפת מערכת תפיסתית ומודל פעולה לא תואמים  לפירוש המציאות ולהתמודדות עימה. 

     'הפתעה בסיסית' שהייתה שנים רבות נושא  אזוטרי שעניין בעיקר מומחי מודיעין ואנשי צבא  מתחיל לצבור עוצמה של התעניינות רחבה.  

    'ההפתעה הבסיסית' של קריסת הכלכלה העולמית, חשפה את התופעה הזו ואת עוצמת חשיבותה לקהל הרחב. כולנו מרגישים עתה עד כמה כולנו פגיעים  לתופעת ההפתעה הבסיסית ועד כמה הכלכלנים, מנהיגי העולם, הארגונים הכלכלים והחברתיים הגדולים, אך גם "האדם הקטן", נלכדנו בה מבלי שיש לנו כלים מתאימים להתמודד עימה.   

    אך חשיבות ההתמודדות עם הפתעות בסיסיות אינה רק בכך שהיא מאפשרת לנו להתמודד טוב יותר עם מצבי משבר וקריסה. 'ההפתעות הבסיסיות' ממלאות תפקיד חשוב בהתקדמות האנושית. ניתן לאומר כי ההתקדמות האנושית היא במידה רבה דרך 'הפתעות בסיסיות'.  

    לכל אורך ההיסטוריה האנושית בני האדם הופתעו בסיסית והניסיון הראה כי בסופו של דבר הם הצליחו להתמודד עם התופעה ומצאו פתרונות חדשים להתמודדות רלוונטית עם האתגרים שהסביבה החדשה העמידה בפניהם. השאלה היא רק כמה זמן נמשך התהליך ומה הם מחיריו. ושאלה זו הופכת אקוטית בתקופתנו שבה מתרחשים שינויים בסיסים מהירים ביותר בכל תחומי חיינו. על כן שיפור היכולת שלנו להתמודד עם תופעת ההפתעה הבסיסית הופכת לצורך חיוני לכולנו. 

    השאלה היא, על כן, מה הם אותם כישורים טבעיים שיש לנו להתמודדות עם ההפתעות הבסיסיות וכיצד ניתן להאיץ את התהליכים האלה?. אנו ב'פרקסיס' חוקרים  ועוסקים בשאלות אלה  באינטנסיביות רבה מאז הוקמה בראשית שנות התשעים. 'פרקסיס' מתמקדת בסיוע לארגונים בכל הממדים הנחוצים להתמודדות עם תופעת 'ההפתעה הבסיסית'. אולם גם אתם יכולים ליהנות מהידע ש'פרקסיס' פיתחה על מנת לקדם את הכישורים האישיים שלכם ולהתמודד טוב יותר עם תופעה זו. 

    עקרונית, קידומם של כישורים אלה והפעלתם היעילה מחייבים שלושה דברים. ראשית, להפוך אותם למודעים ולספק מודל ברור על כיצד הם מתבצעים. שנית, לתרגל אותם ושלישית, לספק את הכלים המאפשרים (במובן של enablers), הנחוצים לכך  ואת הסביבה התומכת (במובן של supporting). את התנאי השלישי  איני יכול לספק לכם כאן, אולם ברמה האישית תוכלו להגיע להישגים ניכרים אם תעשו שימוש בשני התנאים הראשונים – אם יהיה לכם מודל ברור של הכישורים והתהליכים הקוגניטיביים הנדרשים ואם תתרגלו אותם. 

    שלושת הכישורים האינטלקטואליים ((intellectual virtues העיקריים הנחוצים להתמודדות מועילה עם תופעת 'ההפתעה הבסיסית', החבויים בכל אחד מאיתנו, , הם:-

    הכושר להבחין באמצעות חווית הרגש  שלנו את מה שאיננו מבינים עדיין ב"שכל". חווית רגש זו יוצרת מצב תודעתי של 'הבנה סמויה' והבנות סמויות כאלה הן מה שיכולות לסייע לנו להבחין בשינויים הבסיסיים המתרחשים בסביבה, שאין לנו עדיין מודלים לפירושם. הם סמויים משום שאינם תואמים  את 'מסגורי החשיבה' שלנו.  זה הוא הרעיון שאת חשיבותו ניסיתי להסביר במילים "שכליות" בפוסט 'כיצד אנו יכולים  יכול לדעת את מה שאיננו יודעים שאיננו יודעים?' ולאפשר לכם לחוות אותו בפוסט 'עיבוד רגש' – התחום המוזנח של "השכל".

    מערך הכישורים השני הנחוץ לנו הוא מערך הכישורים באמצעותם אנו יכולים לשנות את  מסגורי החשיבה שלנו (Reframing). 'מסגור חשיבתי' או 'מסגרת התייחסות' היא סכמה סבוכה של אמונות וערכים שאנו עושים בהם שימוש כאשר אנו מייחסים מובנות לדברים, מבלי לשאול על תקפותם. החשיבה דרך מערכים ממוסגרים כאלה  היא מאוד יעילה וחשובה בתפקוד היומיומי שלנו, אולם אם ברצונכם לפתח תפיסות ויידע חדשים על מנת לפעול על מה שהוא בשלב זה בבחינת "אני מבין משהו שאיני יודע אותו", יהיה עליכם גם ללמוד להפשיר את 'מסגרת ההתייחסות'  שלכם.

    הצעד הראשון הוא להמשיג את משמעות הפער שהבחנתם בו בין מה שאתם חשים ובין מה שאתם יודעים, כשמה שאתה יודעים הוא המייצג של 'מסגרת ההתייחסות', שאותה עליכם  להפוך למודעת ולהפשיר אותה. 

    היכולת להפשיר 'מסגרת ההתייחסות'  אינה דבר קל כלל וכלל,  שכן המשותף לכל מסגרות אלה הוא כוח ההתנגדות שלהן לכל חידוש הנוגד את הגיונן. כל אחד ממרכיביהן קשור ברכיבים האחרים של המסגור התפיסתי בהיגיון משלים משותף, וכל ניסיון להעלות נימוק שנובע מהיגיון שמחוץ ל'מסגור התפיסתי' מותקף במלוא עוצמת הלכידות של המסגור בכללותו. מבנה זה מעניק למסגור  עוצמה רבה של התנגדות לכל שינוי. על כן, מושג מפרש חדש בודד אינו יכול לשנות  'מסגור תפיסתי' קיים. 

    תוכלו להפשיר ולשנות את  'המסגור התפיסתי' דרך תהליך ממושך שבמהלכו תבחנו את המושג החדש שפיתחתם בהקשרים חדשים, שיחשפו גם הם דברים נוספים שהם בבחינת "אני מבין משהו שאיני יודע אותו" וגם אותם יהיה עליכם להמשיג, עד להפשרה ושינוי 'המסגור התפיסתי' הקיים . 

    להשגת מטרה זו תצטרכו להפעיל את מערך כישורי 'ההתמרה באמצעות ההטמעה' ושוב גם כאן עלי להדגיש כי לכולכם יש את הכישורים הנחוצים לכך. אלה הם הכישורים ללמידה והשתנות מתוך ההתנסות שלנו בתפיסות החדשות שאנו מפתחים,  אותם תיארתי בקצרה בפוסט 'מפתח הגנבים' של התבונה – ההתמרה.   

    לכל מי שרוצה  להתנסות בתחום הזה של החשיבה, הקרוי SRT(Systemic Reframing Thinking), אני ממליץ לעבור גם על הפוסטים הקודמים שלי. תמצאו בהם חומרים רבים רלוונטיים נוספים שיעזרו לכם. אני ממליץ גם לא לדלג על התשובות שלי להתייחסויות ולשאלות של הקוראים המייצגים במידה רבה את מה שקרוי Questions Frequently Asked .

    ההתחלה תהיה קשה כמו כל התחלה, אך התגמול שווה את המאמץ. הסוד הוא התמדה ותרגול ושוב תרגול. אם תתמידו בכך תגלו שזה לא רק משחרר ומקפיץ את  מחשבתכם אל מחוץ "לקופסא", אלא גם מאוד מהנה ונותן משמעות חדשה ל'אני' שלכם.  

    למדו את עצמכם להיות ציידי הפתעות.  חפשו את ההפתעה בכל מקום. היא נמצאת לא רק באירועים הדרמטיים, היא מצויה נסתרת בכל מקום בחיי היומיום שלנו ובכל אשר תלכו. אתם לא מבחינים בה מאחר והיא נמצאת מעבר למסגור התפיסתי שלכם. חפשו אותה ונסו לטעום את טעמה. 

    בפוסטים הבאים אשתדל להרחיב ולהעמיק ובינתיים, באיחולי הצלחה והנאה, 

    צבי לניר

     PRAXIS © 

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/10/10 15:44:
      צבי שלום
      פוסט מעניין ומעורר מחשבה. כרגיל
      מספר תובנות שהעלית אצלי:
      1. ההפרדה בין מצבית לבסיסית - איננה כה חדה. תמיד ישנו מימד של אובדן גמישות מחשבתית ועודף מקובעות, שתורמים ליצירת הפתעות, לסוגיהן.
      2. הצורך לשנות את "תבניות הבסיס", אשר באמצעותן מנתחים תופעות במציאות, עומד במתח מתמיד עם הצורך למסד תהליכים ולאפשר לארגון לתפקד באופן מובנה ומסודר. ללא זאת - ייוצר כאוס ארגוני. שאלה גדולה היא איך לשמור על איזונים נכונים בין 2 הצרכים ובאילו רמות בארגון.
      3. נטייה אנושית היא לבנות את "עולם המציאות" על פי הניתן להגדרה ועל פי הידע הקיים. גם הגדרת ה"אין" נעשית ע"י ה"יש". כנראה שארגון, החי בסביבה דינאמית, חייב לאמץ דפוס של "חשיבת נגד", הנמצאת ברבדים חיצוניים ל"פריים" המקובל. הנטיה לחשוב על תוכניות/פרוייקטים/שאיפות בדפוס של sucess oriented -טבעית, מובנת ומסוכנת. במובן זה, לקחי מלחמת יום הכיפורים והשינויים המבניים באמ"נ - נראים תקפים ורלוונטים אף יותר כיום. כמובן שהשאלות על מעמדו של גוף "פרקליט השטן", אייכות אנשיו ורמת החשיבה הנידרשת ממנו - מרכזיות.
      שוב תודה
        9/5/10 20:47:

      תודה רבה לך בכל מקרה, בין היתר גם על ההענות. בסופו של דבר התמקדתי על הניתוח של גורם ההפתעה במהפכה האסלאמית באיראן ב-1979, וספרות בעיברית בנושא יש בשפע.

       

      בברכה, אלכס.

        5/5/10 20:16:

      צטט: cityboy 2010-05-04 21:51:41


      ד"ר צבי לניר, שלום רב!

       

      אני סטודנט באוניברסיטת ת"א בחוג למדעי המדינה. במסגרת הקורס "אסטרטגיה בעידן המודרני" אני עושה עבודה בקשר להפתעה באסטרטגיה. כמובן שאחד הספרים שעליהם אני מתבסס הינו ספרך "ההפתעה הבסיסית : מודיעין במשבר". מאוד הופתעתי לראות את הבלוג שלך, הרי שכותבי הספרים ומאמרים, מבחינתי, לא נמצאים בנגישות כזאת. לאולימפוס קצת קשה להגיע עם סולם.

      אני עדיין לא בחרתי את מקרה המבחן לעבודה, אולם אני חושב לעשות אותה על פרל הארבור. כמו שאמרת- זה מצב, כמו 9/11, שבו מקרה של הפתעה הבסיסית הינו מוחלט, וזה הנושא שארצה לחקור. לצערי לא מצאתי ספרות בעיברית בנושא זה. האם תוכל להפנות אותי לספרות זו?

      מאוד אודה לך על התשובה, ומקווה שפנייתי לא תחשב כחוצפה.

      בתודה, אלכס.

       

      הי אלכס

      אינני רואה בפניתך חוצפה. הייתי שמח לעזור אולם לצערי אינני מכיר ספרות בעברית בנושא זה.

      צבי לניר

        4/5/10 21:51:


      ד"ר צבי לניר, שלום רב!

       

      אני סטודנט באוניברסיטת ת"א בחוג למדעי המדינה. במסגרת הקורס "אסטרטגיה בעידן המודרני" אני עושה עבודה בקשר להפתעה באסטרטגיה. כמובן שאחד הספרים שעליהם אני מתבסס הינו ספרך "ההפתעה הבסיסית : מודיעין במשבר". מאוד הופתעתי לראות את הבלוג שלך, הרי שכותבי הספרים ומאמרים, מבחינתי, לא נמצאים בנגישות כזאת. לאולימפוס קצת קשה להגיע עם סולם.

      אני עדיין לא בחרתי את מקרה המבחן לעבודה, אולם אני חושב לעשות אותה על פרל הארבור. כמו שאמרת- זה מצב, כמו 9/11, שבו מקרה של הפתעה הבסיסית הינו מוחלט, וזה הנושא שארצה לחקור. לצערי לא מצאתי ספרות בעיברית בנושא זה. האם תוכל להפנות אותי לספרות זו?

      מאוד אודה לך על התשובה, ומקווה שפנייתי לא תחשב כחוצפה.

      בתודה, אלכס.

        11/3/09 09:24:

      צטט: מ.י.כ.ל. 2009-03-10 10:39:08

      צטט: לניר 2009-03-09 15:40:30

      צטט: בועז22 2009-03-08 19:18:03


      "...גם מארב, הוא סוג של הפתעה!" (מתוך פו הדוב)

      .

      ואולי כאן טמונה ההפתעה הבסיסית..., פו הדוב.

      התמימות של הדוב הטיפשון הזה, מעמידה אותנו

      בפני תובנה מעניינת.

      תמימות, אף שהיא נתפסת כסוג של חסרון, יש בה

      יתרון עצום. היא מאפשרת להתייחס למצבים משתנים,

      ואפילו להפתעות - בצורה היולית, ראשונית ממדרגה

      ראשונה, ללא משוא פנים ובעיקר, ללא פחד...

      הקטע מתוך פו הדוב הוא הפתעה נעימה...

      מה שאיבדנו הוא את התמימות שהיתה לנו בילדונתו ופו  הדוב באה להזכיר לנו את תבונתו של הטיפשון.

      חג שמח לך

      צביקה לניר 

       

       פו הדוב הוא דוגמא לכך שאין צורך ב reframing משום שאין framing מלכתחילה.

      אין לו צורך להתמודד עם מסגרת, דוגמות, והוא לעולם לא שבוי בפתרון כזה או אחר.

      והנה קטע מתרגומו של דן מישר:

      "פח" אמר הינשוף, "הוא סוג של הפתעה".
      "כך גם פחית של דבש, לפעמים" אמר פו.
      "פח, כפי שבדיוק עמדתי להגיד פו" אמר חזרזיר, "הוא סוג של הפתעה".
      "אם אנשים מתנפלים עליך לפתע, סימן שנפלת בפח" אמר ינשוף.
      "נפלת בפח, פו, אם אנשים התנפלו עליך לפתע," הסביר חזרזיר.
      פו, שעכשיו הבין מה זה ליפול לפח, אמר שפעם כשהוא חיפש פחית דבש,
      התנפלו עליו דבורים ועקצו אותו כל כך, שעברו שישה ימים עד שנרפא מהעקיצות.
      (כאשר המילה "פח" היא גם ambush וגם gorse-bush)
      מכאן, אפשר לראות שהפתעה זה משהו שמתחיל מהפתעה טובה והופך להפתעה רעה...

       

      אך גם להפך - מהפתעה רעה להפתעה טובה....

      צביקה לניר

        11/3/09 09:21:

      צטט: אלי כהן 2009-03-10 10:12:03


      צבי, אשמח אם תבהיר עוד ותדגים את ההבדל בין הפתעה מצבית להפתעה בסיסית.כמו כן אשמח אם תוכל לתת דוגמאות להפתעות בסיסיות חיוביות המוכרות לציבור.

       

      אלי לבקשתך

      1. בתמציתיות, ההבדל בין הפתעה מצבית והפתעה בסיסית הוא שהפתעה מצבית נובעת מכשל באיסוף, ניתוח, או הפצה של המידע ואילו הפתעה בסיסית חושפת מערכת מושגית שאינה רלווטית להתמודדות עם המציאות.

      2. דוגמא אחת מוכרת לכולנו של הפתעה בסיסית חיובית היא העליה הגדולה מרוסיה. היא הפתיעה אותנו בסיסית ולכן לא הצלחנו לנצל את האיכויות המיוחדות והמתנה שקבלנו מכך שמדינה אחרת השקיעה ואנחנו קבלנו את פירות השקעתה, על מנת לבצע קפיצת מדרגה כלכלית וחברתית. במקום זאת הפעלנו את התפיסות הישנות שלנו של קליטת עליה שהתאימו לשנות החמישים המוקדמות ולאוכלוסיה הנקלטת של אותה תקופה.

      מקווה שהבהרתי

      צביקה לניר

        10/3/09 10:39:

      צטט: לניר 2009-03-09 15:40:30

      צטט: בועז22 2009-03-08 19:18:03


      "...גם מארב, הוא סוג של הפתעה!" (מתוך פו הדוב)

      .

      ואולי כאן טמונה ההפתעה הבסיסית..., פו הדוב.

      התמימות של הדוב הטיפשון הזה, מעמידה אותנו

      בפני תובנה מעניינת.

      תמימות, אף שהיא נתפסת כסוג של חסרון, יש בה

      יתרון עצום. היא מאפשרת להתייחס למצבים משתנים,

      ואפילו להפתעות - בצורה היולית, ראשונית ממדרגה

      ראשונה, ללא משוא פנים ובעיקר, ללא פחד...

      הקטע מתוך פו הדוב הוא הפתעה נעימה...

      מה שאיבדנו הוא את התמימות שהיתה לנו בילדונתו ופו  הדוב באה להזכיר לנו את תבונתו של הטיפשון.

      חג שמח לך

      צביקה לניר 

       

       פו הדוב הוא דוגמא לכך שאין צורך ב reframing משום שאין framing מלכתחילה.

      אין לו צורך להתמודד עם מסגרת, דוגמות, והוא לעולם לא שבוי בפתרון כזה או אחר.

      והנה קטע מתרגומו של דן מישר:

      "פח" אמר הינשוף, "הוא סוג של הפתעה".
      "כך גם פחית של דבש, לפעמים" אמר פו.
      "פח, כפי שבדיוק עמדתי להגיד פו" אמר חזרזיר, "הוא סוג של הפתעה".
      "אם אנשים מתנפלים עליך לפתע, סימן שנפלת בפח" אמר ינשוף.
      "נפלת בפח, פו, אם אנשים התנפלו עליך לפתע," הסביר חזרזיר.
      פו, שעכשיו הבין מה זה ליפול לפח, אמר שפעם כשהוא חיפש פחית דבש,
      התנפלו עליו דבורים ועקצו אותו כל כך, שעברו שישה ימים עד שנרפא מהעקיצות.
       
      (כאשר המילה "פח" היא גם ambush וגם gorse-bush)
      מכאן, אפשר לראות שהפתעה זה משהו שמתחיל מהפתעה טובה והופך להפתעה רעה...

        10/3/09 10:12:

      צבי, אשמח אם תבהיר עוד ותדגים את ההבדל בין הפתעה מצבית להפתעה בסיסית.כמו כן אשמח אם תוכל לתת דוגמאות להפתעות בסיסיות חיוביות המוכרות לציבור.
        9/3/09 15:40:

      צטט: בועז22 2009-03-08 19:18:03


      "...גם מארב, הוא סוג של הפתעה!" (מתוך פו הדוב)

      .

      ואולי כאן טמונה ההפתעה הבסיסית..., פו הדוב.

      התמימות של הדוב הטיפשון הזה, מעמידה אותנו

      בפני תובנה מעניינת.

      תמימות, אף שהיא נתפסת כסוג של חסרון, יש בה

      יתרון עצום. היא מאפשרת להתייחס למצבים משתנים,

      ואפילו להפתעות - בצורה היולית, ראשונית ממדרגה

      ראשונה, ללא משוא פנים ובעיקר, ללא פחד...

      הקטע מתוך פו הדוב הוא הפתעה נעימה...

      מה שאיבדנו הוא את התמימות שהיתה לנו בילדונתו ופו  הדוב באה להזכיר לנו את תבונתו של הטיפשון.

      חג שמח לך

      צביקה לניר 

        9/3/09 15:13:

      צטט: אלי כהן 2009-03-08 19:12:05

       

      ...רוב בני האדם בהם פגשתי אינם יכולים לדלג מעל משוכת מסגרת החשיבה ללא יועץ מקצועי שגם יכוון את חשיבתם וגם יתמוך בהובלה לשינוי המיוחל. לדעתי, זה בעצם תפקידם של מומחים בחיינו.

       

      ...בעבודתי עם מנהלים ועסקים יש תוקף חיוני למפתחות חשיבה פורצי דרך, והאתגר למצוא מודלים כאלה הוא בלתי פוסק. הצורך להפוך אותם גם לחווייתיים הוא הנאה צרופה. 

       

       אלי, אכן רוב בני האדם מתקשים לדלג מעל משוכת מסגרת החשיבה שלהם ללא יועץ. וכשמדובר בבעיה אישית חמורה ובעיקר בהקשר העיסקי, אני ממליץ להעזר במומחה.

      מאידך,  יש גם הרבה מצבים נוספים יומיומיים שבהם האדם צריך לדעת להתמודד בעצמו עם מה שהוא מתנסה וחש ולהפיק מכך את ההפתעות הבסיסיות האישיות שלו. זאת, הן משום שהמומחה לא תמיד זמין כשההתרחשות דורשת תגובה מיידית והן משום העלות הכספית של סיוע כזה, שהוא מוצדק ואפשרי במסגרת עסקית וארגונית, ופחות בהקשרים האישיים של "האדם הרגיל".

      כאשר אנחנו עובדים עם ארגונים, אנו שמים דגש מיוחד על הכלים ויצירת הסביבה המאפשרת, שהם חיוניים בהקשרים אלה. התיאוריות, התהליכים , הכלים והסביבה הארגונית הקיימת בארגונים ומשפיעה עמוקות על צורת החשיבה הארגונית, מכוונים להתמודדות עם  'הפתעות מצביות' והם לא רק שאינם מתאימים להתמודדות עם 'הפתעות בסיסיות', אלא גם, במידה רבה מחזקים את הסתברות ההלכדות בהן.

      על כן מצאנו כי כאשר אנו עובדים עם ארגונים הכלים, התהליכים והמתודות הקבוצתיות המיוחדים שפיתחנו ושאנו מפעילים בהקשרים אלה הם חיוניים להצלחה בהקשר הארגוני, ואלה מהווים את הבסיס להעמקה גם בעבודה עם המנהלים במישור האישי.

      צביקה לניר

        9/3/09 15:12:

      העניין הוא שאלה ה'מתכוננים', או עושים הכנות להפתעות הבסיסיות נחשבים בעיני הסביבה כמשוגעים, היפוכונדרים, חרדתיים, פרהואידים או סתם 'טרלללים' :-)

      כולנו חכמים בדיעבד, ואז שומעים: אמרנו לכם? לא הרגשתם? לא הרחתם? וכד'.

      זה מזכיר את הסיטואציה בה אדם מחכה למשהו שיזרקו לו מלמעלה, מחכה ומחכה ומתכונן, אך למרות הכל, ברגע שהחפץ מושלך - הוא תמיד יגיב בבהלה כתוצאה מה'הפתעה' לה ציפה כל הזמן.

      ומה אומרת על כך אשה פולנייה?  אמרתי לך!!!  :-)

      פורים שמיח  :-)

      אילת


       

        9/3/09 10:51:
       

      למשה.ס. דסיקה, אלי כהן, בועז 22, אשר עידן, ransom stark, מ.י.כ.ל, רואה באור - תודה לכולכם על תגובותיכם.

      הייתי רוצה להתייחס אישית  לכל אחת מתגובותיכם בנפרד, אולם דומני שאחסוך זמן גם לי וגם לכם אם תחילה אתייחס ואבהיר מספר בעיות שהעליתם שיש להם חשיבות כללית.

      בהמשך אשתדל להתייחס פרטנית גם בנפרד למספר תגובות שלהערכתי ההבהרות שאביא להלן אינם מספקים להם תשובה מספקת.

      ראשית יש להיזהר מהטעות הרווחת לזהות 'הפתעות בסיסיות' עם  הפתעות גדולות ו'הפתעות מצביות' עם הפתעות קטנות.

      ההפתעות הגדולות דוגמת  ההפתעה הבסיסית של מתקפת ספטמבר 11, או ההפתעה הבסיסית הנוכחית של קריסת הכלכלה העולמית, הם מקרים מאוד בולטים ובלתי ניתנים להכחשה של תופעת 'ההפתעה הבסיסית' ולכן נוטים לזהות את ההפתעה הבסיסית עם אירועים גדולים ודרמטיים. אך אין זה בהכרח כך, רוב ההפתעות הבסיסיות הן דווקא באירועים קטנים ויומיומיים שאין להם תוצאות דרמטיות מיידיות. וכשאני כותב בפוסט זה על הצורך להפוך לציידי 'הפתעות בסיסיות' כוונתי בעיקר לאותם הפתעות בסיסיות קטנות.

      הפתעות כאלה מזומנות לנו כשהן מוסתרות בכל אשר נפנה בחיי היומיום שלנו, אך רובנו אינם יודעים כיצד להבחין בהם. מפתיע ככל שהדבר יהיה, מסתבר כי רב בני האדם אינם יודעים להיות מופתעים בסיסית. הם איבדו את היכולת לחוש את טעמה ואת ערכה של ההפתעה הבסיסית.

      אנו נולדים עם היכולת להיות מופתעים בסיסית וכילדים יודעים היטב כיצד לנצל זאת על מנת לרכוש תובנות והבנות חדשות על העולם, אך כשאנו מתבגרים אנו מאבדים יכולת זו.

      מניסיוני כקצין מודיעין למדתי עד כמה חשובה יכולת הבחנה  בהפתעות בסיסיות קטנות, למניעת הפתעות בסיסיות גדולות. כך לדוגמא, תקופה ארוכה עוד לפני שהתרחשה ההפתעה הבסיסית הגדולה של ספטמבר 11, הגיעו לידי גורמי המודיעין האמריקנים ידיעות רבות שהיו צריכות להפתיע אותם כהפתעות בסיסיות קטנות, אך הם לא זיהו אותן ככאלה.

      טעות שכיחה נוספת היא לזהות 'הפתעות בסיסיות' עם "הפתעות רעות". הפתעות בסיסיות יכולות להיות גם "הפתעות טובות". כלומר, הפתעות שמזמנות הזדמנות לפריצת דרך חדשה. וגם כאן השאלה היא אם נבחין בכך.

      מספר לא קטן שח תגליות חשובות במדע התרחשו כאשר מדענים הצליחו להיות 'מופתעים בסיסית' מהפתעות. במדע יש לכך גם שם - קוראים לכך תופעת הסרנסיפיטי, ואת תופעה זו תיארתי כבר בעבר בפוסט 'סרנדיפיטי שועלי'.  אולם כפי שציינתי כבר בפוסט ההוא, לכולנו יש את הכישורים העקרוניים לסרנדיפיטי הגם שרק מועטים מפעילים אותם. לכולנו מזומנות הפתעות בסיסיות המהוות הזדמנות לפריצת דרך חדשה, בעסקים, בתחום המקצועי שלנו ובחיינו האישיים.

      צביקה לניר

        9/3/09 07:24:


      תודה צבי

      חשתי בהפתעה הבסיסית שמובלעת בפוסט הזה

      אקרא את האחרים..

      חג שמח

      אסתרחיוך

        8/3/09 23:57:

      רנסום, תגיד אתה בעצמך: איזה מוצר אני מוכר?

       אולי TAZ? קראת על זה משהו?

      אולי הירקלייטוס? יש לי מניות בחברת הרקלייטוס בע"מ.

      אה, השקעתי גם בסטארטפ לוינס-קאנט-לאקאן

      בכלל אני מנהל של התאגיד פוסטמודרניקס, שנסחר בנאסד"ק

      אבל אני אגיד לך מה אני מוכר: אם האינטרנט היא אנגליה

      אז הויקיפדים הם הפיראטים.

      הפיראטים משתמשים בימבה חרבות ותכל"ס לא כובשים כלום

       

       

      צטט: ransom stark 2009-03-08 22:17:00

      אשר, תגיד, אתה מוכר איזה מוצר?

       

      ימבה תגיות, ותכל"ס לא אמרת כלום.

       

       

        8/3/09 23:22:

      צבי, תודה, בהחלט מעניין.

      אני מסכימה שהדרך להתמודד עם ההפתעה הבסיסית היא באופן התגובה לה.

      אי אפשר באמת לצפות אותה כי היא מגיעה מהמקום בו אנו לא יודעים שאיננו יודעים.

      נראה לי מאוד קשה לעשות את ה reframing דווקא במקום המופתע, שכן במצב זה כש"הדם נופל למטה" קשה אף יותר למצוא פתרון, או לשנות את אופן החשיבה.

      המסגרת איננה רק סוגרת ויוצרת התנגדות לשינויים, אלא גם מפרשת את העולם ולכן נמצאת בלב ליבה של התפישה.

      זה דומה לסיפור על הברון מינכאוזן ששקע בביצה כשהוא רוכב על סוסו וחילץ עצמו (יחד עם סוסו כמובן) ע"י כך שמשך חזק למעלה בציצית ראשו.

      למרות שהיה צריך להמיס מסגרת הכוללת גם כמה חוקי טבע (או פיזיקה..), הוא הצליח למצוא פתרון כל כך טוב, שעד היום כשמדליקים את המחשב הוא מעלה עצמו, כלומר את מערכת ההפעלה שלו בדיוק באותו האופן.

      מעניין אותי לדעת, האם התרגול הזה באמת יכול להגמיש את המחשבה ולשכלל את היכולת?

      האם טיפוח הפן הרגשי לא יוצר את הגמישות באותה המידה?

      תודה,

      מיכל

        8/3/09 22:17:

      אשר, תגיד, אתה מוכר איזה מוצר?

       

      ימבה תגיות, ותכל"ס לא אמרת כלום.

        8/3/09 21:34:

      פיראטיות TAZ - Temporal Autonomic Zone ,

      היא שיטת ההתמודדות עם המצב הפוסט-מודרני שבו כל הזמן יש הפתעות בסיסיות.

      הפיראט חי ללא טריטוריה (על ספינה) על הגבול בין שיטות ובין ממלכות.

       

      הפסיכיאטר לאקאן, זיהה בעקבות הרקליטוס, את המצב הבסיסי

      שבו כל תבניות הבצק לעולם לא יוכלו לחתוך את הבצק במדוייק

      ותמיד תישאר חתיכת בצק מחוץ לתבנית. תמיד יישאר חלק במציאות (או באשלייה)

      שהוא בלתי ניתן להמשגה והוא מקור הצרות וההפתעות הבסיסיות.

      בקרטוגרפיה של האימפריאליזם מאז גילוי אמריקה

      נוצרה האשלייה שהעולם ניתן למיפוי מוחלט

      ומה שקרה הוא שנוצר עודף מיפוי (סימולקרה על פי בודריאר)

      או חתיכת בצק שלילית (כמו המספרים המדומיינים, שורש ריבועי של מינוס)

      אל קעידה, נפילת הבנקים באמריקה ב2008, עליית אובמה

      מציגים היסטוריה אלטרנטיבית שלא נכתבה מעולם

      ההיסטוריה מנקודת מבט של הפירטים.

      בהיסטוריה זו אין מהפכות, אלא רק התקוממויות

      כי המהפכות יוצרות ממסד

      כל מהפכה נופלת בלוגיקה של הפעולה הקולקטיבית שמתבטאת בדילמה של האסיר

      לכן אנחנו צריכים תמיד להתקומם וליזום מהפכות נפל

      כך היה מוכנים להפתעה הבסיסית

      כמו הפיראט שלא יודע מאיפה תיפתח מתקפת הנגד ומכין תסריטים פרועים

      התסריט הפרוע לא יצמח משלילה (היגל) ולא מהפרכה (פופר)

      אלא מהאחר (לוינס) מפרדיגמה אחרת (יותר מקוהן, פייראבאנד)

      צריך לחשוב ב4 קטגוריות פוסט-קנטיאניות של לוינס:

      האחר, אלוהים, האינסוף, והמוות

      אלה ישאירו אותנו במצב מתמיד של סכיזו (דלז)

      או אנטי אדיפוס או אנטי-אפולו (דיו8ניסוס)

       

        8/3/09 19:18:


      "...גם מארב, הוא סוג של הפתעה!" (מתוך פו הדוב)

      .

      ואולי כאן טמונה ההפתעה הבסיסית..., פו הדוב.

      התמימות של הדוב הטיפשון הזה, מעמידה אותנו

      בפני תובנה מעניינת.

      תמימות, אף שהיא נתפסת כסוג של חסרון, יש בה

      יתרון עצום. היא מאפשרת להתייחס למצבים משתנים,

      ואפילו להפתעות - בצורה היולית, ראשונית ממדרגה

      ראשונה, ללא משוא פנים ובעיקר, ללא פחד...

      ובאשר לעניין מפתח גנבים.

      מספרים על סמואל ליבוביץ, עורך הדין האמריקאי

      המפורסם (לימים גם שופט...), שלקוחו הראשון, בתור

      סנגור, היה גנב חדל-אישים.

      הוא נתפס כאשר ברשותו מפתח גנבים משוכלל, ממש

      בפיתחו של בית עסק, אליו התכוון לפרוץ.

      היה די ברור שיש כאן הליך משפטי קצר עד מאוד...

      אלא שליבוביץ הפתיע!

      הוא טען בפני השופט, כי לא הוכח כלל שמפתח הגנבים

      אכן מסוגל היה לדלתו של בית העסק, כמו גם לא הוכחה

      כוונתו של הגנב לפרוץ לתוכו...

      השופט זיכה את הנאשם...

      לאחר שתם המשפט, ביקש ליבוביץ את המפתח, לבדוק

      אותו...

      המפתח הזה פתח כל דלת אפשרית ברחביו הגדולים של

      בניין בית המשפט, כולל חדרים שמורים אשר להם מנעולים

      משוכללים...

      לימים טען ליבוביץ שהמפתח הזה גם פתח עבורו את

      הקריירה...

      הפוסט הזה שלך, מעניין ומשכיל.

      תודה.

        8/3/09 19:14:
      תזהרי, צבי ידוע כלוכד תודעות תוהות קריצה
        8/3/09 19:12:


      צבי, תודה על ההזמנה האישית ועל פוסט מאלף.

      הניסיון שלי מלמד כי כולנו זקוקים לכישורים הנזכרים בפוסט שלך גם אלמלא היו הפתעות בסיסיות בחיינו.

      כל תהליך שינוי בחיינו דורש איסוף ניתוח ועיבוד של מידע, וכן מסגור מחדש של אמונות המקבעות את מחשבתנו ופעילותנו וזאת כדי שמידע חדש יוכל לקבל משמעות אופרטיבית שתוביל לשינוי.

      רוב בני האדם בהם פגשתי אינם יכולים לדלג מעל משוכת מסגרת החשיבה ללא יועץ מקצועי שגם יכוון את חשיבתם וגם יתמוך בהובלה לשינוי המיוחל. לדעתי, זה בעצם תפקידם של מומחים בחיינו.

      .

      לטעמי, הכנה לקראת הפתעות בסיסיות דורשת במובן מסוים משהו הפוך מזה הנחוץ לשינוי הנ"ל. אם לשינוי הנ"ל דרושה חשיבה על מה שלא מתנהל נכון ויש לתקנו הרי שלצורך הכנה לקראת הפתעה בסיסית יש לחקור גם את מה שנראה נכון לחלוטין בחיינו. במילים אחרות לחשוב קדימה בהתמדה בסגנון "מי הזיז את הגבינה שלי".

      .

      בעבודתי עם מנהלים ועסקים יש תוקף חיוני למפתחות חשיבה פורצי דרך, והאתגר למצוא מודלים כאלה הוא בלתי פוסק. הצורך להפוך אותם גם לחווייתיים הוא הנאה צרופה. 

        8/3/09 19:07:

      לקרוא שוב ושוב עד שיכנס לתודעה.

      תודה*

        8/3/09 18:55:
      ממש הפתעה בסיסית איך הפוסט הישן הזה קפץ בדיוק בזמן :-)

      הבלוג של צבי לניר

      על החשיבה, ה- Web ומה שמסתתר ביניהם. ועל מה שרואים משם ולא רואים מפה.

      פרופיל

      לניר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הפוסטים שלי כולם

      פוסטים