סיפור קצרצר של טולסטוי יום אחד חוואי אחד קבל הצעה נדיבה. תמורת אלף רובל הוא יכול היה לקנות את כל האדמה שהוא יכול לחצות ביום אחד שלם. היה תנאי אחד לעסקה: הוא חייב לחזור לנקודת ההתחלה בסוף היום, עם רדת החמה. מוקדם בבקר המחרת, עם הנץ החמה, הוא החל לצעוד בקצב מהיר. בצוהרי היום הוא כבר היה עייף מאד, אך הוא המשיך לצעוד, מקיף יותר ויותר שטח. מאוחר אחר הצהריים הוא הבין שחמדנותו לקחה אותו רחוק מידי מקו ההתחלה. הוא החיש את הקצב וכשהשמש החלה לשקוע, הוא החל לרוץ, מבין שהוא לא יצליח לשוב עד השקיעה וכי ההזדמנות להיות בעל קרקעות רבות, תאבד. כשהשמש החלה לשקוע מעבר לקו האופק, הוא הגיע כמטווחי ראייה מקו הסיום. בלב פועם בחוזקה, בריאות מחפשות אויר בקדחתנות, הוא גייס את כוחותיו האחרונים ודידה מעבר לקו הסיום בדיוק לפני שהשמש נעלמה. אז הוא התמוטט, זרזיף דם דק ניגר מזוויות פיו ותוך דקות הוא נפח את נשמתו. משרתו הנאמן חפר אז את קברו. הקבר לא היה הרבה מעבר למטר ושמונים - אורכו, ותשעים סנטימטר - רוחבו. הכותרת שבחר לב טולסטוי לספרו הייתה: "לכמה שטח אדמה אדם זקוק?" אמר מי שאמר כשאתה הולך לעולמך, כל חייך המתוארים על המצבה מסתכמים במקף הקטן שבין השנים. (2004-1920) בסוף... אלה חייך - המקף. אז תחיו את החיים עכשיו ותיהנו מכל רגע שיש לכם לחיות |
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אמת
*
כוכב* לפוסט לעניין.
תודה שובבני..באנגלית המילה הווה מאוד כאן ועכשיו..תודה לך..
יש פתגם שאומר כך:
The past is history
The futur is mystery
And the here and now.
thast's why it's called
the present
מי שחי עכשיו יוצר לעצמו עתיד מופלא.
תודה על התזכורת.
סיפור נחמד,
אם מוסר השכל
"לחיות את הרגע"
תודה וחג שמח.
פופקורן? עלי..
יש לך תחפושת אסתר?
גמלך שמח פוריים..
בשמחה יו- חנן..
אתה יודע מקף מהו לפי שמך..
ראיתי תמונה שלך הבוקר בנו מיינד..
יפה לך
נפלא
המקף
*
תודה על הבוקר הזה
יו-חנן
מאפשר זוגיות-יוצרת
להנות מהחיים עכשיו
לא לרוץ אחרי החומר..
תובנה יפה!
חג פורים שמח יקירתי
מאסתר
כוכב* של פורים שמח...
הדמיון שלי רץ חופשי...
הכנסת אותי לסרט.
עשיר... תודה :)
חג פורים שמח!
תודה חבר.
צפונבונית? אני?
מענין ביותר ..מילים מילים ומשמעותן..
תודה..
יש להן את זה...היי אדי
תתחדש על התמונה..לכבוד פורים?
תודה,גמלך..
אכן משל יפה,צפונבונית
יפה שהזכרת לנו.
כתב מישהו חכם שאינני זוכר שמו:
"האדם מיצר על איבוד דמיו
ואינו דואג על איבוד ימיו.
ימיו אינם חוזרים
ודמיו אינם עוזרים"...
כל הברכות וכל הישועות,
מרדכי.
על זה אימי עליה השלום היתה אומרת
"אי אפשר לאכול בשתי כפות ביחד"
כמה אדמה צריך לו לאדם.....?
*
סיפור חמוד עם מוסר השכל
כדאי להיסתפק במועט
ולהישאר בחיים
חג שמח יקירתי
אדי *
חג פורים שמייח