
ליָם
עומדות מילוֹתי בצל לילותי בקולות דמעותיי עומדות לבדן...
שמעתָ אותי ?! פרצופך הניבט אליי בין הגלים מכה בי חרש חרש
דממת האמונה התמה נשמעה לי בין גליך בלי שאון הכאב והניתוק
וכל רחש גל מגליך נמס בכל רגע בכל האחדות וקקפוניית החיים צורמת עד בלי די אוליי צורמת בעיקר מדמיונותיי
ואתה לבדךָ בלבד האין סופי מחכה שאצטרף אליך בשיירה אל הנצח.... |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אחדות אם אין סוף now!
כוחו של הים בנצח הגלים
שיר מדהים
תמיד ידעתי שהחיבור בין אמונה וים הוא גדול..
כתבת יפה!
אביחי !
פתחתי את המחשב ונכנסתי לאתר בשביל להעלות פוסט חדש, טרי טרי מהתנור שסיימתי לכתוב עכשיו, והנה אני מוצא שכבר כתבת אותו... :) קצת באופן אחר אך זה כמעט בדיוק זה ! ממש פלא !!
אך בכל זאת אעלה את שכתבתי אני, כתגובה שלי למה שכתבת אתה...
מחר אקרא שוב את דבריך בפעם השנייה, ואם יהיה לי מילים להתייחס ישירות לדבריך, אעשה זאת !
בנתיים רק אומר ואאיר הארה פילוסופית לכאורה, שבסיפור הבריאה התנכי, סיפור שכל-כך מדגיש את זה שהכל נברא על-ידי אלוהים, בסיפור זה עצמו לא כתוב על בריאת המים. כלומר שהמים, ה(מ)ים, לא נבראו, אלא תמיד היו, הם האין-סוף ממש, כפי שכותב אתה בעצמך.
בע"ה....
בשיירה אל הנצח.....
...
הנצח האינסופי...
השמיים הם הגבול...
תודה רבה על החברות...
...
יפה מאוד כתיבתך ומרשימה...
ה' יברך אותך...
....
אין עוד מלבדו.