| לרבים מאיתנו, עצם המחשבה שהיקום מעודד יצירה הוא רעיון רדיקלי. אנו רגילים לחשוב ששאיפות יצירתיות הן אנוכיות דבר שנמצא בניגוד ליקום, שכן האמן שבנו הוא ילד פנימי שנוטה למחשבות ילדותיות. היצירה היא חוויה רוחנית מוזמנת. ואנו מתחייבים לתרגילים רוחניים מסויימים כדי להתיישר עם האנרגיה היצירתית של היקום. אם נחשוב על היקום כעל ים חשמל ענק, היענותינו ליצירתיות תהפוך אותנו מחפץ מטלטל בין הגלים ,לשותף פעיל במערכת היקום. כמורה- אני ערה לנוכחות הכוח העליון –כוח הרוח,למדתי להעזר בכח זה. את התשבוחות של מורה בחסד עליון אני מבינה כמחמאה במובן המילולי. ההרגשה היא שיד נעלמת מובילה ומנחה אותי. אם נשתמש בכלי העזר המוגשים בספר ותתחייבו לבצע את המשימות השבועיות, תרגישו שינויים רבים בחייכם, ולא רק ביצירה. ניתן לשים מדבקה על שולחן העבודה שלנו האומרת: "קפוץ- הרשת כבר תיפרש לפניך". מנסיוני כאמנית וכמורה מראה שכאשר אנחנו יוצרים מתוך אמונה, נפתח בפנינו כל היקום. קחו לדוגמה פתיחת סכר של מערכת השקייה ,ברגע שהוא נפתח משתחררות כל החסימות.לא חייבים לקבל את כל הנאמר כאן אלא לשמש כמיילד וכצופה באותה מידה להתפתחות הרוחנית. למה לצפות רבים מאיתנו היו רוצים להיות יותר יצירתיים, ורבים אמנם מרגישים כך, אבל לא מסוגלים לפתוח את ערוצי יצירתם. החלומות שבנו מתעתעים בני, החיים שלנו נראים לפעמים תפלים, יש לנו רעיונות נפלאים, חלומות מסעירים אבל אנחנו לא מסוגלים להגשים אותם. אנחנו רוצים לממש אותם אבל לא בטוחים שהמטרה ברורה , אנחנו כמהים לחיים יצירתיים.הדרך ליצירתיות מיידית איננה קצרה היא בעלת כאב אך ניתן לעבוד וללמוד בדרך שיקום או גילוי יצירתי רוחני מודרך.בתחילת הדרך, יש נטייה לזלזול בתרגול, אבל בערך במחצית הקורס באה התפרצות של כעס. הכעס מלווה באבל, אחריו גלי התנגדות ותקווה לסרוגין. זהו שלב הצמיחה, הרצוף הרים תלולים ועמקים נרחבים לסדרת התפרצויות, מעין סוג של לידה שבה חווים התעלות סגולית או ספקנות הגנתית..אחרי שלב הצמיחה יש רצון לעזוב הכל ולחזור לחיים רגילים מוכרים יותר. אנשים מתפתים לעזוב את הקורס. לזה קוראים פרסה יצירתית. בשלב האחרון של הקורס מתחדש האני עצמי המלווה בעצמאות מתגברת, וביכולת לעשות ולבצע תוכניות יצירה מעשיות. כל הדברים האלה נשמעים כמו המולה רגשנית, אנחנו נמצאים בתהליך כל שהוא של גמילה מהחיים שידענו, גמילה- דרך אחרת לומר התרחקות, התנתקות, שהיא אבן דרך במדיטציה, במונחים קולנועיים –פוקוס. משתלמדו לזהות, לטפח ולהגן על האומן הפנימי שלכם ,תוכלו להתקדם מעבר למגבלות היצירה, תלמדו להכיר ולפתור פחד, להסיר צלקות רגשיות ולחזק את הביטחון העצמי. רעיונות ישנים והרסניים לגבי יצירתיות ייבחנו ויבוטלו. |
תגובות (3)
התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.
/null/text_64k_1#
לקובי, הגדלתי את הכיתוב אני מקווה שהוא קריא כעת
לא מצליח לקרוא בגלל שהאותיות קטנות מידי.
אבל הכותרת אומרת לי אישית המון: אהבה, אינטימיות, שמחה , אושר , עונג, יופי ,יחודיות, אהבה אהבה אהבה אהבה.
אהבתי בקיצור
איש אהוב ויקר לי בימים אלה , שמחזק אותי לימד אותי משפט " מתוך התוהו יעלה ויצמח הכוכב המרקד שלך".
אם איני טועה הוא יחס את המשפט לפרידריך ניטשה.
בכל מקרה - הוא נכון.
והיום - יותר מאי פעם מצאתי את כוכבי שלי והוא לא קשור לאף אחד ולשום דבר.
רק לעצמי, לאמונה בי ובכלל.