בשעות הערב המוקדמות טלפון של בתי הקפיץ אותי....

"מם, אני ממש בסדר,עברתי תאונה עם האוטו, האוטו בסדר"....

נו באמת...מה מענין אותי האוטו בכלל, שאלתי אותה אם היא בסדר, אמרה כן ואחר כך החלו

הסחרחורות, היתה בין 2 מכוניות שדפקו מקדימה ומאחור, נהגים צעירים ומופרעים, מה להגיד

לכם...מיד מונית אליה, בית חולים, בדיקות, מוצאת את עצמי ליד הרנטגן מחכה לשמוע שהראש

לא נפגע ומדברת עם אשה דתיה שנותנת לי לקרוא נשמת אפי, קוראת קוראת וקוראת...מתחברת

להוא שלמעלה, מודה, מחייכת, נזכרת...בעצמי, פעם לפני הרבה שנים, ילדה קטנה וסבא חזן ואני יושבת שם בבית הכנסת ושומעת את קולו הענק מהדהד כמו קול אלוהים ברקע,

חזרנו הביתה תודה לאל, מנוחה למתוקה ונקוה לטוב.

חג פורים שמייח לכולם.