קן הירגזי
In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.
John Lilly
פוסטים פופולאריים
-
גונק והדוקטור המחורר
29/4/09 | 564 צפיות
-
אפיטף
15/2/09 | 1158 צפיות
-
גונק וסבתא שלה
19/6/08 | 523 צפיות
-
חימום
27/5/08 | 470 צפיות
-
הלוגיקה של גונק
28/10/08 | 506 צפיות
-
מה שיש לי על הסינים
22/11/07 | 1316 צפיות
פוסטים אחרונים
- אם מישהו מחפש אותי.... 23/6/15
- "אני רוצה שהיא תתחתן!" 1/2/15
- נעליים מספרות על יפה 18/4/14
- חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון 13/1/11
- משפטים 10/1/11
- עכבישה זקנה 26/12/10
פורים לא בפורים
פרדריקה מריה בר ציור: גוסטב קלימט
חברה שלי, סיגל, מתחפשת כל השנה. היא שחקנית שנכנסת לדמותה של פרדריקה, יורדת מהתמונה התלויה על הקיר במוזיאון תל אביב והופכת מוחשית. קסם כזה. היא מפעילה את הגרמופון הישן שעובד נפלא, ורוקדת לצליליו צ'רלסטון, או משהו קופצני אחר. (היתה שמחה באותן שנים, בין שתי המלחמות האיומות.) בציור, יש יפנים קטנים סביב פרדריקה. הם נראים כמו דמונים. בבקרי האמנות במוזיאון, יושבות כיתות של ילדים. גם הם נראים כמו דמונים. חמודים כאלה.
|
תגובות אחרונות
-
חירות-נפש
בתגובה על הכל בסדר בדיוק כפי שהוא
-
גילהסטחי
בתגובה על "אני רוצה שהיא תתחתן!"
-
saskia
בתגובה על חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון
-
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
-
(עי)דנהנחושת
בתגובה על משפטים
-
jGo
בתגובה על בני סן דומינגו אדונים לגורלם
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה בטח הילדים שלי.
גם הם דמונים חמודים כאלה...
אני מאוד אוהבת את גוסטב קלימט.
הוא נכון.