להלן התייחסותי:
שאלת הפוסט - היא האם לעורך הדין הסנגור צריך להיות לבטים בייצוג ? האם עליו לברר עם לקוחו האם ביצע את העבירה המיוחסת לו ע"י המדינה ? האם עליו לשפוט מוסרית את לקוחו על פי העבירה המיוחסת לו ? האם עליו להתייחס לשכר הטרחה שיקבל מהלקוח כאל כסף דמים שנגזל מן הרש ?
נלך בכיוון ההפוך והקיצוני. פלוני חשוד ברצח ובשוד מבקש ייצוג מעורך דין.
האם על עורך הדין להגיד לו - מצטער אדוני קראתי את כתב האישום, אתה נאשם ברצח, רצח זה דבר נורא, ולכן לא אייצגך! ובכלל אני מסרב לעבוד עבורך, כי כספך חייב להיות מזוהם ומקורו בכספי שוד.
אם הייתה קרן של המדינה, שהייתה מקבלת את גישתך, שאין לקשר בין כספי חשודים בעבירות לבין הסנגורים - אז הכל היה נפלא. היינו פונים אל המדינה, אומרים לה שלום, יש כאן תיק עם 100 עדים, 200 קלסרים, העבירי אלי 100 אלף דולר דמי טיפול בתיק כדי שאוכל לייצג את פלוני בחקירות בבית המשפט שיערכו שנה עד שנתיים ואולי יותר.
אבל אין כזו קרן השפע הנפלאה, ובכל זאת גם הסנגור צריך להביא לחם הביתה, מניין הוא יעשה זאת ?
אכן, יש מושג שנקרא "סנגוריה ציבורית" - אבל לא מדובר בסנגוריה לכל עבירה, וגם אין אפשרות לבחור את הסנגור. לכן, האם תאמר כי החשוד בעבירות זכאי לייצוג, אבל איננו זכאי לבחור את עורך הדין שייצגו נאמנה ?
אם עורך הדין הסנגור יהפוך את עצמו לשופט, אז אם כך, אין טעם לייצג חשודים. הסנגור יהפוך עצמו לשופט, יקבע כי החשוד ביצע את המיוחס לו, ואפשר לחסוך את המשפט הפלילי, ונשלח ישר את הפושע לגליוטינה - נכון ?
אתה שואל - טוען - מדוע זה הסנגור לא בודק עם לקוחו האם ביצע את המיוחס ללקוח. והתשובה לכך היא שאסור לסנגור לעשות זאת! כן כמו שאתה מבין, אסור!
מדוע אסור ? כי יש להבין את תפקיד הסנגור. עליו לייצג מצד אחד נאמנה את הלקוח, ומצד שני אסור לו לסנגור מבחינה אתית לשקר לבית המשפט - לכן התפקיד של הסנגור הוא להביא את גירסת החשוד כפי שהחשוד ראה אותה לבית המשפט - אם הסנגור יתחקר את החשוד, ויקבל תשובות עובדתיות הסותרות את גירסתו של הלקוח, הוא הסנגור יימצא בבעיה אתית קשה - יהיה עליו לטעון את גירסת החשוד, אבל שכעת הוא יודע שאיננה נכונה -מכאן שיצטרך לשקר לבית המשפט (אסור!) ומצד שני עליו לייצג נאמנה את הלקוח (בלתי אפשרי).
לכן הפתרון הוא שאסור לסנגור לברר האם גירסת החשוד היא אמיתית או לאו, כי אז יימצא במצב שבו יעבור עבירות אתיות - או שיצטרך לשקר לבית המשפט או שלא יוכל לייצג נאמנה את הלקוח.
וכעת לדבר החשוב ביותר - הבנת המשפט הפלילי, וחשיבותו האדירה של הסנגור במשפט הפלילי.
מטרת המשפט הפלילי איננה להרשיע את הנאשם בעבירות - כי אז אפשר לוותר על הסנגור, להגיד לפלוני ראינו אותך בשטח, יש לנו עדים, ראיות ולכן אתה האשם! ישר לבית הסוהר ל-10 שנים.
מטרת המשפט הפלילי היא להבטיח כי לנאשם יקבל משפט פלילי הוגן! משפט שיבטיח שהמדינה לא החליטה להעניש אדם כלשהו באופן שרירותי, שהמדינה אכן מרשיעה את האדם הנכון, שהמדינה לא מרשיעה על בסיס שמועות אלא על ראיות מוצקות, שהמדינה חקרה כראוי את העובדות בשטח.
האם יכולה להיות הרשעה שרירותית ? על בסיס שמועות ? ללא חקירות ראויות ? התשובה היא בוודאי! אנו עוסקים בבני אדם! אולי במשטרה מיהרו לקבוע את האשם כדי להציג הצלחה ? אולי בפרקליטות רוצים להפגין הצלחה בכל מחיר כדי לקבל קידום או למנוע בושות למערכת ? אולי הוטעו כולם ע"י עדי שקר ? האם כל מה ששאלתי הוא הזוי ? המערכות שלנו מושלמות ? כולם מלאכים ?
כאן התפקיד החשוב ביותר של הסנגור! הוא זה שיבדוק את חומר החקירה, יבדוק אם יש בו פרצות. יבדוק האם המשטרה חקרה כראוי. יבדוק האם הראיות הם על בסיס עדי שקר שהטעו את המשטרה והפרקליטות, וכל זאת במטרה להציג בפני בית המשפט תמונה אלטרנטיבית של מה שהתרחש במציאות.
רק כך נוכל להבטיח הליך הוגן לנאשם ולחשוד.
יכול ויעשה זאת הסנגור והחשוד יזוכה - האם יש לגלגלו בזפת ובנוצות ? על ששחרר עבריין ? לא ולא, עלינו להיות גאים בכך! כי זאת אומרת שהנאשם לא ביצע את המיוחס לו, וזאת אומרת שהמערכת התביעה והמשטרה לא מילאו את תפקידם כראוי.
הסנגור הוא האיש היחידי שמוודא שמהערכת פעלה כראוי בתיק פלילי מסויים - לאף אחד אחר אין כל אינטרס לעשות זאת.
אף כאשר החשוד יורשע במיוחס לו, למי יהיה אינטרס להציג הקלות בעונש ? למדינה ? הרי מבחינת התובע אפשר להכניס את הנאשם לכלא לכל ימי חייו. גם כאן לסנגור תפקיד חשוב לאזן את רצון התביעה להענשה מקסימלית ע"י הצגת נימוקים לקולא לטובת הנאשם. אף אחד לא יעשה זאת בשביל הנאשם.
יטען הטוען, אבל מה עם הקורבן ? אשיב, כי אינטרס הקרבן מיוצג ע"י המדינה, ולא ע"י הסנגור, ולכן יהיו מעשים שבהם אינטרס הקרבן יהיה משמעותי והענישה מחמירה, ויהיו מצבים שבהם הנימוקים לקולא יהיו משמעותיים יותר - זה בדיוק תפקידו של השופט להכריע בנדון.
כמה מילות סיום על הסנגור שרץ להתראיין או שמצולם לוחש ללקוחו באוזן דבר מה.
כאשר נמצאים באולם בית המשפט ומפוצץ בצלמים - כל דבר שיעשה הסנגור יצולם ללא שליטת הסנגור, והדבר האחרון שהסנגור ירצה הוא שדבריו ללקוח יהיו נחלת הציבור - ולכן, הוא חייב להתלחש עם לקוחו - לא כיצירת פוזה של הסנגור, אלא כי אין לסנגור דרך אחרת.
לעניין הסנגור המתראיין - ראשית לפעמים חשוב לנאשם כי גרסתו תוצג כראוי, ומי יכול לעשות את זה יותר טוב מהסנגור שלו שבקיא במערכת העובדות ? וכן גם לפעמים חשוב לסנגור להתפרסם, במיוחד כאשר כללי האתיקה של עורכי הדין אוסרים עליו לפרסם את עצמו - בעולם של עשרות אלפי עורכי דין, גם הסנגור צריך להביא לחם הביתה - היש כרטיס ביקור טוב יותר מאשר ראיון תקשורתי ?
|
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אם כך- לא הבנת כלל את התזה שלי.
אני לא טוען שיש רק פושעים, אלא שהסנגורים שמייצגים נאשמים, יודעים טוב ממני אם הלקוחות שלהם אשמים או חפים מפשע.
אם הם- הסניגורים מצליחים לזכות פושע (שביצע פשע- לא שחף מפשע)- הרי שהם שותפים לפשע.
במה הם שונים מנהג של שודד למשל? אלו וגם אלו עושים זאת בשביל בצע כסף ולא משום שחושבים שזה מוסרי.
ההבדל אם כן הוא רק ביחס שהם זוכים מהסביבה.
בעוד נהג של שודד מגונה- העו"ד זוכה לכבוד.
POV שלום,
יש לך גישה מאוד מעניינת.
בעולם שלך לא צריך סנגורים.
הרי הם שותפים לפשע!
מדוע? כי אם הם מצליחים לזכות את "הפושע" אז הם שיבשו את המשפט! אצלך אין חפים מפשע יש רק "חפים מפשע" שיש להכניס לכלא.
חסר לי בכל התזה שלך הסבר איך מזהים חף מפשע, ומי אמור לעשות זאת.
אני מציע שתראה את הסרט The Judge של סילבסטר סטלון.
שם השוטר הוא גם התובע וגם השופט וגם המבצע - מאוד מאוד מאוד יעיל.
לכן מי שנתפס על ידי סטלון כאשר הוא גנב אוכל ונמלט מחבורה של פושעים ברור שהוא פושע בעצמו ונידון מייד על המקום ל-5 שנות מאסר - משפט הבזק המהיר ביותר שראיתי.
להלן התייחסותי: שאלת הפוסט - היא האם לעורך הדין הסנגור צריך להיות לבטים בייצוג ? כן האם עליו לברר עם לקוחו האם ביצע את העבירה המיוחסת לו ע"י המדינה? כן האם עליו לשפוט מוסרית את לקוחו על פי העבירה המיוחסת לו? כן האם עליו להתייחס לשכר הטרחה שיקבל מהלקוח כאל כסף דמים שנגזל מן הרש ? אם הוא חושב שהלקוח אכן ביצע פשע- אז כן. נלך בכיוון ההפוך והקיצוני. פלוני חשוד ברצח ובשוד מבקש ייצוג מעורך דין. האם על עורך הדין להגיד לו - מצטער אדוני קראתי את כתב האישום, אתה נאשם ברצח, רצח זה דבר נורא, ולכן לא אייצגך!ובכלל אני מסרב לעבוד עבורך, כי כספך חייב להיות מזוהם ומקורו בכספי שוד. אם עורך הדין מאמין שהלקוח לא רק חשוד ברצח אלא גם רצח- אז בהחלט כן, ואם לא עושה כך, ומסייע לנאשם לחמוק מעונש, אז הוא שותף לפשע. אם הייתה קרן של המדינה, שהייתה מקבלת את גישתך, שאין לקשר בין כספי חשודים בעבירות לבין הסנגורים - אז הכל היה נפלא. היינו פונים אל המדינה, אומרים לה שלום, יש כאן תיק עם 100 עדים, 200 קלסרים, העבירי אלי 100 אלף דולר דמי טיפול בתיק כדי שאוכל לייצג את פלוני בחקירות בבית המשפט שיערכו שנה עד שנתיים ואולי יותר. אותי פחות מעניין מאיפשה הכסף של העורך דין מגיע- אם הוא מגן נאשם שאינו חף מפשע- אז קבלת כסף מצד שלישי זו התממות- החטא הגדול זה לא קבלת הכסף אלא סיוע לפושע לחמוק מעונש= סיוע לפשע. אבל אין כזו קרן השפע הנפלאה, ובכל זאת גם הסנגור צריך להביא לחם הביתה, מניין הוא יעשה זאת ? זה גם מה שגנבים וסרסורים טוענים, לא? אכן, יש מושג שנקרא "סנגוריה ציבורית" - אבל לא מדובר בסנגוריה לכל עבירה, וגם אין אפשרות לבחור את הסנגור. לכן, האם תאמר כי החשוד בעבירות זכאי לייצוג, אבל איננו זכאי לבחור את עורך הדין שייצגו נאמנה ? החשוד זכאי לבחור את מי שהוא רוצה, הציפיה להתנהגות מוסרית אינה מהחשוד אלא מעורך הדין. יתכן שהציפיה מוגזמת, אך הדרישה למוסר נשארת. אם עורך הדין הסנגור יהפוך את עצמו לשופט, עורך הדין כמו כל אדם אחר צריך לא לשקר לעצמו ואם הוא יודע/מאמין/מרגיש שהלקוח שלו לא צריך הגנה אלא מאסר- אז שלא יסיע לו לחמוק מעונש. אז אם כך, אין טעם לייצג חשודים. ייצוג חשודים זה לא דבר קדוש- אם יש חשוד שלא מצליח למצוא עורך דין שיאמין לו שהוא חף מפשע- זה לא במקרה. הסנגור יהפוך עצמו לשופט, הסנגור צריך להיות שופט לעצמו- אם הוא יודע/מאמין/מרגיש שהלקוח שלו לא צריך הגנה אלא מאסר, אז שלא יסייע לו לחמוק מעונש. יקבע כי החשוד ביצע את המיוחס לו, ואפשר לחסוך את המשפט הפלילי, ונשלח ישר את הפושע לגליוטינה - נכון ? שליחת פושעים לגליוטינה זה לא נורא. שליחת חפים מפשע לגליוטינה זה כן נורא. שליחת פושעים שמגיע להם מאסר לגליוטינה זה גם נורא, צריך שכל אחד יקבל את העונש המגיע לו- לא פחות ולא יותר. הבעיה שלי זה עורכי דין שעוזרים לחשודים לקבל פחות מהמגיע להם. אתה שואל - טוען - מדוע זה הסנגור לא בודק עם לקוחו האם ביצע את המיוחס ללקוח. והתשובה לכך היא שאסור לסנגור לעשות זאת! כן כמו שאתה מבין, אסור! כלומר- אסור לעורך דין לחבור למצפונו? שמע- כדאי שתבין שמדובר בבחירה לייצג חלאות- לא חובה, בחירה. מדוע אסור ? כי יש להבין את תפקיד הסנגור. עליו לייצג מצד אחד נאמנה את הלקוח, ומצד שני אסור לו לסנגור מבחינה אתית לשקר לבית המשפט - לכן התפקיד של הסנגור הוא להביא את גירסת החשוד כפי שהחשוד ראה אותה לבית המשפט הסנגור כאמור יכל לבחור אם לייצג את החשוד או לא לייצג אותו אם הסנגור יתחקר את החשוד, ויקבל תשובות עובדתיות הסותרות את גירסתו של הלקוח, הוא הסנגור יימצא בבעיה אתית קשה - יהיה עליו לטעון את גירסת החשוד, אבל שכעת הוא יודע שאיננה נכונה -מכאן שיצטרך לשקר לבית המשפט (אסור!) ומצד שני עליו לייצג נאמנה את הלקוח (בלתי אפשרי). לכן הפתרון הוא שאסור לסנגור לברר האם גירסת החשוד היא אמיתית או לאו, כי אז יימצא במצב שבו יעבור עבירות אתיות - או שיצטרך לשקר לבית המשפט או שלא יוכל לייצג נאמנה את הלקוח. אלא שאת עורכי הדין שמייצגים שקרנים, לא מנחה הצדק (כמובן) אלא בצע כסף תמורתו הם מוכנים לשתף פעולה עם הפשע ואם וכאשר יעשו זאת- שלא יתפלאו אם כך מתייחסים אליהם- כשותפים לפשע. וכעת לדבר החשוב ביותר - הבנת המשפט הפלילי, וחשיבותו האדירה של הסנגור במשפט הפלילי. מטרת המשפט הפלילי איננה להרשיע את הנאשם בעבירות - כי אז אפשר לוותר על הסנגור, להגיד לפלוני ראינו אותך בשטח, יש לנו עדים, ראיות ולכן אתה האשם! ישר לבית הסוהר ל-10 שנים. מטרת המשפט הפלילי היא להבטיח כי לנאשם יקבל משפט פלילי הוגן! משפט שיבטיח שהמדינה לא החליטה להעניש אדם כלשהו באופן שרירותי, שהמדינה אכן מרשיעה את האדם הנכון, שהמדינה לא מרשיעה על בסיס שמועות אלא על ראיות מוצקות, שהמדינה חקרה כראוי את העובדות בשטח. האם יכולה להיות הרשעה שרירותית ? על בסיס שמועות ? ללא חקירות ראויות ? התשובה היא בוודאי! אנו עוסקים בבני אדם! אולי במשטרה מיהרו לקבוע את האשם כדי להציג הצלחה ? אולי בפרקליטות רוצים להפגין הצלחה בכל מחיר כדי לקבל קידום או למנוע בושות למערכת ? אולי הוטעו כולם ע"י עדי שקר ? האם כל מה ששאלתי הוא הזוי ? המערכות שלנו מושלמות ? כולם מלאכים ? כאן התפקיד החשוב ביותר של הסנגור! הוא זה שיבדוק את חומר החקירה, יבדוק אם יש בו פרצות. יבדוק האם המשטרה חקרה כראוי. יבדוק האם הראיות הם על בסיס עדי שקר שהטעו את המשטרה והפרקליטות, וכל זאת במטרה להציג בפני בית המשפט תמונה אלטרנטיבית של מה שהתרחש במציאות. רק כך נוכל להבטיח הליך הוגן לנאשם ולחשוד. כאמור- הביקורת אינה על סנגורים שמגנים על נאשמים חפים מפשע, אלא על סנגורים שמגנים אל נאשמים שהם-הסנגורים- יודעים/מאמינים/מרגישים שהם ביצעו פשע יכול ויעשה זאת הסנגור והחשוד יזוכה - האם יש לגלגלו בזפת ובנוצות ? על ששחרר עבריין? לא ולא, עלינו להיות גאים בכך! כי זאת אומרת שהנאשם לא ביצע את המיוחס לו, וזאת אומרת שהמערכת התביעה והמשטרה לא מילאו את תפקידם כראוי. אם הנאשם לא ביצע את המיוחס לו והסנגור הוכיח זאת- אז נהיה גאים בו אם הנאשם כן ביצע את המיוחס לו, אך הסנגור הצליח לחלץ אותו מעונש- יש לגלגלו בזפת ונוצות, כפי שיש לעשות לפושעים עצמם. הסנגור הוא האיש היחידי שמוודא שמהערכת פעלה כראוי בתיק פלילי מסויים - לאף אחד אחר אין כל אינטרס לעשות זאת. השאלה היא מה דעתך במקרים בהם הסנגור יודע שהמערכת פעלה כראוי, אך מנסה ומצליח לשכנע את השופט שהיא לא פעלה כראוי? אף כאשר החשוד יורשע במיוחס לו, למי יהיה אינטרס להציג הקלות בעונש ?למדינה ? הרי מבחינת התובע אפשר להכניס את הנאשם לכלא לכל ימי חייו. גם כאן לסנגור תפקיד חשוב לאזן את רצון התביעה להענשה מקסימלית ע"י הצגת נימוקים לקולא לטובת הנאשם. אף אחד לא יעשה זאת בשביל הנאשם. אם הסנגור חושב שצריך להקל בעונשו של הנאשם, שיתכבד לשכנע בכך אם הוא לא חושב שצריך להקל בעונשו של הנאשם אך עושה זאת רק בגלל בצע כסף- שיתכבד במחלות. אמן.אמיר לירן שרמנטי ויקר לי מכל!
אתה פשוט גאון!!!
קראתי כל מילה מדבריך. דברי חוכמה וטוב טעם.
באהבה ובברכת שבת שלום,
לורי שם טוב
ורק עוד דבר אחד-
"כאן התפקיד החשוב ביותר של הסנגור! הוא זה שיבדוק את חומר החקירה, יבדוק אם יש בו פרצות. יבדוק האם המשטרה חקרה כראוי. יבדוק האם הראיות הם על בסיס עדי שקר שהטעו את המשטרה והפרקליטות, וכל זאת במטרה להציג בפני בית המשפט תמונה אלטרנטיבית של מה שהתרחש במציאות. "
מה קורה כאשר לאחר בדיקה וחקירת התיק והראיות, מגלה הסנגור שאכן החשוד אותו הוא מייצג אנס ו/או רצח ועשה פשע חמור ונורא בעיקר כלפי חפים מפשע.
האם ימשיך ליצג אותו? האם ינסה להקל על עונשו?
פה הבעיתיות! כאשר הסנגור יודע שהוא מגן על פושע שעבר עבירה ופגע והזיק לאנשים אחרים...
פה מתעוררת שאלה מוסרית ומצפונית לא מבוטלת.....
אכן סוגיה לא פשוטה לניתוח ולהבנה.
אין לי שום מושג או ידע בתחום המשפט אך אנסה להביע את דעתי.
קיימות דעות שונות לגבי "מצפונו" של הסנגור במשפט הפלילי ובעיקר במקרים בהם
ידוע ברמת סבירות גבוהה שהמועמד לדין ביצע עבורה חמורה הגרמה לנזק לאדם אחר כמו באונס רצח וכו'.
הכוונה לפושעים שביצעו פשעים בעבר או לחילופין כאשר ישנן ראיות לביצוע העבירה וכו'.
הבעיתיות היא בהגנה ובסיוע לרוצח/אנס/שודד להקלה בעונשו ואף לזיכויו.
התוצאה המזעזעת היא שפושעים אינם משלמים את המחיר על פשעיהם ותמורת סכומי כסף לא מבוטלים שמשלמים לעורכי הדין, יוצאים זכאים. הנורא מכל הוא שהם ממשיכים לבצע פשעים...וסופו של עיניין הוא שהחברה יוצאת מופסדת.
מערכת המשפט מסורבלת ומתוסבכת בתוכה עם חוקי המדינה ועם המשטרה .
לסיכום - יש בלגאן.
הזדעזעתי מעורכת הדין שייצגה בדעתנות את רוני רון החשוד ברציחת נכדתו ובת רעיתו.
אני פשוט לא מסוגלת לקבל זאת מכיוון שהסבירות הייתה גבוהה לגבי הרצח במיוחד כאשר החשוד ברצח הודה בכך. למה מגיעה לו הקלה כלשהי?
למרות הכל, ברור שכל אדם זכאי למשפט הוגן וליצוג הולם. גם אדם שכמותו.
(מקווה שלא דיברתי שטויות....!)
ההבדל בינינו הוא בתפיסת העולם הבסיסית שבאה לידי ביטוי בכך שמבחינתך באה לידי ביטוי במילה "עשה" או כפי שכתבת:
" אותו קושי מוסרי להגן על אנשים שעשו עבירות קשות כלפי אותה חברה דמוקרטית שבשמה לעיתים ובצער הוא יוצא לחופשי."
כאן בדיוק טמון ההבדל בין האדם הרגיל לבין הסנגור - המונח עשה את העבירה משמע חריצת דין כלפי הנאשם או החשוד, ולכן אתה רואה אותו כמי שביצע את העבירה וכעת השאלה היא רק כמה שנים צריך להכניסו מאחורי סורג ובריח, בעוד הסנגור רואה את המצב באור אחר, של המדינה סבורה כי הנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום.
לכן אתה כבר יוצא חוצץ כנגד האדם הנוראי הסנגור המסוגל לייצג פושעים, בעוד הסנגור רואה זאת כמי שאפשר לנאשם הליך משפטי הוגן, ואף יכול להביא לחפותו של הנאשם.
את זה אינך מוכן לקבל.
אתה מצפה שהסנגור יבצע משפט בטרם ייצוג, ויגיד לעצמו את זה לא מוסרי לייצג, ואת זה כן מוסרי.
שאלות מוסר אלו הם טובות לאדם הרגיל, אבל לא לסנגור - לא תפקידו לשפוט את הנאשם, ואם הוא יעשה זאת הוא יחטא לתפקידו, וגם לא יוכל לייצג בנאמנות ובקנאות את הלקוח.
לכן לסנגור אין הפריבילגיה שלך יש, לשפוט את הנאשם מוסרית על התנהגותו.
כפי שהסברתי לך זה מכבר, גם כאשר ישנן ראיות המצביעות על אשמה, עדיין יכולות להיות ראיות אחרות שסותרות את אותה אשמה - בשיטה שלך הסנגור היה פוסל את עצמו מוסרית מלייצג את הנאשם, כי בשביל מה לטרוח הוא הרי אשם ...
אין ספק שלראות ראיות על אונס, אלימות וכו' זהו דבר קשה ביותר, ולא בהכרח שיש את הכוחות הנפשיים לכך.
אף על פי כן, ההתמודדות של הסנגור כאדם המבין את מערכת המשפט היא אחרת ממה שאתה כלא משפטן מבין.
בתגובה להתייחסותי כתב סדריק (בבלוג שלו) כך:
ראשית אומר כי אתה באופן בהחלט מרשים מצמצם לעצמך את הדיסוננס הקוגנטיבי וזה חשוב למי שעובד בעבודה שכזו.
לרגע לא טענתי כי עבודת הסנגור היא עבודה שאיננה חשובה אך יחד עם זאת תהיתי על הלבטים המוסריים בעבודה זו ולה התכוונתי בפוסט שכתבתי.
אותו קושי מוסרי להגן על אנשים שעשו עבירות קשות כלפי אותה חברה דמוקרטית שבשמה לעיתים ובצער הוא יוצא לחופשי. הקושי בלהגן ולהתפרנס מזה. זה עניין אישי, כל אחד בוחר לו את המקצוע בו רוצה לעסוק, אני באופן אישי ומדגיש אישי היה לי קושי בלעבוד בעבודה שכזו דווקא מראיה מוסרית. נכון הדבר שטענה של מוסריות יכולה להיות במקרה זה כחרב פיפיות שהרי צריך להגן על אילו שלא ביצעו ובכל זאת מבאים אותם לדין.
ליקויים טכנים שבגינם משחוררים נאשמים/ חשודים יש ולא מעט, למשל שיחרור נאשמים שמשפטם אמור להסתיים תוך זמן קצוב והתביעה מתנהלת בעצלתיים, חשודים שלא הובאו בזמן בתום 24 שעות מעצר ועוד. אבל, זו לא הנקודה, הנקודה היא העורך דין עצמו, הלבטים המוסריים שיש לו (אם יש).
נכון, בימ"ש צריך להשתכנע לכאן או לכאן והתפקיד שלך להביא את עמדת הנאשם, אך אני שואל אותך, שאתה עומד מול בימ"ש וטוען לחפותו של אדם החשוד (וישנן ראיות טובות לכך) שביצע אונס נורא של ילדה קטנה האם ביטנך לא מתהפכת בקירבך? האם כשאתה עומד ומגן על שודד קשישים תחושתך אינן קשות כאדם?, כאבא?, כבן?, זו השאלה, השאלה היא יותר בתחום ההתנהגותי, הפילוסופי.
האם עם השאלה הזו אתה יכול להתמודד כאדם?
אחזור שוב על הנקודה הבסיסית:
הסנגור איננו עורך משפט לנאשם או חשוד בעבירות פליליות!
תפקיד התביעה הוא לאסוף ראיות כנגד הנאשם, לבחון האם הראיות מקיימות "יסוד סביר להרשעה", ואם כן אז להגיש כתב אישום לבית המשפט לצורך העמדה לדין פלילי.
כאשר הסנגור נכנס לתמונה הוא מקבל לידיו את המסמך המכונה "כתב אישום", וכן אפשרות לעיין בכל חומר הראיות שאספה התביעה (באמצעות המשטרה).
כעת חוזר הסנגור אל הנאשם, ומבקש ממנו את גירסתו לאירועים המיוחסים לו בכתב האישום.
מעכשיו ואליך מתבטא תפקידו של הסנגור להביא ראיות (מסמכים, חפצים, עדויות) שיתמכו בגירסת הנאשם, ובמקביל להכין חקירה נגדית מקיפה שנועדה להחליש אם לא למוטט את ראיות התביעה.
בתווך ניצב השופט, הוא מקשיב קשב רב לעדי התביעה, קורא את ראיות התביעה, הוא מקשיב קשב רב לעדי ההגנה, קורא את ראיות ההגנה.
כעת השופט מחליט האם לאור פעילות הסנגור, האם ניתן להרשיע בוודאות את הנאשם מעל "לכל ספק סביר", או שמא קיים אותו "ספק סביר" המוביל לזיכוי, או שאולי אף יש לזכות את הנאשם במלואו.
משהחליט השופט לזכות את הנאשם, אי אפשר לבוא אל הסנגור בטרוניות ולומר לו כפי שאתה עושה כעת - שחררת עבריין לחופשי! בוש והיכלם לך!
החלטת השופט שלא להרשיע את הנאשם, משמע שבית המשפט לא השתכנע שהנאשם ביצע את המיוחס לו.
מכאן ואילך אין יותר "כתב אישום", אין יותר "ראיות מרשיעות" - יש רק דבר אחד, והוא זיכוי.
אתה אומר למעשה אל תייצג את הנאשם כאשר "במקרים בהם מובן, ידוע, גלוי, ברור כי ביצע את העבירות צריך לעשות עמו צדק וצדק הוא שישלם על מעשיו."
זה בדיוק יהיה המצב, אם הסנגור לא יוכל להראות כי ראיות התביעה אינן אמינות, וכי אין לנאשם גירסה הגיונית אלטרנטיבית למיוחס לו.
לכן "הגלוי, הידוע והברור" מצוי אך ורק אצל התביעה בתחילת הדרך, לא אצל הסנגור - זו המשמעות של "חזקת החפות". בסוף הדרך בית המשפט הוא שיחליט האם אותו "גלוי, ידוע וברור" מצוי גם אצלו או שמא גלוי וברור לבית המשפט כי הנאשם זכאי.
אוסיף, כי לא הבנתי טענתך כי בחינת תקינות ההליך, מדובר בטענת הקוזק הנגזל ?!
כל אזרח ואזרח רוצה לדעת כי המדינה הרשיעה אך ורק אנשים שביצעו את המיוחס להם, ושהשיגה את הראיות בדרך המקובלת במדינה דמוקרטית.
תאר לך, שהמדינה אוסרת אותך, מענה אותך כמו בימי האינקויזציה, עד שאתה מחמת הכאב הנורא תהיה מוכן להודות בכל דבר, וכעת המדינה תגיש נגדך כתב אישום על מה שהמדינה תרצה רצח, פדופיליה, אונס ... (מומלץ לראות סרטים על האינקויזיציה הספרדית, כדי להבין כמה זה אפשרי).
כמובן שהמדינה תביא ראיה ניצחת - ההודיה שלך! אתה במו ידך הודית בביצוע העבירות הנוראיות - לא כך הדבר ?
האם זה המשפט הפלילי שאתה תרצה שיהיה במדינה ? האם לא תרצה שיהיה סנגור שיעזור לך להוכיח שהודיה הושגה בדרכים בלתי כשרות בעליל ? או שמא הסנגור יקרא את כתב האישום, יקרא את ההודיה שלך, ויאמר לך "סדריק גלוי וברור לכל שאתה ביצעת את המיוחס, אני מאחל לך בהצלחה בבית הסוהר".
אתה מוסיף -
האם אתה, לאחר שאיתרת פגם טכני בעבודת המשטרה והתביעה ובזכות ה"עבודה הנהדרת" הזו גרמת לשחרור של פדופיל מסכן וזאת למרות ששאר הראיות אינן מותירות מקום לספק בדבר מעורבותו של החשוד /נאשם בעבירה, כיצד תרגיש?
אני שואל אתך מה זה "פגם טכני", שהוא כזה שמפיל על הקרשים את כל ראיות התביעה ? יש כזה פגם טכני ? תראה לי בבקשה בית משפט אחד ששחרר נאשם על "פגם טכני".
אמור מעתה, כי לא מדובר ב-"פגם טכני", אלא בפגמים מהותיים שהחברה הישראלית לא מוכנה לקבל, כשיטה להרשעת אנשים.
אוסיף לך עוד מקרים למחשבה -
פלוני נצפה בשעת לילה יוצא בריצה מזירת הפשע שבה מצא את מותו אדם, רץ החוצה, מחזיק את האקדח שבאמצעותו הרגו את אותו אדם.
אומרת התביעה - פלוני עם דם, מחזיק באקדח, מסקנה רצח - נגיש כתב אישום על רצח.
מה אמור לעשות הסנגור, להגיד נכון, וואלה יש אקדח, דם, אדם מת, הנאשם הוא רוצח שפל לא אייצגו! הרי "גלוי וברור" שהוא ביצע כאן רצח - נכון ?
עכשיו אציע לך 3 גירסאות הגנה אפשריות:
גירסה 1 - הנאשם והאדם המת נאבקו זה בזה, ועקב הגנה עצמית ירה הנאשם באדם המת, כי אם לא היה עושה כך הוא היה כעת האדם המת
מסקנה - אם תוכח גירסה זו יש מקום לזכות מחמת הספק את הנאשם.
גירסה 2 - הנאשם עבר בזירה הפשע, ראה אדם מוטל על הרצפה ניסה להחיותו (ובאותה עת התלכלך מדם של אותו נפגע, ראה אקדח, תפס אותו, נכנס לפניקה ורץ מן המקום.
מסקנה - אם תוכח גירסה זו יש מקום לזכות מחמת הספק את הנאשם.
גירסה 3 - הנאשם לא היה במקום בכלל! עד הראיה שצפה בלילה זיהה צללית, והחליט במסדר אישום כי זה חייב להיות הנאשם.
מסקנה - אם תוכח גירסה זו יש מקום לזכות מחמת הספק את הנאשם.
בשיטה שלך בשלושת המקרים, הנאשם תמיד יוכנס לכלא לכל ימי חייו למאסר עולם, הרי "ברור וגלוי" שהוא ביצע את המיוחס לו, ולכן אף סנגור לא היה צריך להגן על הנאשם ...
בתגובה להתייחסותי כתב סדריק (בבלוג שלו) כך:
כל אחד ואמות המוסר שלו, השאלה היא האם אתה, לאחר שאיתרת פגם טכני בעבודת המשטרה והתביעה ובזכות ה"עבודה הנהדרת" הזו גרמת לשחרור של פדופיל מסכן וזאת למרות ששאר הראיות אינן מותירות מקום לספק בדבר מעורבותו של החשוד /נאשם בעבירה, כיצד תרגיש? לפי הכתובים שלעיל תרגיש מצויין וזו הבעיה מבחינתי.
בטוחני כי לעורך הדין חושים כבעלי מקצוע וגם כבני אדם לדעת מתי האדם שמולו אכן ביצע את העבירה (אשמח אם לא נטמון את ראשנו בחול). עורך הדין מתרשם ממי שמולו, מתרשם מתיק החקירה והוא בהחלט יכול לגבש לעצמו תמונת מצב סוביקטיבית.
לי באופן אישי היה קושי לגרום לשחרור של אנס, רוצח ותוקף קשישות ועוד קצרה היריעה מלפרט את העבירות.
לעניין שכר הטירחה, אדם שבחר לפרנס את משפחתו מכספים שברור לכל עלמא כי מקורם בפלילים לדעתי צריך להיות לו קושי מוסרי. אבל היכן טענתי? טענתי היא שכסף יעוור עיני צדיקים ואולי לא צדיקים כי מלכתחילה לא היו כאלו.
בנושא התקשורת- חוץ מזה שזה גורם לי שאת נפש, פתאטיות (לראות את העו"ד המעונב נצמד לאוזנו של אנס ילדים או רוצח קשישים) לא אוסיף בדבר.
מכיר את כל נושא מי ישמור על השומרים? מי יוודא שכל התהליך נוהל כהלכה?, אילו הן טענות בבחינת צעקת הקוזק הנגזל
.
צריך עורכי דין פליליים, צריך גם צריך אבל מעניין איך חיים האנשים הללו אחרי שגרמו לזיכוי של נאשם בעבירה חמורה שהם יודעים שהוא ביצע את העבירה. אז תשאל למה צריך עורכי דין פליליים הרי כאשר הנאשם או החשוד הגיע לחזקה שכזו הרי מראש אפשר לטעון שהוא אשם ואני גורס שלא. צריך עורכי דין פליליים כדי שבהחלט יגנו על הנאשם/ חשוד אך במקרים בהם מובן, ידוע, גלוי, ברור כי ביצע את העבירות צריך לעשות עמו צדק וצדק הוא שישלם על מעשיו.