להלן התייחסותי:
שאלת הפוסט - היא האם לעורך הדין הסנגור צריך להיות לבטים בייצוג ? האם עליו לברר עם לקוחו האם ביצע את העבירה המיוחסת לו ע"י המדינה ? האם עליו לשפוט מוסרית את לקוחו על פי העבירה המיוחסת לו ? האם עליו להתייחס לשכר הטרחה שיקבל מהלקוח כאל כסף דמים שנגזל מן הרש ?
נלך בכיוון ההפוך והקיצוני. פלוני חשוד ברצח ובשוד מבקש ייצוג מעורך דין.
האם על עורך הדין להגיד לו - מצטער אדוני קראתי את כתב האישום, אתה נאשם ברצח, רצח זה דבר נורא, ולכן לא אייצגך! ובכלל אני מסרב לעבוד עבורך, כי כספך חייב להיות מזוהם ומקורו בכספי שוד.
אם הייתה קרן של המדינה, שהייתה מקבלת את גישתך, שאין לקשר בין כספי חשודים בעבירות לבין הסנגורים - אז הכל היה נפלא. היינו פונים אל המדינה, אומרים לה שלום, יש כאן תיק עם 100 עדים, 200 קלסרים, העבירי אלי 100 אלף דולר דמי טיפול בתיק כדי שאוכל לייצג את פלוני בחקירות בבית המשפט שיערכו שנה עד שנתיים ואולי יותר.
אבל אין כזו קרן השפע הנפלאה, ובכל זאת גם הסנגור צריך להביא לחם הביתה, מניין הוא יעשה זאת ?
אכן, יש מושג שנקרא "סנגוריה ציבורית" - אבל לא מדובר בסנגוריה לכל עבירה, וגם אין אפשרות לבחור את הסנגור. לכן, האם תאמר כי החשוד בעבירות זכאי לייצוג, אבל איננו זכאי לבחור את עורך הדין שייצגו נאמנה ?
אם עורך הדין הסנגור יהפוך את עצמו לשופט, אז אם כך, אין טעם לייצג חשודים. הסנגור יהפוך עצמו לשופט, יקבע כי החשוד ביצע את המיוחס לו, ואפשר לחסוך את המשפט הפלילי, ונשלח ישר את הפושע לגליוטינה - נכון ?
אתה שואל - טוען - מדוע זה הסנגור לא בודק עם לקוחו האם ביצע את המיוחס ללקוח. והתשובה לכך היא שאסור לסנגור לעשות זאת! כן כמו שאתה מבין, אסור!
מדוע אסור ? כי יש להבין את תפקיד הסנגור. עליו לייצג מצד אחד נאמנה את הלקוח, ומצד שני אסור לו לסנגור מבחינה אתית לשקר לבית המשפט - לכן התפקיד של הסנגור הוא להביא את גירסת החשוד כפי שהחשוד ראה אותה לבית המשפט - אם הסנגור יתחקר את החשוד, ויקבל תשובות עובדתיות הסותרות את גירסתו של הלקוח, הוא הסנגור יימצא בבעיה אתית קשה - יהיה עליו לטעון את גירסת החשוד, אבל שכעת הוא יודע שאיננה נכונה -מכאן שיצטרך לשקר לבית המשפט (אסור!) ומצד שני עליו לייצג נאמנה את הלקוח (בלתי אפשרי).
לכן הפתרון הוא שאסור לסנגור לברר האם גירסת החשוד היא אמיתית או לאו, כי אז יימצא במצב שבו יעבור עבירות אתיות - או שיצטרך לשקר לבית המשפט או שלא יוכל לייצג נאמנה את הלקוח.
וכעת לדבר החשוב ביותר - הבנת המשפט הפלילי, וחשיבותו האדירה של הסנגור במשפט הפלילי.
מטרת המשפט הפלילי איננה להרשיע את הנאשם בעבירות - כי אז אפשר לוותר על הסנגור, להגיד לפלוני ראינו אותך בשטח, יש לנו עדים, ראיות ולכן אתה האשם! ישר לבית הסוהר ל-10 שנים.
מטרת המשפט הפלילי היא להבטיח כי לנאשם יקבל משפט פלילי הוגן! משפט שיבטיח שהמדינה לא החליטה להעניש אדם כלשהו באופן שרירותי, שהמדינה אכן מרשיעה את האדם הנכון, שהמדינה לא מרשיעה על בסיס שמועות אלא על ראיות מוצקות, שהמדינה חקרה כראוי את העובדות בשטח.
האם יכולה להיות הרשעה שרירותית ? על בסיס שמועות ? ללא חקירות ראויות ? התשובה היא בוודאי! אנו עוסקים בבני אדם! אולי במשטרה מיהרו לקבוע את האשם כדי להציג הצלחה ? אולי בפרקליטות רוצים להפגין הצלחה בכל מחיר כדי לקבל קידום או למנוע בושות למערכת ? אולי הוטעו כולם ע"י עדי שקר ? האם כל מה ששאלתי הוא הזוי ? המערכות שלנו מושלמות ? כולם מלאכים ?
כאן התפקיד החשוב ביותר של הסנגור! הוא זה שיבדוק את חומר החקירה, יבדוק אם יש בו פרצות. יבדוק האם המשטרה חקרה כראוי. יבדוק האם הראיות הם על בסיס עדי שקר שהטעו את המשטרה והפרקליטות, וכל זאת במטרה להציג בפני בית המשפט תמונה אלטרנטיבית של מה שהתרחש במציאות.
רק כך נוכל להבטיח הליך הוגן לנאשם ולחשוד.
יכול ויעשה זאת הסנגור והחשוד יזוכה - האם יש לגלגלו בזפת ובנוצות ? על ששחרר עבריין ? לא ולא, עלינו להיות גאים בכך! כי זאת אומרת שהנאשם לא ביצע את המיוחס לו, וזאת אומרת שהמערכת התביעה והמשטרה לא מילאו את תפקידם כראוי.
הסנגור הוא האיש היחידי שמוודא שמהערכת פעלה כראוי בתיק פלילי מסויים - לאף אחד אחר אין כל אינטרס לעשות זאת.
אף כאשר החשוד יורשע במיוחס לו, למי יהיה אינטרס להציג הקלות בעונש ? למדינה ? הרי מבחינת התובע אפשר להכניס את הנאשם לכלא לכל ימי חייו. גם כאן לסנגור תפקיד חשוב לאזן את רצון התביעה להענשה מקסימלית ע"י הצגת נימוקים לקולא לטובת הנאשם. אף אחד לא יעשה זאת בשביל הנאשם.
יטען הטוען, אבל מה עם הקורבן ? אשיב, כי אינטרס הקרבן מיוצג ע"י המדינה, ולא ע"י הסנגור, ולכן יהיו מעשים שבהם אינטרס הקרבן יהיה משמעותי והענישה מחמירה, ויהיו מצבים שבהם הנימוקים לקולא יהיו משמעותיים יותר - זה בדיוק תפקידו של השופט להכריע בנדון.
כמה מילות סיום על הסנגור שרץ להתראיין או שמצולם לוחש ללקוחו באוזן דבר מה.
כאשר נמצאים באולם בית המשפט ומפוצץ בצלמים - כל דבר שיעשה הסנגור יצולם ללא שליטת הסנגור, והדבר האחרון שהסנגור ירצה הוא שדבריו ללקוח יהיו נחלת הציבור - ולכן, הוא חייב להתלחש עם לקוחו - לא כיצירת פוזה של הסנגור, אלא כי אין לסנגור דרך אחרת.
לעניין הסנגור המתראיין - ראשית לפעמים חשוב לנאשם כי גרסתו תוצג כראוי, ומי יכול לעשות את זה יותר טוב מהסנגור שלו שבקיא במערכת העובדות ? וכן גם לפעמים חשוב לסנגור להתפרסם, במיוחד כאשר כללי האתיקה של עורכי הדין אוסרים עליו לפרסם את עצמו - בעולם של עשרות אלפי עורכי דין, גם הסנגור צריך להביא לחם הביתה - היש כרטיס ביקור טוב יותר מאשר ראיון תקשורתי ?
|