כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אני ואחרים

    0

    בין גלי החיים

    33 תגובות   יום שני, 9/3/09, 10:21

     



    צועד לבד, בשביליי, הכלום.

    לא מבקש דבר, לא מצפה, למאום!

    האהבה, היא נכס ונטל, אדיר.

    אתן, לכל מי שאצלו, היא דבר, נדיר.


     


     



    רק לעצמי, אבקש לי, מקלט.

    בתוך השקט, הכבד, אשב, לי בלאט.

    אחשוב, על דברים, יפים וטובים.

    אשכב לי לנוח, מלילות סואנים.


     


     



    אפוש לי, מעט.

    אאגור לי, כוחות.

    ואז, אצא אל שדות הרגשות.

    שם, יושבות עלמות, נשים, אהובות.


     


     



    מחכות למילים או טוות מעשים.

    אחלוק איתן, חוויות של חיים.

    ואז, אשוב אל פינת מחשבתי.

    צופה בדמיוני, בהן, בי.


     


     



    מה עשיתי? מה הייתי?

    עצבות קלה, אלה הם החיים!

    רגשות כגלים הם, עולים לגבהים.

    מתקמרים ומתחילים,

    את סוף דרכם אל חופי מבטחים.


     


     



    ואני אשב, בחוף מבטחים, אמתין לגל.

    אחכה, גל, אחר, גל מגיע ונפרש,

    על חופיי מחשבתי ואני, ממתין.

    ממתין לגל שיכה כל כך חזק

    עד אל קצה נשימתי.


     


     



    יושב לבד מביט על שביליי החיים,

    הם עוברים, חולפים ואני מסתכל אל האופק

    אין הבטחות אך הכול רגוע.


     


     





    ciel


    דרג את התוכן:

      תגובות (33)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/4/09 19:36:

      צטט: סינדרלי 2009-04-13 15:09:34

      והים שקט

      והים סער

      והטיפה לא ידעה יותר את עצמה

      שוב לא ידעה

      האם היא גל האם היא טיפה

      האם היא השקט לאחר הסערה

      וחוזר חלילה איזו טלטלה

      ובליבה תפילה

      לשקט ושלווה

       

      ולחשוב שכל הימים האוקיינוסים מורכבים מטיפה ועוד טיפה....

      תודה יקירה

      P  A  F

        13/4/09 15:09:

      והים שקט

      והים סער

      והטיפה לא ידעה יותר את עצמה

      שוב לא ידעה

      האם היא גל האם היא טיפה

      האם היא השקט לאחר הסערה

      וחוזר חלילה איזו טלטלה

      ובליבה תפילה

      לשקט ושלווה

        24/3/09 18:22:

      צטט: נעמה x 2009-03-24 08:24:58


      כתבת על הרהורים ורגשות ברגישות רבה ( חשבתי שהגברים בוכים בלילה). *

       

       


      מה? מופתע

       

      מי בוכה? בוכה בוכה בוכה

       

      סתם טיפות מהגשם שירד קריצה

       

      תודה יקירה

       

       

      P  A  F

       

        24/3/09 18:19:

      צטט: גרפולוגית משפטית 2009-03-24 08:15:05


      מילותיך מרגשות ויפות...

      הגלים כמו רגשות,

      אהבתי.

      חיוך

       

       

      שמח שהמילים ריגשו אותך.

       

      תודה יקירתי

       

       

      P  A  F

       

        24/3/09 08:24:

      כתבת על הרהורים ורגשות ברגישות רבה ( חשבתי שהגברים בוכים בלילה). *


      מילותיך מרגשות ויפות...

      הגלים כמו רגשות,

      אהבתי.

      חיוך

        23/3/09 18:36:

      צטט: אורורה בורליס 2009-03-23 18:25:02


      * אתה כותב מרגש ואמיץ!

       

      "יושב לבד מביט על שביליי החיים,

      הם עוברים, חולפים ואני מסתכל אל האופק

      אין הבטחות אך הכול רגוע. "

       

       

      תודה יקירתי

       

       

      אכן הכל רגוע! רגוע

       

       

      P  A  F

        23/3/09 18:25:


      * אתה כותב מרגש ואמיץ!

       

      "יושב לבד מביט על שביליי החיים,

      הם עוברים, חולפים ואני מסתכל אל האופק

      אין הבטחות אך הכול רגוע. "

        23/3/09 08:12:

      צטט: טולי 121 2009-03-21 17:18:27


      התמונה מקסימה

      והשיר - עוד יותר!

      אבל תאמר לי שלומי:

      למה בדיוק אתה מחכה???

      יש עצבות קלה בשיר

      למרות שבסופו הכל רגוע...

      (לא מאמינה)

      שיהיה לך שבוע  מ ק ס י ם חיוך

       

       

      טולי נשבע לך שהכל רגוע!

       

       

      הנה תראי רגוע 

       

       

       

       שבוע מקסים גם לך לשון בחוץ

        21/3/09 17:18:


      התמונה מקסימה

      והשיר - עוד יותר!

      אבל תאמר לי שלומי:

      למה בדיוק אתה מחכה???

      יש עצבות קלה בשיר

      למרות שבסופו הכל רגוע...

      (לא מאמינה)

      שיהיה לך שבוע  מ ק ס י ם חיוך

        13/3/09 09:27:

      צטט: קצת אחרת.. 2009-03-10 16:35:17

      PAFPAFON, עד כאן, לא יתכן, זה כבר ממש מוגזם!!

       

      כאילו כמה לדעתך אנחנו הנשים יכולות עוד לספוג ממך? אתה לא מרגיש וחושב שאתה קצת מגזים? אז ככה ,תשמע...          <נו טוב, תקרא!>

      "אפוש לי, מעט."

      אם "תנפוש לך, אז באמת רק מעט, בסדר"?<תודה>


      "אאגור לי, כוחות"
      נו ברור, אתה ממש צריך כוחות כי תראה כמה אנרגיות אתה "מבזבז "  כדי למלא אותנותמים


      "ואז, אצא אל שדות הרגשות."


      כן כן, תצא תצא, כי  אם אתה לא תצא, מי יפזר אותם מעלינו, לתוכנו וימלא אותנו בהם?.. ואז מה יקרה..? כל מה שיש בך, ו<יש בך המון,אבל אתה יודע  שיודע ומודע>  ישאר בתוכך אצור ועצור?  לא יתכן!


      "שם, יושבות עלמות, נשים, אהובות. "

      "מחכות למילים או טוות מעשים. "

      "אחלוק איתן, חוויות של חיים".

      או הו, וכאן אתה נוגע במלאן ת'לפים נקודות רגישות שלהן!<כמו שרק אתה יודע ועם המון המון חן, יש לציין>

       אתה יודע שאותן העלמות, הנשים, האהובות,היא, הן, אנחנו ואני,  מחכות למלל הזה ואיזה  כיף ושמייח שממך הן יוצאות כי לא כל אחד יודע ככה להביע??<נו  בטח שאתה יודע, הנה, אפילו כתבת על זה שיר:)

      אתה איש, אותו האיש בעל הנתינה המוחלטת, הנתינה שצובעת לנו את הרגע, השעה והיום בצבעים קצת שונים, האפור מתחלף בורוד, תכלת, אדום ולבן, וכל זאת מתאפשר  בזכות העובדה שנתמזל מזלנו  ו... ו"נתקלנו" לך בפוסט!<שיר שיר, שו פוסט>

       ובפעם המיליון ועוד קצת..תודה יא חתיכת מלבב!נשיקה

       

       

      אני מסמיק מהנאה על מחמאות שהביאו מילותי חלקכן הגיבו בקול (בכתב)

       

      וחלקכן בשקט (כיכבו ונטשו בלאט מבלי להשאיר סימן)

       

      אך לא אני אתעלם מכך ותודה לך יקירה ולשאר הנשים שלא השאירו את חותמן, אם מילותי "קלעו" אל ליבן אז שירי הושם במקומו, אך אם לא כך, הרי שימשיך לחפש אחר לבבות בינות לרוחות סוערות ומים גועשים.

       

       

      באשר לי הכול תקין הכול רגוע רגוע 

       

       

      עד לסערה הבאה! אטום

       

       

       

      P  A  F

       

        13/3/09 09:09:

      צטט: אישה1 2009-03-09 22:28:30


      השקט שאחרי הסערה.

      וגם זה שלפניה.

       

       

      מופתע וואי דינה, הים שלך יותר יפה!

       

       

      נתחלף? נבוך

       

       

      תודה

       

       

      P  A  F 

        13/3/09 09:08:

      צטט: ה א ח ר ת 2009-03-09 21:13:28

      שיר שנכנס עמוק לנשמה

      גורם לך לסוג של סערה

      מעורר אותך בשאלה ?

      ואולי גם תשובה...

      נהדר :)

       

       

      התשובה היא כן! חיוך

       

      מה השאלה? תמים

       

       

      תודה

       

       

      P  A  F 

        13/3/09 09:06:

      צטט: שייכת לעצמי:) 2009-03-09 20:59:50


      אהבתי מאוד:)

       

       

      שמחתי באהבתך נבוך

       

       

      תודה

       

       

      P  A  F

        13/3/09 09:05:

      צטט: ליה * 2009-03-09 20:13:47

      כל כך יפה כתבת..מדהים!!!

       

       


      תודה ליה שנהנית

       

       

      לכבוד הוא לי!

       

       

      P  A  F

        13/3/09 09:04:

      צטט: hadrons, many many 2009-03-09 16:47:09

      שלומי, הגיע הזמן...

       

       

      יפתי, הגיע הזמן... למה? מופתע

       

       

      תודה

        13/3/09 09:00:

      צטט: אחת שיודעת1 2009-03-09 14:47:35


      אין ציפיות יש הפתעות.

       

       

       

      בטוח שאין ציפיות!!!


      ומה ההפתעות??? אטום 

       

       

      P  A  F

        13/3/09 08:59:

      צטט: מיכל טל 2009-03-09 14:42:12

      חזרתי עם כוכב...

      וכמה סוער הים...כמו הנפש שלך, אולי...?   צילום יפה....

       

       

      נפשי סוערת, אך לא מגלי הים! נבוך למרות שהים משקף דברים העולים ויורדים בקצב החיים...

      תודה יקירה

       

        13/3/09 08:52:

      צטט: מיכל טל 2009-03-09 14:40:22

      הצחיקה אותי 'מגדל השן'.....

      כבר אמרתי לך ואומר שוב : יפה אתה כותב ,השיר מלא רגש

      קצת עצוב...אין הבטחות?  אז גם אין תקוות? רוצה להאמין שלא כך אתה תמיד....
       

      ..."יושב לבד מביט על שביליי החיים,

      הם עוברים, חולפים ואני מסתכל אל האופק

      אין הבטחות אך הכול רגוע. "

       

       חיוך 'מקסימה מגדל השן'

       

       

      יש ימים ויש ימים! החיים לא מקור להבטחות, האנשים הם השורש וכשהם השורש, מהם תצמח הטובה או הרעה.

       

      החיים הם רק מושג קבוע בו אנו האנשים, הנעים בין מחוגי הזמן אל תחנה סופית קרובהה או רחוקה במסע החיים.

       

      לפיכך הכול רגוע, כי לנו האנשים אין את היכולת לשנות/לעצור את הזמן.

       

       

      תודה מיכל

       

       

        13/3/09 08:46:

      צטט: מגדל השן 2009-03-09 10:51:50


      מדהים!!!

       

      עשית לי צמרמורת וכשלי יש צמורמורת נעמדות לי הפטמות...... חחח

       

      צילום נהדר !

       

       

      תודה שהדהים לך נבוך

       

      תודה על הצמרמורת חיוך

       

      תודה על הפטמות! מופתע פטמות?...תמים טוב אם חייכת אז גם אני חיוך

       

       

      ע. שובבה צוחק

       

       

      P  A  F

        13/3/09 08:43:

      צטט: איריתה@ lifewave 2009-03-09 10:48:11


      מרגש ביותר.

      מבינה ומזדהה.

      איריתה

       

       


      תודה איריתה חיוך

       

       

      P  A  F 

        12/3/09 10:49:


      כמיהה שקטה. נעימה. "עצבות" מחוייכת...

       

      אוףףףף לו רק ....

       

      האֵין מִי שיוביל ספינה קטנה אַחַת
      אֶל הַנָּמֵל?

      אשוב ...

       

        10/3/09 16:35:

      PAFPAFON, עד כאן, לא יתכן, זה כבר ממש מוגזם!!

       

      כאילו כמה לדעתך אנחנו הנשים יכולות עוד לספוג ממך? אתה לא מרגיש וחושב שאתה קצת מגזים? אז ככה ,תשמע...          <נו טוב, תקרא!>

      "אפוש לי, מעט."

      אם "תנפוש לך, אז באמת רק מעט, בסדר"?<תודה>


      "אאגור לי, כוחות"
      נו ברור, אתה ממש צריך כוחות כי תראה כמה אנרגיות אתה "מבזבז "  כדי למלא אותנותמים


      "ואז, אצא אל שדות הרגשות."


      כן כן, תצא תצא, כי  אם אתה לא תצא, מי יפזר אותם מעלינו, לתוכנו וימלא אותנו בהם?.. ואז מה יקרה..? כל מה שיש בך, ו<יש בך המון,אבל אתה יודע  שיודע ומודע>  ישאר בתוכך אצור ועצור?  לא יתכן!


      "שם, יושבות עלמות, נשים, אהובות. "

      "מחכות למילים או טוות מעשים. "

      "אחלוק איתן, חוויות של חיים".

      או הו, וכאן אתה נוגע במלאן ת'לפים נקודות רגישות שלהן!<כמו שרק אתה יודע ועם המון המון חן, יש לציין>

       אתה יודע שאותן העלמות, הנשים, האהובות,היא, הן, אנחנו ואני,  מחכות למלל הזה ואיזה  כיף ושמייח שממך הן יוצאות כי לא כל אחד יודע ככה להביע??<נו  בטח שאתה יודע, הנה, אפילו כתבת על זה שיר:)

      אתה איש, אותו האיש בעל הנתינה המוחלטת, הנתינה שצובעת לנו את הרגע, השעה והיום בצבעים קצת שונים, האפור מתחלף בורוד, תכלת, אדום ולבן, וכל זאת מתאפשר  בזכות העובדה שנתמזל מזלנו  ו... ו"נתקלנו" לך בפוסט!<שיר שיר, שו פוסט>

       ובפעם המיליון ועוד קצת..תודה יא חתיכת מלבב!נשיקה

       
        9/3/09 22:28:


      השקט שאחרי הסערה.

      וגם זה שלפניה.

        9/3/09 21:13:

      שיר שנכנס עמוק לנשמה

      גורם לך לסוג של סערה

      מעורר אותך בשאלה ?

      ואולי גם תשובה...

      נהדר :)

       

        9/3/09 20:59:

      אהבתי מאוד:)
        9/3/09 20:13:
      כל כך יפה כתבת..מדהים!!!
        9/3/09 16:47:
      שלומי, הגיע הזמן...
        9/3/09 14:47:


      אין ציפיות יש הפתעות.

       

        9/3/09 14:42:

      חזרתי עם כוכב...

      וכמה סוער הים...כמו הנפש שלך, אולי...?   צילום יפה....

        9/3/09 14:40:

      הצחיקה אותי 'מגדל השן'.....

      כבר אמרתי לך ואומר שוב : יפה אתה כותב ,השיר מלא רגש

      קצת עצוב...אין הבטחות?  אז גם אין תקוות? רוצה להאמין שלא כך אתה תמיד....
       

      ..."יושב לבד מביט על שביליי החיים,

      הם עוברים, חולפים ואני מסתכל אל האופק

      אין הבטחות אך הכול רגוע. "

        9/3/09 10:51:


      מדהים!!!

       

      עשית לי צמרמורת וכשלי יש צמורמורת נעמדות לי הפטמות...... חחח

       

      צילום נהדר !


      מרגש ביותר.

      מבינה ומזדהה.

      איריתה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ciel
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין