איך הכל התחיל?

"אין אהבה כנה מן האהבה למזון".[1] [1] יהודה, ש., תזונה, מוח והתנהגות, האוניברסיטה המשודרת, משרד הבטחון – ההוצאה לאור, 1993, ע"מ 7. 

מאז שאני זוכרת את עצמי, האוכל מהווה עניין (אישיו) עבורי.
כילדה בגן אני זוכרת את עצמי נשארת אחרונה עם המטפלות (גננת וסייעות בעגה הקיבוצית) ליד השלחן וזוכר בקרבתן ובתשומת לבן דרך כך. כנערה, זכורה לי מחזוריות של דיאטה, הצרת הבגדים ולאחר מכן הרחבתם מחדש כאשר הדיאטה "קרסה". 
מאז גיל 13, נהגתי להחליט מדי כמה חודשים / שנים שאני חייבת להתחיל בדיאטה. זה התחיל מהחלטות פשוטות כמו: אפחית את כמות הלחם שאני אוכלת, וכך גם אוכל פחות ממה שמרוח על הלחם. כ"בוגרת",  הייתי רואה ספר בחנות הספרים, קוראת אותו לאורכו ולרוחבו ומתחילה ליישם, מסירה מעלי מסה לא מבוטלת, קונה בגדים חדשים או נכנסת לישנים, שורדת כך מספר חודשים, שנה וחצי גג ומחילה לעלות מחדש. בגיל 40 כבר היו לי בגדים בכל המידות. יכולתי לפתוח בוטיק בקלות. 
לפני כ-10 שנים עברתי השתלמות מורים שבה ניסו להוביל שינוי משמעותי בהוראת המדעים. במסגרת ההשתלמות, כל מורה היה/תה אמור/ה לערוך מחקר כחלק מההתנסות בתכנית החדשה. אני ביקשתי לחקור את "בעיית התזונה שלי". כמובן, זה לא היה פשוט; המרצה שהגתה את רעיון המחקרים לא חשבה שמישהו יחקור בעיה כה אמיתית של עצמו. היו אמירות שזה לא מספיק מדעי ועוד.
באותו זמן השתתפתי בקבוצת נשים ללא מנחה, שם סיפרתי על הרעיון שלי ונדהמו לשמוע שאני רוצה לחקור את הרעיון באופן אקדמי. 
הפרוייקט שנכנסתי אליו אכן לא היה ממש מחקר אלא יותר סיעור מוחות תוך כדי איסוף מידע על כל אחד מהסעיפים שעלו לי, כך שניסיתי להעמיק את הבנתי בקשר למה הם הגורמים לקשר ההדוק שלי כל כך עם האוכל.  
מאז עוד חזרתי לחנויות הספרים, לקחתי החלטות כבדות ונכנסתי למשטרים כאלה ואחרים למשך חודשים אחדים ושוב "חזרתי לסורי" תוך כדי נקיפות מצפון, רגשות אשם והתחושה שאני "לא בסדר" ושאני "חייבת" לחזור לסדר. מעולם לא הצלחתי לחזור על דיאטה פעמיים. 
מוכר?????????? 
ובכן, מזה שלוש שנים שאינני חוזרת על הריטואל הזה. נפרצה השרשרת. מזה שלוש שנים שחזרתי לחקור את יחסיי עם המזון, אלה המרתקים כל כך הקשורים להסטוריה שלי, למשפחה שלי, ליחסי עם אנשים, לאהבתי את עצמי (או שלא?), לנטייתי לתלות (או שלא?) ועוד. מזה שלוש שנים שנגמלתי מדיאטות; שאני מוכנה "לקחת את הזמן" ולא לבדוק את משקלי מדי-יום. שאני חיה חיים של מודעות הולכת וגוברת בהרבה תחומים, אך בין השאר גם בתחום הזה, של הקשר שלי עם המזון. 
בשלוש השנים הללו, עברתי את החוויה המדהימה של לימודי טיפול בהבעה ויצירה וביום מן הימים (אולי אפילו בקרוב) הייתי רוצה לשתף עוד אנשים בחוויה הזו, בדרך הזו של חקר היחסים עם כל מה שסביבי, כולל אוכל. של ההשתחררות מהתלות. של גילוי ההמרות שעשיתי (כמו רבים אחרים) בין דחפים ורצונות שונים: אוכל במקום שינה, אוכל במקום הנאה, אוכל במקום עניין........ ועוד גילויים מרתקים. 
עליהם אספר בפרקים הבאים....... 

דינה.