כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    nomen omen

    השם (nomen) הוא הגורל (omen) - קובעת הלטינית

    כמו למילה, לשם כוח יצירה המתווה גורלות וקובע מהויות, ובכך מעצב את העתיד

    והשם גל - עולה יורד, שוצף ורוגע - מסביר את כל הבלגן

    © כל הזכויות שמורות לגל וייס. כל הכתוב נוצר על ידי ושייך לי, אלא אם כן צוין אחרת.

    ו.. אני מעונינת בבקורות אמיתיות, בהערות נוקבות, בדברים שיוכלו לשפר את כתיבתי ולא רק בתשבחות המנומסות שמאד נעימות לי - מודה
    ותודה

    ארכיון

    פוסט מה

    63 תגובות   יום שלישי, 10/3/09, 01:13

     

    את יכולה להסביר לי לכל הרוחות מה זה פוסטמודרניזם?

    זו תופעה שבמודע מתחמקת מהגדרה

    אז איך מבינים?

    כל אחד ואחת יתנו לך הסבר אחר וזה עוד כלום, אם תקרא טקסט פוסטמודרני, לא רק שזה לא יעזור לך להבין, רוב הסיכויים שתנפץ משהו עם הספר, בגלל זה הם דקים ובכריכה רכה

    כלומר..

    הלנפץ? בגלל התפתלות השפה, המושגים המופרכים ואוסף הריפרורים בניחוח צרפתי

    ריפרורים..?

    ציטוטים בפלצנית, לוקחים מושגים לא מובנים זה מזה ובונים איתם מגדלים ממש גבוהים באויר. מוכשרת אחת הגדירה את זה כגרסה מתקדמת של סימני דרך או חפש את המטמון.

    מי זו?

    זו ש

    את צוחקת?

    דווקא לא

    אז מה כל הדרידה, פוקו, בודריאר ובורדייה שאת אוהבת?

    יפה  

    ותודה לשוקן שהביאוני עד הלום

    כן, בבאז וורדז אתה חזק, מה שהופך אותך לפוסטמודרני, אין צורך בעומק, זה אפילו פגם.

    וואלה, גם בניים דרופינג אני לא רע 

    לפני שנים בהצגה של יוסף אל דרור היה מונולוג למכירה. פעם ידעתי אותו בעל פה, רגע, איך זה הולך.. לא קראתי את הר הקסמים, את החטא ועונשו, את הבושם, את האיש ללא תכונות, את המוקיון אני לא זוכר אם קראתי. מתוך מאה שנים של בדידות קראתי שני עמודים, לא גמרתי את דוריאן גריי, לא קראתי אף ספר של קורטז או קרטזר או איך שקוראים לו או לשניהם. .. את מיכאל שלי יש לי תחושה שקראתי, אם כי אני לא בטוח, למרות שאני זוכר איזה גיאולוג, אבל אולי זה מהסרט. גם אותו לא ראיתי. רומן רוסי – עמוד אחד, הראשון. נהניתי. .. כמו כן לא קראתי את הספרים הבאים: דיויד קופרפילד, איש עומד מאחורי אישה יושבת, העולם על פי גארפ, המחברת הגדולה, תמול שלשום, למרות שזה קצת מוזר להזכיר את תמול שלשום בשעה שלא קראתי גם את שירה, או את מזל דגים, המלבוש וכן הלאה, אבל כנראה שתמול שלשום מסמל משהו. וככה זה ממשיך 

    מתאים לי בול

    זה מהחיים. טקסטים פוסטמודרנים מתאימים רק לאובר־אינטלקטואלים. אני נהנית לצבור עליהם אבק, אותי הם שכנעו שפוסטמודרניזם רפלקסיבי נועד בעיקר לזיין את השכל

    וגם לבטל את מה שיפה ויציב בחברה

    אם יש כאלה..

    אז איך מבינים בכל זאת? מה עם עצם לפלבאים?

    זה קשור לקפיטליזם המאוחר, היצירה התרבותית היום שונה מזו שבעבר.

    מה זה הקפיטליזם המאוחר? מי טבע את המונח הזה?

    לא יודעת מי, אבל המושג פוסטמודרניזם מעלה את שאלת הזמן בעצם ההתיחסות למודרני שהוא בא אחריו

    לפחות ברור שהוא התחיל עם הההשכלה במאה ה- 18

    המודרניזם?

    כן

    אבל לפעמים ההתחלה מיוחסת לרציונליזם של דקארט במאה ה- 17, כשהעולם עוד ניתן לפענוח ולשליטה, והמרקסיסטיים בכלל הקבילו את המודרניזם להיווצרות ההון הקפיטליסטי במהפכה התעשייתית, ולמעשה הקפיטליזם החל במאה ה- 16 

    טוב, טוב, הבנתי

    זה עוד כלום, הבעיה מחריפה כשמתיחסים לאמנות כי לא ברור אם המודרניזם בספרות התחיל בריאליזם או ברומנטיקה של המאה ה- 19, שזה בלזק ודוסטויבסקי או פלובר, או שהוא התחיל במוסיל ומאן שביקרו את התרבות, או בזרם התודעה של וולף, ג'ויס, פוקנר ופרוסט בתחילת המאה ה- 20.

    בקיצור, לכל אחד המודרניזם שלו.

    או שלה

    בין שופינג למניקור יש זמן לפוסטמודרניזם?

    היה יום האישה אתמול, ראבאק, כשהפכנו למיעוט לגיטימי הוקצה לנו יום שלם של הנחות בקניונים והעשרה 

    אהה

    בעיני הפוסטמודרניזם בכלל התחיל בניטשה אבל אני לא מבינה בזה, בדיוק כשהגיעו לזה נזכרתי במבצע בחנות הנעלים המהממת בשנקין ורצתי

    זה לא ניטשה שאמר 'בלכתך אל האישה, קח עמך את השוט'?

    בפוסטמודרניזם סתירות וערפל הם מצב קיומי, שלא לדבר על אופנתי 

    אפרופו אופנות.. אף פעם לא הבנתי איך כוללים אמנים שונים באותה קבוצה.

    אתה מתכוון לז'אנרים?

    כן

    יחסית קל לזהות אמנים לפי טכניקות, קומפוזיציה ואפילו נושאים והסגנונות מאד שונים. החלוקה לזרמים אמנותיים כמו אימפרסיוניזם, קוביזם, סוריאליזם דווקא הגיונית, אבל לכלול את כולם במודרניזם לא נותן הרבה.

    אז מה הסיבה?

    המכנה המשותף ביניהם מעבר לזמן לא ברור לי

    על מתי מדובר?

    מסוף המאה ה- 19 לאמצע המאה ה- 20, זה קשור למצב הפוליטי והכלכלי.

    הגיוני שמבנה חברתי־כלכלי ישתקף בתוצרים תרבותיים. איך הקפיטליזם מתחלק? מוקדם ומאוחר?

    את העידן הקפיטליסטי מחלקים לשלוש מהפכות ביחס לטכנולוגיה

    זה מתחיל במהפכה התעשייתית?

    כן, הראשונה היא ייצור מנועי קיטור באמצע המאה ה- 18,

    השנייה היא החשמל

    נכון, שזה מסוף המאה ה- 19, והשלישית?

    האלקטרונית

    וגרעינית כמובן וזה מאמצע המאה ה- 20. והמהפכות הטכנולוגיות האלו חופפות לשלושה שלבים בהתפתחות הקפיטליזם

    אני מנחש שבראשון התחילה התחרות

    כן, מה שנקרא כלכלת השוק במסגרת המדינה, השלב הבא היה האימפריאליזם, כשמדינות התרחבו

    ועכשיו זה השוק הגלובלי הרב־לאומי

    בדיוק, הקפיטליזם המאוחר, כשהגבולות נמחקו מבחינה כלכלית

    ואיך זה מתבטא באמנות?

    שלבי ההתפתחות החברתית־כלכלית מקבילים לשלבים תרבותיים: הראשון מקביל לריאליזם, השני למודרניזם, והשלישי לתרבות שלנו. הפוסטמודרניזם התפתח עם הקפיטליזם המאוחר, אבל זה לא סגנון אלא היגיון או תפיסה כללית שמתיחסים למגוון רחב של מאפיינים די שונים

    לא מבין

    היצירה העכשווית לא כולה פוסטמודרנית. יוצרים היום ספרות ומוסיקה וארכיטקטורה שאין להם מאפיינים פוסטמודרנים, הפוסטמודרניות היא השקפת העולם שבתוכה מתקיימים היצירים התרבותיים היום.

    אם היוצרים לא עצמאיים ואוטונומיים, זה לא מנוגד לרוח החופשית של האמנות?

    כקהילה יוצרת הם מושפעים מדברים משותפים, מאיזה צייטגייסט או היגיון תרבותי של התקופה, הם לא מנותקים ולא יכולים ליצור כאילו לא נחשפו לדברים, אין יותר מקום לנאיביות של רוסו, כשעושים היום משהו כזה יש לו משמעות אחרת, זה יותר ציני.

    איזה מאפיינים למשל?

    אחד המאפיינים של הפוסטמודרנים הוא חוסר עומק.

    חשבתי שאת צוחקת

    רצינית לאללה, במודרניזם יש צורך בפרשנות, בהשלמה מעבר למה שרואים או שומעים ביצירה. זו בדיוק הטענה שקשה להבין אמנות מודרנית

    אז זה נכון

    כן, המודרניזם דרש ניתוח וידע. אי אפשר ליהנות משטוקהאוזן בלי לימוד, לעומת זאת, בפוסטמודרנה מה שרואים זה מה שמקבלים ואין הרמנויטיקה שזה השם הפלצני לפרשנות.

    אז אופנתי להיות שטחי

    תראה מה מככב בתקשורת

    ואיך זה בא לידי ביטוי באמנות?

    כשואן גוך צייר כסא הוא מיקם אותו בחדר עם רמזים לעולם מסוים

    כן, ברור לאיזה מעמד ותקופה זה שייך

    נכון, אפשר לספר סיפור והסיפורים שלך ושלי יהיו די דומים. לעומתו, אצל וורהול קשה למצוא בציורים משמעות מעבר למה שרואים.

    לא מבין

    מכיר את ציור המרק של קמפבל?

    אהה

    הפחית מוצגת בצורה שטוחה ומשוכפלת הרבה פעמים וזו התיחסות ישירה לייצור המוני, לשטחיות ולדימויים מחיי היומיום.

    זה כמו מדף בסופר, זה מדבר על מסחור

    כן, אבל בלי להגיד שום דבר, אין פה לא ביקורת ולא אמירה ואין בציור שום רמז או הקשר שמאפשר לתת פרשנות. כל אסוציאציה היא שרירותית ואידיוסינקרטית.

    אין מילה כזו, את ממציאה מילים

     

     

    .

    .

    מקור המילה דיאלוג ביוונית.. 

    דיא (διά) = דרך (ולא כמקובל לחשוב שדיאלוג מוגבל לשני אנשים בעקבות פירוש מוטעה של תחילת המילה - די (δι) שמשמעותה 2).
    לוגוס (λόγος) = מילה או דיבור

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (53)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/4/09 12:14:

      מה שיפה בפוסט הזה שהוא , הוא פוסט מודרני , שכחנו מהמקור ....
        29/4/09 12:10:

      צטט: אוסינג 2009-03-10 21:09:03


      הזכרת לי התפרצות של זעם בלימודי התואר השני שלי באונ' תל אביב. אחרי הרצאה הזויה במיוחד, שנוהלה בג'יבריש הפוסט מודרניסטי המקובל (וקיבלה אצלי את הכינוי 'השפה הגילמנית', ע"ש הבנין הידוע של מדעי הרוח). ציטטתי אמירה שסבא שלי נהג לומר. היא באה מהשפה התורכית דווקא (וסבא לא היה תורכי) מתייחסת לעלה הגפן הממולא ובתרגום חופשי טוענת כך: "אם אין בפנים איזה בלוף, אז למה גלגלו את זה ככה?" .

       

      ככה, למחשבה.

       

      כדיי להאכיל כמה שיותר פיות , תרתי משמע, וסבא שלך גדול

        15/4/09 11:52:

      צטט: ransom stark 2009-03-10 01:44:32

      א. בורדיה לא ממש נחשב פוסט-מודרניסט.

       

      ב. פוסט-מודרניזם לא שולל מודרניזם. רק מודרניזם רואה פוסט-מודרניזם, ולא אוסף של דיעות ויצירות שלאו דווקא ניתן לשייך אותן לפרדיגמה אחת.

       

      ג. לפני שכורתים את הענף שיושבים עליו, צריך לטפס על העץ, ובכלל, מוטב להבין משו בעצים וענפים.

       

       

      הי. זה עדיין נפתח לי עם זה, זה נראה כמו הקיללה של תות אנח אמון.
        14/4/09 16:35:

      צטט: ransom stark 2009-03-10 01:44:32

      א. בורדיה לא ממש נחשב פוסט-מודרניסט.

       

      ב. פוסט-מודרניזם לא שולל מודרניזם. רק מודרניזם רואה פוסט-מודרניזם, ולא אוסף של דיעות ויצירות שלאו דווקא ניתן לשייך אותן לפרדיגמה אחת.

       

      ג. לפני שכורתים את הענף שיושבים עליו, צריך לטפס על העץ, ובכלל, מוטב להבין משו בעצים וענפים.

       

       


        15/3/09 21:49:

      ובהארץ כתוב:

       

      ההתקוממות נגדו הגיעה לשיאה ב-2001 אחרי המתקפה על מגדלי התאומים בניו יורק: הוא כינה אותה "יצירת האמנות הקוסמית הכבירה ביותר" והביע אכזבה על שמלחינים בשר ודם כמוהו לא יכולים להשיג עוצמה כזאת ביצירות מוסיקליות.

      .. וההודעה על מותו: "ב-5 בדצמבר עלה קרלהיינץ שטוקהאוזן באושר השמימה ונכנס בעד שערי הרקיע, כדי להמשיך ולהלחין בגן העדן, בדופק הקוסמי ובהרמוניה הנצחית".

      למגלומנים יותר טוב בחיים?

        15/3/09 21:45:


      נזכרתי בשטוקהאוזן.. אפרופו מודרניזם

      ב-2001 עורר שטוקהאוזן סערה כשהשווה את המתקפה על התאומים ליצירת אמנות

      הוא הלחין 362 יצירות, כולל האופרה הארוכה בעולם "Licht" - רצף של שבעה חלקים, שכל אחד מסמל יום בשבוע, שאורכה 29 שעות ורביעיית מיתר מנגנת מארבעה הליקופטרים מעל לאולם הקונצרטים

      הוא גם אמר.. האישיות שלי היא הצהרה אוניברסלית

        14/3/09 21:30:


       כל התיחסות אם  ישירה ואם לא  לכל ליצירה מכל סוג שהוא, אם היא מגלה את השטחיות והדימויים מחיי היומיום,

      ואם לא, היא בעיני המתבונן בלבד

      וכל היתר נועד בעיקר לזיין את השכל

      *(כשיתכן שהקפיטליזם במהותו תורם להגדיר זמנים ומצבים מתוך עניין שהוא מתוך אינטרס לעצמו והוא  כלכלי גרידא..)

        14/3/09 14:51:

      כל מי שנוגע בפוסטמות דרניות יוצא בפזילה.. רגע, אולי בעצם בזחילה

      דרך פוסט מודרנית לומר שאהבתי, והאחרון שניכנס לי לראש יצא פוזל :)
        13/3/09 18:53:
      דרכים מענינות.. ברגע זה ממש חבל לי שאין אפשרות להיכנס לראש של אדם אחר, כמוך, ולהבין את הקישורים האידיוסינקרטיים
      הדרך שלי לומר- אהבתי.
        13/3/09 03:57:

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2009-03-12 23:16:20

      אני מרגיש כמו שניצל במטבח של אום פדידה שסרג'יו הקאובוי דופק עליו עם עקב מגף מעור נחש (קראת את אום פדידה אני מקווה, כי אני לא או שאולי כן אבל תחת שם אחר)

       

      וואו, גדול עלי.. אולי כי מעולם לא הרגשתי שניצל, מאידך במגפים אני ממש טובה, אבל עור זה כל כך אאוט

       

      ולא רק שלא קראתי, לא שמעתי, ואולי סתם לא הבנתי את ההתחכמות.. האר את עיני, יקירי

       

      אני מרגיש כמו שניצל במטבח של אום פדידה שסרג'יו הקאובוי דופק עליו עם עקב מגף מעור נחש (קראת את אום פדידה אני מקווה, כי אני לא או שאולי כן אבל תחת שם אחר)
        12/3/09 22:48:
      פוסט יפה שריתק אותי.
        11/3/09 14:11:


      שמוליק, תודה

      מאמר בקורת מצוין

      אני דווקא מאד פוסטמודרנית אבל יש בי גם בוז ואי נוחות מחלקים וקיצוניות רבות בתופעה ובהחלט הזדהיתי עם רבים מהטיעונים

        11/3/09 09:34:


      היי גל,

      קראתי את הפוסט והתגובות ותחושת אי נוחות וחוסר סיפוק התגנבה לה.

      נברתי קצת ברשת ומצאתי מאמר, אני חושב שמדבר בעד עצמו.

       

      http://www.e-mago.co.il/e-magazine/postmodernism.html

       

       

       

        11/3/09 07:21:

      צטט: גלעד קינן 2009-03-11 06:28:14

      ועל זה אומרים: " להרוג טורקי - ולנוח"

       

       

      כך אמרו בעידן שלפני הפוליטקלי קורקט. היום מעדיפים להשתמש ב: "פרה, פרה", אבל הבנתי שגם על זה יש לארגוני החיות השגות.. תזהר.

        11/3/09 07:18:

      צטט: geeee 2009-03-11 04:51:26


      ולמרכיבים:

      1/2 כוס שמן זית
      1 כוס אורז לא מבושל
      1 כוס פטרוזיליה קצוצה דק
      4 בצלים קצוצים
      1 כוס מים
      כמון טחון
      מעט מלח (לפי הטעם)
      25 עלי גפן טריים או משומרים

      ו.. אופן ההכנה
      • מטגנים את הבצלים עד להשחמה. מוסיפים את האורז ומבשלים על להבה נמוכה עם מכסה סגור למשך כ- 20 דקות.
      • מוסיפים את יתר המרכיבים, חוץ מעלי הגפן, ומבשלים במשך כ- 5 דקות.
      • מורידים מהאש ומצננים.
      • מניחים את העלים על השולחן כאשר החלק המבריק כלפי מטה. ממלאים כל עלה גפן בכפית של התערובת ומגלגלים. מקפלים את הקצוות
      • על תחתית של סיר מרפדים בעלי גפן, ומניחים מעליהם את עלי הגפן הממולאים. שמים צלחת על עלי הגפן שתשמש כמשקולת. מכסים במים, אפשר גם מעט לימון ושום קצוץ.
      • מבשלים כשעה על אש קטנה

      וחובה רוטב יוגורט:
      • גביע יוגורט
      • מעט שום קצוץ
      • 1/4 כוס עלי נענע
      • בצל חתוך לרצועות דקות קטנות
      • שמן זית

      מערבבים את היוגורט עם השום הקצוץ.
      מטגנים את הבצל מעט, עד שנהיה זהוב ומוסיפים לו שמן זית ומערבבים.
      קוצצים את עלי הנענע.

      מגישים את עלי הגפן הממולאים עם היוגורט בצד, כשעל היוגורט מוזגים את הבצל עם שמן הזית ומפזרים את עלי הנענע הקצוצה. בתאבון.

      המהדרין פותחים קופסת שימורים מיובאת מתורכיה, 11 ש"ח

       

       

       

      את רואה? כשאומרים את זה בהיר ונהיר וברור ופשוט (בניגוד ללהג הפוסט מודרניסטי) אפשר לדעת מייד שאין בפנים שום בלוף ורק דברים טעימים. ואני לא מהמהדרין, אני קוטפת עלי גפן מגינת השכנים ונותנת אותם לדודתי שתחייה. דולמה דולמה.. (:
        11/3/09 06:28:

      ועל זה אומרים: " להרוג טורקי - ולנוח"

      ובהמשך...

      מתכוני רוטבים עם פטריות ...

        11/3/09 04:51:

      ולמרכיבים:

      1/2 כוס שמן זית
      1 כוס אורז לא מבושל
      1 כוס פטרוזיליה קצוצה דק
      4 בצלים קצוצים
      1 כוס מים
      כמון טחון
      מעט מלח (לפי הטעם)
      25 עלי גפן טריים או משומרים

      ו.. אופן ההכנה
      • מטגנים את הבצלים עד להשחמה. מוסיפים את האורז ומבשלים על להבה נמוכה עם מכסה סגור למשך כ- 20 דקות.
      • מוסיפים את יתר המרכיבים, חוץ מעלי הגפן, ומבשלים במשך כ- 5 דקות.
      • מורידים מהאש ומצננים.
      • מניחים את העלים על השולחן כאשר החלק המבריק כלפי מטה. ממלאים כל עלה גפן בכפית של התערובת ומגלגלים. מקפלים את הקצוות
      • על תחתית של סיר מרפדים בעלי גפן, ומניחים מעליהם את עלי הגפן הממולאים. שמים צלחת על עלי הגפן שתשמש כמשקולת. מכסים במים, אפשר גם מעט לימון ושום קצוץ.
      • מבשלים כשעה על אש קטנה

      וחובה רוטב יוגורט:
      • גביע יוגורט
      • מעט שום קצוץ
      • 1/4 כוס עלי נענע
      • בצל חתוך לרצועות דקות קטנות
      • שמן זית

      מערבבים את היוגורט עם השום הקצוץ.
      מטגנים את הבצל מעט, עד שנהיה זהוב ומוסיפים לו שמן זית ומערבבים.
      קוצצים את עלי הנענע.

      מגישים את עלי הגפן הממולאים עם היוגורט בצד, כשעל היוגורט מוזגים את הבצל עם שמן הזית ומפזרים את עלי הנענע הקצוצה. בתאבון.

      המהדרין פותחים קופסת שימורים מיובאת מתורכיה, 11 ש"ח

       

        11/3/09 04:49:

      צטט: אוסינג 2009-03-10 21:09:03


      .. אמירה שסבא שלי נהג לומר. היא באה מהשפה התורכית דווקא (וסבא לא היה תורכי) מתייחסת לעלה הגפן הממולא ובתרגום חופשי טוענת כך: "אם אין בפנים איזה בלוף, אז למה גלגלו את זה ככה?" .

       

      ככה, למחשבה.

       

      כוסה מחשי יעני, ונתעלם מזה שאלה קישואים ושבתורכית זה בכלל דולמה.. אוף, נהייתי רעבה

        11/3/09 04:30:

      ובכלל.. לכל המתפתלים פה לגבי הכותבת ואיכות הפוסטים שלה, טריוויאלים וחד צדדים וארוכים ולא לענינים .. שימו לב לשם הפוסט ..  כתוב ברור לגמרי פוסטמה
        11/3/09 04:22:


      אה.. וטריוויאלי זה בעצם המובן מאליו, נו, חזרנו לפוסטמודרני

      ואני טריוויאלית גאה, אשת התקופה

       

      המקור מלטינית - טריוויום מורכבת מ־tri (שלושה) ו־via (דרך), כלומר המקום בו נפגשות שלוש דרכים. 

      התואר הלטיני טריוויאליס מתיחס ל'שגרתי, מתאים לקרן רחוב, וולגרי'.

      באנגלית התגלגלה המילה ל'משמעות או חשיבות פחותה'.

        11/3/09 04:14:


      רשימת הספרים שלא נקראה לקוחה ממונולוג נפלא הנקרא מונולוג למכירה שהופיע בהצגה של יוסף אלדרור לפני 20 שנה בערך 

      אני כמעט בטוחה שזה היה ב"המובן מאליו" ( ואולי ב"לופ" שהוצג כמה שנים קודם לכן)

       

      קטע מהמובן מאליו.. "אני הולך לכתוב כל - כך מצחיק שאנשים ייאבדו נוזלים מהיסטריה, החיוך שלהם ייפתח עד מאחורי הצוואר וייפול להם הראש מצחוק. אני אתמצת את כל היסטוריית רעמי - הצחוק לתוך פואנטה שיכולה לבקע אטום לארבע - אנשים יפלטו את הפוליפים שלהם למרחק שלושים מטר ואחר - כך תשתרר כזאת דממה...'מי מנוחות' כלב לידה. אתה מוכן להיות שותף לכזאת תנופה?"

      המחזה מציג כותב דיאלוגים שמנסה לשרוד את התקופה ונאבק על זהותו תוך מלחמה בתיאטרון, בטלוויזיה ובממשל, 

      המחזה הועלה ב- 1996 בהאנגר בנמל ת"א

       " - קרה לך שחזר אליך בומרנג שלא אתה זרקת?" " - זה רמז?" " - זאת אופציה".

       

      לא מצאתי את המונולוג המלא אך הוא מומלץ, המחזה היה מוצלח שנון ומהנה, לגמרי פוסטמודרני, ואת המונולוג נשא צחי גראד (זו היתה הפעם הראשונה שנתקלתי בו ובקרן מור)

      למיטב זכרוני המונולוג מצוטט בספרו של גדי טאוב המרד השפוף, על תרבות צעירה בישראל

       

       

      גל: אתה קשור לדור שמעלינו?
      עמוס: אין מעלינו דור. יש ואקום.

      (זה מתוך לופ)

        11/3/09 03:41:

      זה טריוויאלי !!

      אגב

      השימוש הרב שעשיתי במילה "טריוויאלי" היה הגורם העיקרי לגירושי.

      לאישתי (לשעבר) פשוט נמאס לשמוע מילה זו ממני (ובצדק)

      פשוט טריוויאלי

      אז כדאי לחשוב טוב טוב לפני שעושים שימוש מסיבי במונחים

      שעלולים לגרום לך להיות פוסט-נשוי.

      או פוסט-משהו אחר

      אבל חוץ מזה הדיון כאן הוא על הכייפאק

        11/3/09 02:30:


      גם אני לא מבין מהו פוסטמודרניזם...

      למרות שזה נשמע מאוד אופנתי..., וחכם כזה...

      עלאק, אינטלקטואלי...

      את רשימת הספרים שלא נקראה, אהבתי

      במיוחד.

      היום התפרסם מחקר, שנעשה באנגליה ובו

      רשימת הספרים הכי פופולארים, שלא נקראו...

      ויש אתר באינטרנט, שמציג את אותה רשימה

      של ספרים, עם תקציר, בן כ-10 שורות..., לכל ספר שכזה.

      ועל זה נאמר:

      אינטלקטואליזם מינימליסטי פוסטמודרני - זה ממש אנדרסטייטמנט...

        11/3/09 01:06:
      וואו. תודה על מקור המילה. זו הגדרה יפה של הפוסט - דרך של מילה.
        11/3/09 01:00:

      צטט: geeee 2009-03-10 19:50:44

      צטט: ransom stark 2009-03-10 19:46:09

      .. אם כבר יש שמשפט הזה לא מופנה אליה זו כותבת הפוסט, שראיתי כבר מה היא יודעת בפוסטים רבים קודמים. זה פשוט משפט שאנשים שוכחים. ..

       

      עדיין, כפוסטמודרנית איני מחויבת לאחידות ולעקביות, הפוסט הזה יכול להיות מחורבן ואחרים נפלאים, לא?

       

      והלו, בנים, לא לריב, אמנם טסטוסטרון וכיוצב' אבל..

      אבל אני בכלל לא חושב שהוא מחורבן. אני חושב שהוא מסוים. הוא תופס משו אחד ומפספס משו אחר. וזה בסדר גמור. אי אפשר לעשות הכל במכה אחת.

       

      והנה אמרה של מישל פוקו לגבי אחידות ועקביות:

       

      "כשאנשים אומרים, טוב, חשבת את זה לפני כמה שנים ועכשיו אתה אומר דבר אחר, תשובתי היא, טוב, אתם חושבים שעבדתי כמו כלב כל השנים הללו כדי לומר אותו דבר ולא להשתנות?". קריצה

        10/3/09 21:09:


      הזכרת לי התפרצות של זעם בלימודי התואר השני שלי באונ' תל אביב. אחרי הרצאה הזויה במיוחד, שנוהלה בג'יבריש הפוסט מודרניסטי המקובל (וקיבלה אצלי את הכינוי 'השפה הגילמנית', ע"ש הבנין הידוע של מדעי הרוח). ציטטתי אמירה שסבא שלי נהג לומר. היא באה מהשפה התורכית דווקא (וסבא לא היה תורכי) מתייחסת לעלה הגפן הממולא ובתרגום חופשי טוענת כך: "אם אין בפנים איזה בלוף, אז למה גלגלו את זה ככה?" .

       

      ככה, למחשבה.

        10/3/09 21:02:
      לא הובנתי כלל, ולא יצאתי להגנתו של איש, פשוט, הערתי לרנסום שיש לו דרך מוזרה להביע דברים.

       

      וזה מתוך הערכה לתובנותיו האחרות, שראויות לכל תשבוחת, שכן הוא מן האינטליגנטים שבתושבי הבלוגיה הזאת.

       

      אני דווקא מצטרף למגיב לפני.

        10/3/09 20:31:

      ואני חשבתי, שפוסט מודרניסטי, זה הבן של הפולניה, שנהגה לבטא את רוחב האופקים שלה לגבי דברים שלא כל כך הבינה ולא כל כך חיבבה, במשפט האלמותי "זה דווקא מודרני". מופתע

       

      טיבי

       

        10/3/09 19:50:

      צטט: ransom stark 2009-03-10 19:46:09

      .. אם כבר יש שמשפט הזה לא מופנה אליה זו כותבת הפוסט, שראיתי כבר מה היא יודעת בפוסטים רבים קודמים. זה פשוט משפט שאנשים שוכחים. ..

       

       

      עדיין, כפוסטמודרנית איני מחויבת לאחידות ולעקביות, הפוסט הזה יכול להיות מחורבן ואחרים נפלאים, לא?

       

      והלו, בנים, לא לריב, אמנם טסטוסטרון וכיוצב' אבל..

        10/3/09 19:46:

      צטט: ערסאל 2009-03-10 19:38:39


      "ג. לפני שכורתים את הענף שיושבים עליו, צריך לטפס על העץ, ובכלל, מוטב להבין משו בעצים וענפים".

       

      לא נשמע לי מפרגן במיוחד בשום קונוטציה.

       

      חוץמיזה, כל אחד שידבר על עצים, צריך לעבוד קודם 20 שנה בקרן קיימת?

      אם כבר יש שמשפט הזה לא מופנה אליה זו כותבת הפוסט, שראיתי כבר מה היא יודעת בפוסטים רבים קודמים. זה פשוט משפט שאנשים שוכחים.

       

      אני אמרתי "מוטב להבין משו בעצים וענפים", ואתה אמרת "צריך לעבוד קודם 20 שנה בקן קיימת?" => מצא את ההבדלים.

        10/3/09 19:41:


      נחמד שבאבירות נחלצים פה להגנתי

      ולא, לא ממש מתרגשת

      וגם לא מכריחה.. למי שמתעייף, יש ברשת שלל פוסטים וכותבים הנותנים מענה למגוון רחב של צרכים

       

        10/3/09 19:38:

      "ג. לפני שכורתים את הענף שיושבים עליו, צריך לטפס על העץ, ובכלל, מוטב להבין משו בעצים וענפים".

       

      לא נשמע לי מפרגן במיוחד בשום קונוטציה.

       

      חוץמיזה, כל אחד שידבר על עצים, צריך לעבוד קודם 20 שנה בקרן קיימת?

       

      ובכלל, אני מתרשם, שהמארחת לא ממש מתרשמת מזוטי דברים, אחרי שיצא למסע כזה, (של זוטי דברים), בשעות לילה מאוחרות כדבריה.

        10/3/09 19:35:


      התעייפתי מהטכקסטים שלך

      תבני אותם פשוט יותר שלך רונני

        10/3/09 19:24:

      צטט: ערסאל 2009-03-10 19:17:08

      צטט: ransom stark 2009-03-10 01:44:32

      א. בורדיה לא ממש נחשב פוסט-מודרניסט.

       

      ב. פוסט-מודרניזם לא שולל מודרניזם. רק מודרניזם רואה פוסט-מודרניזם, ולא אוסף של דיעות ויצירות שלאו דווקא ניתן לשייך אותן לפרדיגמה אחת.

       

      ג. לפני שכורתים את הענף שיושבים עליו, צריך לטפס על העץ, ובכלל, מוטב להבין משו בעצים וענפים.

      אני חייב להעיר, מבלי לפגוע, שיש לך דרכים נפתוליות קמעה, להביע הערכה.

      זו דווקא (סעיפים ב' ו- ג') לא הייתה ביקורת על הפוסט הזה, אלא על אלמנטים מסויימים שנחשבים פוסט-מודרניים.סעיף ג' לדוגמא הוא משו שהרבה אנשים מנסים לעשות, ואין קיצורי דרך, אלא רק במקרים מאוד מאוד נדירים.

        10/3/09 19:17:

      צטט: ransom stark 2009-03-10 01:44:32

      א. בורדיה לא ממש נחשב פוסט-מודרניסט.

       

      ב. פוסט-מודרניזם לא שולל מודרניזם. רק מודרניזם רואה פוסט-מודרניזם, ולא אוסף של דיעות ויצירות שלאו דווקא ניתן לשייך אותן לפרדיגמה אחת.

       

      ג. לפני שכורתים את הענף שיושבים עליו, צריך לטפס על העץ, ובכלל, מוטב להבין משו בעצים וענפים.

       

       

      אני חייב להעיר, מבלי לפגוע, שיש לך דרכים נפתוליות קמעה, להביע הערכה.
        10/3/09 19:01:

      מה שיפה הוא שהכל פוסטמודרני
        10/3/09 17:57:


      הפוסטמודרני או בעברית "חדשני" דומה לחלב טרי בכך ששמו נכון באופן זמני. הפוסטמודרניזם באומנות, בעיצוב ובלבוש מבטא פתיחות והתקדמות.

      הפוסטמודרניזם  כסגנון מחשבה, לפחות זה העכשווי, מהווה תחליף רוחני לתפיסה הדתית. הוא מאפשר לאלה מאתנו הזקוקים למציאות נטולת גבולות הגיוניים, למצוא את מקומם בין פנטזיות גם כחילונים. אנרגיות, אורות, תיקונים, חיבורים וזרימות.

        10/3/09 13:14:

      צטט: אל בר 2009-03-10 13:07:47


      ..  בניגוד לסוגי קולנוע שצמחו בתקופות מסוימות בעבר, ה"מצב הפוסטמדרני" הוא עדיין הווה. לפיכך לא קיימת בידנו פרספקטיבה היסטורית מספקת כדי שנוכל לתחום, לזהות, לסווג ולאפיין סוגי קולנוע שונים במבט לאחור, יחד עם זאת , ניתן להגדיר חלקית את הפוסטמודרניזים ביחס למודרניזם  ודרך מאפיינים מרכזיים הקשורים בקולנוע פוסט מודרני . המאפיינים של קולנוע מודרני:

      שבירת הקודים הקלאסיים- קולנוע רפלקסיבי-ציטוטים קולנועיים- שיתוף הצופה-טשטוש גבולות.

      המאפיינים המרכזים הקשורים בקולנוע פוסט מודרניבנוסף למאפייני הקולנוע המודרני - פאסטיש, הסימולכרה,  קיטש.

      ..

      תודה

      פאסטיש, סימולכרה,  קיטש.. בשביל זה נצטרך ספר, לא פוסט מודרני או פוסט פוסטמודרני :)

       

      ותודה למגיבים.. זה היה ניסיון כזה בשעת לילה להפוך את החומר לחי.. לא בטוחה שהצלחתי

       

        10/3/09 13:07:

      רצית בקורת בונה , אז כמי שעוסקת בקולנוע, ומאוד מבולבלת באבחנה לגבי מהו פוסט מודרני , הצלחתי להוציא איזה שהיא אמירה (לא עשיתי את זה לכבודך , הייתי חייבת לעצמי, קודם שראיתי את הפוסט שלך)וכך אני רואה את הדברים (לא פחות טוב משאר הזיבולים) ואני מניחה שזה נכון לכל תחום ולא רק לקולנוע:  בניגוד לסוגי קולנוע שצמחו בתקופות מסוימות בעבר, ה"מצב הפוסטמדרני" הוא עדיין הווה. לפיכך לא קיימת בידנו פרספקטיבה היסטורית מספקת כדי שנוכל לתחום, לזהות, לסווג ולאפיין סוגי קולנוע שונים במבט לאחור, יחד עם זאת , ניתן להגדיר חלקית את הפוסטמודרניזים ביחס למודרניזם  ודרך מאפיינים מרכזיים הקשורים בקולנוע פוסט מודרני . המאפיינים של קולנוע מודרני:

      שבירת הקודים הקלאסיים- קולנוע רפלקסיבי-ציטוטים קולנועיים- שיתוף הצופה-טשטוש גבולות.

      המאפיינים המרכזים הקשורים בקולנוע פוסט מודרניבנוסף למאפייני הקולנוע המודרני - פאסטיש, הסימולכרה,  קיטש.

      "האזרח קיין" מסמן את תחילת המודרניזים בקולנוע.
        10/3/09 12:49:

      בסיס לשיחה רצינית

        10/3/09 12:03:

      זה הכל  מהחיים

       מודרניזם

      פוסט

       כל ההגדרות.

       מורתי בתאטרון מרים ברנשטיים כהא אמרה לי כשאמרתי משהו על תאטרון האבסורד

       

      " לחמן, התאטרון אף פעם לא אבסורדי. התאטרון עוסק בבני אדם בחיים ובמערכות יחסים. כשהחיים נעשים אבסוקדים התאטרון משקף אותם"

       החיים הפכו פוסט מודרנים? הפסקנו בעצם להבין?

       כל אחד יכול להגיד לפענח להסביר או כל מה שאנשי תרבות מנסים לעשות.

       להגיד כל שטות ולהחשב חדשן.

        10/3/09 06:38:


      וואלה

      ואם אני אדע מזה פוסט מודרניזים  , זה יתן לי שקל הנחה בשוק הכרמל ?

       

      סתם צוחק

       

      לעניין

      פעם הספרות היתה ברורה  וקריאה לכל נפש

      אחרי זה התחילו לדבר נימלצות וכל מילה היו לה 8 פרושים

      אחרי זה רומנים לעם  ,שפשוט לעסו לך את החומר  רק תקרא

      ועוד פעם  עם הנסתרות בין המילים

       

      אבל  באמת  מה יותר מעניין לקרוא  , שפת  יום יום , או  קפד ראשו ?

       

      אני פשוט אוהב לקרוא

      חג פורים שמח לך

       

      (דרך  אגב  המורה שלימד את טרבולטה לרקוד ב שיגעון המוזיקה או איך שקראו לסרט ההוא  טען שהוא רוקד מאוד טכני וממש לא יודע לרקוד )

      שי

        10/3/09 02:38:

       

      הגיע בפרטי..

       

      פעם קראתי ראיון עם ג'ון טרוולטה, על סרט שבו הוא שיחק והוא היה צריך לשחק רקדן גרוע. המראיינת שאלה אותו, איך רקדן מוכשר כמוהו מסוגל לרקוד כל-כך רע? הוא אמר לה שכדי לדעת לרקוד גרוע צריך קודם כל לדעת לרקוד... 

       

      מכאן ניתן גם להבין שמי שרוקד גרוע, ייתכן והוא לא יודע לרקוד. קיימים כאן שני מצבים שיכולים להיראות דומים: הריקוד הגרוע בכוונת תחילה, וחוסר היכולת לרקוד. איך נבחין ביניהם? זו שאלה טובה מאוד. אבל לפחות הדילמה הזו גורמת לנו להביט בסקרנות על דברים שבתקופה המודרנית לא ייחסנו להם כל חשיבות. אם צריך דוגמא אז אני לוקח קטעים מסויימים מספרות וקולנוע של מדע בידיוני, או ז'אנרים שלמים שקודם נחשבו לנחותים (קומיקס), וכיום כבר לא כל-כך (קומיקס => "נובלה גרפית"...) .

       

      לכן עוסקים בתקופה הזו גם בתרבות הפופולרית, וזה יוצר סוג של כאוס לעיתים. 

       

        10/3/09 02:10:

      צטט: ransom stark 2009-03-10 02:05:56

      דווקא עשיתי את זה יפה - הגעת בסופו של דבר להתחלה. אולם התחושה שלי היא שהניסיון האירוני לשווע למסע להתחלה ערך אירוני קצת גרם לתוצרי המסע הזה להתגמד לעומת ההובלה שלך להתחלה. אם רצית להעביר סוג של בוז לתהליך הזה, אז הצלחת.

       

      אני מאד אמביוולנטית כלפי המצב הפוסטמודרני שאני לגמרי חלק מהוויתו, לטוב ולרע, ויש בי גם בוז ובהחלט ניסיתי להוביל את זה להתחלה כמו לנשוך את הזנב ולא להגיע לשום מקום תוך כדי הניסיון העקר למיקום בזמן

      קצת כמו לקרוא טקסט פוסטמודרני.. מעייף לאללה

       

        10/3/09 02:06:


      אוקי, בכלל חשבתי על האח הגדול

       

        10/3/09 02:05:

      צטט: ransom stark 2009-03-10 02:03:22

      צטט: geeee 2009-03-10 02:00:20

      הלו, אתה כועס?

      על זה בדיוק הפוסט.. הוא לא פוסטמודרני הוא פוסט מודרני והוא גיבוב ניסיונות להבין בלי עומק, הוא ניסה להעיד על עצמו, וכנראה לא הצליח

      מה פתאום?!!! ממש ממש ממש לא. למה הבנת את זה ככה? דווקא מאוד נהניתי לקרוא, אני רציני. 

      דווקא עשיתי את זה יפה - הגעת בסופו של דבר להתחלה. אולם התחושה שלי היא שהניסיון האירוני לשווע למסע להתחלה ערך אירוני קצת גרם לתוצרי המסע הזה להתגמד לעומת ההובלה שלך להתחלה. אם רצית להעביר סוג של בוז לתהליך הזה, אז הצלחת.

        10/3/09 02:03:

      צטט: geeee 2009-03-10 02:00:20

      הלו, אתה כועס?

      על זה בדיוק הפוסט.. הוא לא פוסטמודרני הוא פוסט מודרני והוא גיבוב ניסיונות להבין בלי עומק, הוא ניסה להעיד על עצמו, וכנראה לא הצליח

      מה פתאום?!!! ממש ממש ממש לא. למה הבנת את זה ככה? דווקא מאוד נהניתי לקרוא, אני רציני. 

        10/3/09 02:00:

      הלו, אתה כועס?

      על זה בדיוק הפוסט.. הוא לא פוסטמודרני הוא פוסט מודרני והוא גיבוב ניסיונות להבין בלי עומק, הוא ניסה להעיד על עצמו, וכנראה לא הצליח

        10/3/09 01:44:

      א. בורדיה לא ממש נחשב פוסט-מודרניסט.

       

      ב. פוסט-מודרניזם לא שולל מודרניזם. רק מודרניזם רואה פוסט-מודרניזם, ולא אוסף של דיעות ויצירות שלאו דווקא ניתן לשייך אותן לפרדיגמה אחת.

       

      ג. לפני שכורתים את הענף שיושבים עליו, צריך לטפס על העץ, ובכלל, מוטב להבין משו בעצים וענפים.

        10/3/09 01:42:

      לאו דווקא חוסר עומק, אלא מבנה גיאולוגי. אם מקודם המודל המורכב היה מוצג כלפי חוץ, הרי שכעת הוא מוצג כלפי פנים, ועל המתבונן לעדור בתוכו. זה דווקא מפאת העובדה שיוצר היצירה מכיר בקטנותו. ניטשה בעצמו אמר שכל מה שאומר הפילוסוף בעצם מעיד על עצמו בתקופה קצרה מאוד. זה פותח פתח להבנה קהילתית של היצירה. זו דווקא תנועת-נגד לשטחיות של השכפול, כי ניתן לחזור ליצירה כל פעם מחדש ולגלות רובד שפספסנו. זה קצת כמו ר"ת פ.ר.ד.ס של היהדות.

       

      הכתיבה שלך תפסה את הראייה הרוחבית, אם כי היא התעסקה בסגמנטים-סגמנטים, דבר אופייני לכתיבה מעין זו. ולכן לעיתים מתאים לשלב את זה עם תפיסה הוליסטית יותר שמציגה את התמונה הגדולה מפעם לפעם. ליצור את העוגן שבין הרעיון ובין מקומו ברצף הרעיוני הכולל.