כותרות TheMarker >
    ';

    מיתוג אישי - מאור קפלנסקי

    המוטו שלי: קדם את השם שלך - קדם את עצמך. דאגו לפרסונת האינטרנט שלכם, גם אם זה במחיר של חשיפת יתר. היו יצירתיים, חתרניים, פומביים וחופשיים - כמו שרק ברשת כזאת אפשר להיות.

    JUICY BIGGIE

    4 תגובות   יום שישי , 27/7/07, 06:42

    אף פעם לא הבנתי אנשים שאוהבים לשמוע מוסיקה עצובה.

    לדעתי מוסיקה נועדה לשמח

    .גם ביגי ז"ל חשב ככה.

     1995, שנתיים לפני שחטף כדור בראש, הוא הוציא מאותו ראש את היצירה הזאת

    .בשיא תהילתו, הוא מספר בסטורי-טלינג משובח, על הדרך שהוא עשה מהגטו בברוקלין עד לתהילה .רווי דימויים עם מלא אזכורים לאבני דרך באולד-סקול של פעם (לפני שהוא עצמו הפך לאולד-סקול) ,מתאר ביגי איך הוא הגשים את החלום האמריקאי.

     הבחורות שפעם לא השתינו לעבר נער האשפתות השמנמן, עכשיו נמרחות עליו כמו חמאה על טוסט.

    לכו תזדיינו זונות. תפסו חיים , בני זונות.

    יה, האלבום הזה מוקדש לכל המורים שאמרו לי

    שאני לא אגיע לשום דבר

    לכל האנשים שגרו בבלוקים איפה שהייתי מסתובב

    מלשינים עליי למשטרה

    בזמן שאני רק מנסה לעשות קצת כסף בשביל אוכל לבת שלי

    ולכל הניגאז שנאבקים,

    אתם מבינים מה אני אומר?

    אה-הא, הכל טוב בייבי בייבי

    הכל היה חלום

    הייתי קורא וורד-אפ מגזין

    סולט-נ-פאפא ו- האבי די נוסעים בלימוזינה

    תולה פוסטרים על הקירות

    כל שבת ראפ-אטאק מיסטר מג'יק מארלי מאר

    נתתי לקסטה להסתובב עד שהטייפ התפרק

    מעשנים גראס ובאמבו, שותים פרייבט סטוק

    פעם, כשהיה לי לאמבק-ג'ק אדום שחור עם כובע תואם

    נזכר בראפינג דיוק דא-הה דא-הה

    אף פעם לא חשבתם שההיפהופ יגיע כל כך רחוק

    עכשיו אני באור הזרקורים כי אני חורז מושלם

    הגיע הזמן להרוויח, מתפוצץ כמו ה"וורלד-טרייד"

    נולדתי חוטא, ההיפך מ-ווינר

    זוכר שהייתי אוכל סרדינים לדינר

    ד"ש לרון ג'י, ברוסי בי, קיד קאפרי

    פאנקמאסטר פלקס, לאב-באג סטארסקי

    אני מפציץ כמו שחשבתם

    תתקשרו הביתה, אותו מספר, אותה שכונה

    הכל טוב

    אתה יודע טוב מאוד מי אתה

    אל תיתן להם לבאס אותך,

    תגיע לכוכבים

    הולך לך,

    כי אתה היחיד לו אתן טוב והרבה

    מגנב עלוב הפכתי לאחוק של רובין ליץ'

    ואני רחוק מלהיות סנוב

    מעשן סקאנק עם החבר'ה כל היום

    מפזר אהבה, סגנון ברוקלין

    המואט והאליזה גורמים לי לפיפי

    פעם בחורות שמו עליי זין

    עכשיו הן כותבות לי מכתבים כי הן מיס מי

    אף פעם לא חשבתי שיילך הקטע של הראפ

    הייתי רגיל לגנוב מחנויות וכאלה

    ועכשיו כוסיות נמרחות עליי כמו חמאה על טוסט

    ממיססיפי עד האיסט-קוסט

    וילות בקווינס, הסקפת חשיש שבועית

    אין כרטיסים לשמוע את ביגי מדבר

    חי חיים בלי פחד

    שם חמש קאראט באוזן של החברה

    ארוחות שחיתות, ראיונות ליד הבריכה

    חשבתם שאני אהבל כשעפתי מבית הספר

    סטיריאוטיפים על שחורים חסרי הבנה

    ועדיין הכל טוב

    ואם לא ידעת עד עכשיו – עכשיו אתה יודע

    ניגה

    סופר נינטאנדו, סגה ג'נסיס

    כשהייתי בלי גרוש על התחת, לא יכולתי לדמיין את זה

    מסך 50 אינץ', כסף ירוק, ספות עור

    שתי מכוניות, לימוזינה עם נהג

    חשבון טלפון 2000 דולר חודשי

    אין מה לדאוג, הרו"ח שלי מטפל בזה

     חוגג כל יום, לא זוכר מה זה דיור מוגן

    נזכר בדירת החדר העלובה

    עכשיו אמ'שלי דופקת הופעה עם פרווה על הגב

    והיא אוהבת להשוויץ, כמובן

    מחייכת כל פעם שאני מופיע ב"סורס"

    היינו משקשקים כשבעל הבית היה מגיע

    בלי חימום, מה הפלא שקריסמס שכח אותנו

    ימי הולדת היו ימים נוראיים

    עכשיו אנחנו שותים שמפניה כשאנחנו צמאים

    אוה דאם! אני אוהב את החיים האלה

    כי הפכתי משלילי לחיובי

    והכל טוב

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/7/07 15:06:

      פיסת היסטוריה, היום זה כבר אולד סקול...

      בתרגום נאמן למקור. 

        27/7/07 14:57:
      ענק!
        27/7/07 12:19:

      לא יודע אם חיובי - אבל מאוד אופטימי...

      גם אם הסוף במקרה שלו נגמר מהר מדי, מוקדם מדי...

        27/7/07 12:16:
      אז זה מה שנקרא חיובי בימים שלנו...

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      maor kaplanski
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין