מחזיקה את הלפיד גבוה

אני דור שני {או אולי יותר} להפרעות קשב וריכוז ודיסקלקציה

מגדלת את הדור השלישי לתפארת מדינת ישראל

ואני תוהה

האם הפרעות קשב וריכוז אינם הדרך של המערכת

להגדיר לעצמה את אלו שמתים משיעמום ממנה?

הזמן היחידי בחיים שלי שאני זוכרת את עצמי משתעממת

היחידי

זה בבית הספר

אני יודעת על עצמי שיש לי ריכוז על כשמשהו מעניין אותי

למה שיהיה לי את אותו הריכוז כשמשעממים אותי ?

למה בתי הספר לא מסוגלים להתמודד עם המטרה הנעלה

להכין אנשים צעירים לחברה?

ללמד שיעורים שבאמת אנחנו זקוקים להם כשאנחנו יוצאים לחיים?

למה לא לאתר את הכישרון החבוי בכל אחד ולפתח אותו

במקום התבנית הנוראה הזאת שמנסים לדחוף את כולנו לתוכה?

שאלות על הבוקר

אף אחד לא שם לה ששיניתי את הכותרת מ

הפרעות קשב ריכוז וחינוך

להפרעות חינוך קשב וריכוז

זה אומר משו?