ע"פ תורת החסידות המבארת באופן ששכל יכול להבין את פנימיות הקבלה, לאדם היהודי יש שתי נפשות:
1. נפש בהמית. 2. נפש אלוקית. הנפש הבהמית הינה מהוויו של האדם ותאוותיו לענייני העולם הזה וצרכי הגוף.הנפש האלוקית הינה חלק אלוקה ממעל ממש, כלומר אחד עם אלוקות, עצם הנפש מאוחדת עם העצם שלמעלה ושואפת להדבק בבורא.
האדם במהלך חייו השגרתיים, בדר"כ אינו מבחין או שם לב, לתהליכים הפנימיים אותם הוא עובר וגם אם מבחין בישנויים פנימיים, מבלי ללמוד על כך מאותם צדיקים שרכשו את המדרגות הנעלות של נשמתם, ישאר תמיד במבוכה.
ע"י לימוד תורת הקבלה והחסידות האדם מתחיל לצחצח את נשמתו, את הכלים שלו ואז האור חודר אל הכלי, מצחצח אותו ומאיר לו מבפנים, אדם זה יכול להגיע להשגים רוחנים ולהיות במודעות על שאדם אחר אינה נימצא בה.
ע"פ הקבלה לנשמה עצמה ישנם 5 רבדים: 1. נפש 2. רוח 3. נשמה 4. חיה 5. יחידה שלושת החלקים הראשונים מכונים בשפת הקבלה נר"ן ושני האחרונים ח"י, בקיצור 'נרנחי'. נרן הם אורות פנימיים וחי הם אורות מקיפים. יש צורך במאמץ גדול לגלות את אור הנשמה שהיא שלמות האור הפנימי ואת שני האורות המקיפים החיה והיחידה.על האדם בימי חייו לזהות את החלקים הפועלים בו וההקשרים ביניהם.באופן כללי הדרגות מכונות כדלהלן ובהם עומק מפנים עומק:
1. נפש – כנגד העולם התחתון ביותר שהוא עולם העשיה, מערכת כוחות הטבע(עיגולים) 2. רוח – כנגד העולם העליון יותר שהוא עולם היצירה כנגד הרגשות באדם. 3. נשמה- כנגד עולם הבריאה כנגד עולם המחשבה, השכל שבאדם. האדם המרגיש כי כל העולם נעשה בשלמות המחשבה האלוקית ולפי תוכניתו מרגיש את הנשמה כל כללות העולמות. שני הדרגות הנוספות הינם דרגות המקיפות לאדם
4. חיה – כנגד מקיף קרוב והוא עולם האצילות, היחידה נכנסת למודע אך מיד יוצאת ממנה, אין לה יכולת להתעקב בה, אלה נקראת מקיף חוזר ומשאירה בה רושם
5. יחידה כנגד המקיף הרחוק יותר שהוא הכתר של האצילות, היא אינה שייכת לתודעה כיוון שאינה מתלבשת בה, היא מתייחסת למודע כאשר המודע עולה אליה. היחידה מתייחסת לארבע הבחינות שמתחתיה נרנח ומאצילה מעצמה ארבעה מקיפים פרטיים לדרגות אלה. יחידה היא "יחידה ליחידתך"-הוא לבדו ואין זולתו. אם הנברא היה יכול להרגיש כי הכל זה ה' וה' זה הכל באופן מוחלט כלומר המציאות שניראת מופרדת מהבורא תהייה נתפסת שכאינה נפרדת אלה: "אין עוד מלבדו" את הייתה הרגשת היחידה הכללית של היקום. |