ייעוץ משפטי, עורכי דין.
תביעות בנקים, משפט מסחרי, קניין רוחני.
טל: 04-8677812 נייד: 050-5358926
אתר: www.altavista.co.il
דוא\"ל: lbg@zahav.net.il
פוסטים פופולאריים
-
"מבלי לפגוע בזכויות" / עו"ד ספיר בן-צוק
1/12/08 | 13479 צפיות
-
הגנות בהמחאות ושטרי חוב / עו"ד ספיר בן צוק
2/10/08 | 1182 צפיות
-
הסמכות המקומית באינטרנט / עו"ד ספיר בן צוק
4/10/08 | 1374 צפיות
-
חוב "אבוד" / עו"ד ספיר בן צוק
26/8/09 | 2228 צפיות
-
מסגרת אשראי / עו"ד ספיר בן צוק
11/3/09 | 5203 צפיות
-
ליפול בפח זכויות היוצרים / עו"ד ספיר בן צוק
30/10/08 | 1092 צפיות
פוסטים אחרונים
- סימני מסחר, עוולות מסחריות / עו"ד ספיר בן צוק 24/3/11
- חוב "אבוד" / עו"ד ספיר בן צוק 26/8/09
- מסגרת אשראי / עו"ד ספיר בן צוק 11/3/09
- תביעות בנקים / עו"ד ספיר בן צוק 29/12/08
- "מבלי לפגוע בזכויות" / עו"ד ספיר בן-צוק 1/12/08
- חשבון מוגבל / עו"ד ס. בן-צוק 24/11/08
מסגרת אשראי / עו"ד ספיר בן צוק
מקרה אחד הינו של עורך דין שהלך עם אשתו וילדיו לערוך קניות בסמוך למקום מגוריו, היה מודע למסגרת האשראי בכרטיסו, כמה נוצל וכן יתרת השימוש באשראי, כאשר הגיע לקופה עם משפחתו וסל קניות מלא, הודיע לו הקופאית כי אין אישור לכרטיס. עורך הדין הנבוך היה בהלם, בתור עמדו כמה משכניו, המבטים היו חדים וברורים, ומכאן אי הנעימות, הרכילות, ההסברים והמבוכה שנגרמה לו וכן לנזק העצום שמקרה כזה יכול ליצור לתדמיתו כעורך דין מכובד בקהילתו. בהגיעו לביתו, אץ לו למחשב, נכנס לחשבונו ולתדהמתו קוצץ האשראי חד צדדית ללא כל הודעה מוקדמת.
מקרה נוסף הינו של בעל עסק שבאופן חד צדדי הורידו לו את המסגרת לחצי ממה שהיה במסגרת העו"ש המאושרת, כאשר לבית העסק המחאות מעותדות אצל ספקים, ומאידך המחאות לפירעון של לקוחות לתאריכים מאוחרים יותר משל ההמחאות המעותדות. בין הפונים אף לקוחות בנקים המנהלים חשבון משפחתי רגיל שהבנקים צמצמו מסגרות של בין 5,000 ₪ ל 10,000 ₪ .
התוצאה הכלכלית למהלכים שכאלה עלולה להביא בתי עסק ומשקי בית רבים לקריסה כמו כדור שלג, קודם קיצוץ המסגרת, אחר כך המחאות שבחוץ חוזרות, בהמשך הגבלת החשבון והפסקת השימוש בכרטיסי אשראי, הלקוח המבוהל הולך מייד לפתוח חשבון בנק במקום אחר ומפסיק להזרים כספים לחשבון המקוצץ, ומכאן הורדת כל המסגרת והעברת התיק למחלקות המשפטיות של הבנקים לתביעת מלוא סכום החוב. בחשבונות של משקי הבית שלהם משכנתאות המשולמות מאותו חשבון עו"ש שקוצץ, התוצאה עלולה להיות הפסקת תשלום המשכנתא והדבר עלול להביא למימושה ופינויים מהדירה לצורך מכירת הנכס על ידי הבנק.
יתרה מכך, כיום רוב הבנקים מרושתים לחברות מאגרי מידע האוגרות נתונים על כל אחד מאיתנו, ודי לו לאותו לקוח כי קיימת בעיה בבנק אחד כגון אלו שתוארו, על מנת שהדבר ישפיע על אותו לקוח גם בבנקים אחרים אף אם מדובר באיש הגון ומלא כוונות טובות ועם יכולת לעמוד בהתחייבויותיו.
בשנת 2006 בעקבות הוראות בנק ישראל נקראו הבנקים להסדיר את נושא מסגרות האשראי בין הבנקים ללקוחותיהם באמצעות הסכם הלוקח בחשבון את איתנות הלקוח וכן צרכיו וחייב את הבנקים להקפיד על עמידה במסגרות אלה. כבר עם יציאתו של הסדר זה לפועל, הביא הדבר לסדר גודל של כ 6,000 עסקים קטנים שקרסו בסמוך להחלת ההנחיות (לפי נתוני משרד התמ"ת), וכן הכניס מצב זה לסיכון גבוה קרוב ל 30 אחוזים מהעסקים הקטנים בישראל.
עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי ומצוקת הבנקים עצמם לאור הפסדיהם, הרי שמבחינתם אחד הפתרונות לגיוס כספים לצורך הישרדותם הינו צמצום מסגרות אשראי, אילוץ לקוחותיהם להזרים כספים עקב קיצוץ המסגרות החד צדדי, וכן מימוש מהיר של נכסים המהווים להם ביטחונות לחלק מסוים מהמסגרת הקיימת.
אכן, גם הבנקים כפי שמסתמן מהדקים את החגורה, ובמקום להזרים למשק כסף זול לצורך אישושו של המשק, הם פועלים בדרך של צמצומו ובכך מוסיפים בעצמם להאטה הכלכלית ופוגעים ישירות באותם אלפי לקוחות קטנים ובינוניים לכיסוי אותם גירעונות אשראי שבהם הם מצויים לעיתים בגלל כישלונם הם בעסקיהם וכן עקב העמדת אשראים עצומים ללקוחות מובחרים ללא ביטחונות ממשיים ובכלל.
מכאן ניראה כי על הציבור ניחתו שתי גזירות אחת אחר השנייה, הראשונה הנחיות בנק ישראל לעניין מיסוד מסגרות האשראי, והשנייה הפסדי הבנקים עקב המשבר הכלכלי הגורמים לבנקים לקצץ את מסגרות האשראי שהוסכמו מראש בין הבנק ללקוחותיו גם אם עמדו בהן ולא חרגו.
האם בנק יכול באופן חד צדדי לצמצם מסגרות אשראי ומה הנורמה המשפטית? על הבנקים חלה חובה לפעול כלפי לקוחותיהם בנאמנות ובתום לב מוגברים יותר מאשר סתם בין אדם לחברו משום שרואים בהם מתוקף רישיונם לעסוק בבנקאות כגוף מעין ציבורי. בנק החפץ להקטין מסגרת אשראי ללקוחו, איננו יכול לעשות זאת באופן חד צדדי ומיידי, אלא חייב בהודעה מוקדמת ללקוח, וכן לתת לו זמן סביר מתואם ומוסכם עם הבנק לבצע הורדת מסגרות. יחד עם זאת בתי המשפט כבר פסקו: ע.א. 323/80 אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ :הזכות ששומר לעצמו הבנק, אם להסכים למשיכת יתר פלונית, הנה במסגרת שיקולי הדעת, שמבקש הבנק לשמור לעניין מתן הלוואות. כך, למשל, במסגרת דאגתו להבטיח לעצמו את החזרת כספי ההלוואה - האשראי, שהוא נותן ללקוחו - ובנוסף לביטחונות, שידאג באופן הרגיל לקבל, חשוב לו לדעת, לאור מצב חובו של הלקוח לו, לצורך איזו מטרה מוצאים הכספים, אותם ילווה ללקוח. על-ידי כך יוכל להעריך את הסיכויים של הלקוח להחזירם לו, כשיהיה חייב בכך. אינטרס זה של הבנק הנו אינטרס עסקי לגיטימי ואיני רואה על שום מה יתערב בית המשפט, וישלול מהבנק זכות זו, לה הסכים הלקוח בחוזה מפורש, המחייב ביחסיו עם הבנק".
עוד חשוב לציין כי בהסכמים בין הבנק ללקוחותיו (באותיות הקטנות) מסכים הלקוח כי הבנק לפי שיקול דעתו יוכל בכל עת לשנות את מסגרות האשראי ואף אם נוכח כי חלה החמרה בהתנהלות הלקוח למרות שהינו במסגרת המותרת, יוכל לצמצם את פעילות הלקוח ואף לדרוש בכל עת פירעון מיידי של חובותיו לרבות סגירה מוחלטת של המסגרות.
בעוד למצב של הגבלת חשבון בנק קיימת חקיקה ספציפית בחוק שיקים ללא כיסוי, שבו לקוח שנפגע יכול בזריזות לפנות לבית המשפט להליך מהיר בדומה להמרצת פתיחה, אין הוראות חוק ספציפיות למצב של הקטנת מסגרות אשראי בהחלטה חד צדדית של הבנק, והדרך של הלקוח שנפגע להוציא את צדקתו לאור ולהיות מפוצה על נזקיו הינה ארוכה וסבוכה.
בתי המשפט לא יכולים לחייב בנק לתת ללקוח מסגרת אשראי בהליך מהיר ובכלל כגון במקרה של שיקים ללא כיסוי והגבלת חשבונות אלא לכל היותר לפצות לקוח על נזקו וגם זאת במקרים חריגים.
על פניו נראה שמהלכים דרקוניים אלה במאסיביות יתרה בימים אלה עוברים בשתיקה ועצימת עיניים על ידי המפקח על הבנקים שמעדיף את יציבות הבנקים על פני המקרה הבודד של לקוח זה או אחר.
ןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
-------------------------------------------------
עו"ד ספיר בן צוק משפט מסחרי, קניין רוחני, בנקים |
תגובות אחרונות
-
אמירקול
בתגובה על חשבון מוגבל / עו"ד ס. בן-צוק
-
עו"ד יעל גיל
בתגובה על סימני מסחר, עוולות מסחריות / עו"ד ספיר בן צוק
-
zeirauri
בתגובה על חוב "אבוד" / עו"ד ספיר בן צוק
-
אריאל, חיפה
בתגובה על מסגרת אשראי / עו"ד ספיר בן צוק
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עוד מדריך משכנתא
המפלצת שנקראת בנק כאשר היא רואה שהיא בצרות היא תחל לפגוע בכל מי שניתן כדי להרגיש טוב אם הם נדפקים הם ידפקו אל כולם ..
חבורה של אוכלי חינם שיושבים כל היום במזגן ולא מיצרים כלום זאת לא עבודה זאת עבודה בעיניים ...
איזה סיכון יש מטיפול בכסף של אחרים - חוץ מלרמות ולגנוב מהם ולהגן על עצמם עם חוזים אחדים חד צדדיים ..
הכוח של הבנקים הוא הכסף של הלקוחות שלהם ---- הם יצרו כוח על ידי מתן אשראי וכאשר לקוח נמצא במינוס - די להקטנת האשראי כדי לפגוע בו ... וי שנפגע שולחים אותו לטיפול פסיכיאטרי - שמספר כי הלקוח שלו סובל מבעיות שונות ומשונות .. המדינה משלמת כסף לפסיכיאטריה כדי לטפל באותו אדם שהבנק יצר לו את הבעיה שלאחר מכן מאובחנת כמחלה ....
אבל יש מוצא - רושמים בגוגל את המשפט הבא : "הבנק שאינו מלווה בריבית " עוברים לבנק הדואר ---- ומנהלים חשבון תקין בלי בלבולי מוח של הבנק ,ניהול עצמי
ממש בית דין קטן נוצר פה - כמה עוודים ...
גם לי קרה מקרה דומה לזה של העורך שנשאר מובך בסופר.
אפילו כתבתי על זה פוסט .
מצאתי עצמי מחוסר כל שקל בארנק בדרך לפגישה חשובה - חשבתי לתומי כי העניין יפתר בדרכי נועם וכספומט -
אך אבוי ...הכרטיס נבלע!
(ומדובר בכרטיס אשראי "יוקרתי" ומוזהב בעל מסגרת שמנמנה שזה עתה נתקבל מחברת האשראי !!).
וכל זאת כאשר טפו טפו טפו - היו לבנק בטוחות נאות בחשבוני בכל קנה מידה ..
הסתבר כי מסגרת האשראי שלי אכן קוצצה ב50% ללא הודעה.
ויתירה מכך! הפקידות הנחמדות שמטפלות בי ואיתן יש לי יחסי ידידות לא הודיעו לי מיכוון שלא ידעו בעצמן עד שפתחו את מסך החשבון שלי באופן מיוחד!
(הכי יפה שבעל הקיוסק ליד שמכיר אותי אמר כסיפרתי לו מה התרחש " זה לא בושה שהמיתון הגיע גם אליך ..."..)
לסיכום - הבנקים רואים במשבר הזדמנות - הכפילו את עשרות אלפי העמלות שנגבו עקב הורדת מסגרות האשראי הסיטונאיות
ותקבלו סכום נאה ביותר ...
NOTHING PERSONAL
שלום ורדית,
אני מניח כי כאשר פתחתם את החשבון המשותף ככל הנראה חתמתם
על הסכם פתיחה וניהול החשבון ובין היתר על הסכם מורשי חתימה.
אם הסכמתם בתחילה שאתם מסכימים כי גם כל אחד לחוד יכול לתת הוראות
לבנק, דהיינו די בחתימה אחת, הרי הגדלת המסגרת לבקשה של אחד מבעלי
החשבון מספיקה ולכן את מחוייבת גם להחלטות בעלך להגדלת המסגרת וכל
חוב שנוצר בגין כך.
גם המחאות שניתנו וכן משיכות מזומנים של השותף בחשבון מחייבים את השותף.
פוסט נכון ומעניין , לי היום זה כבר מאוחר
אך מה קורה כשמדובר בחשבון משותף ובן הזוג מבקש מבלי ליידע את בת זוגתו לחרוג
מהמסגרת שניתנה לו פי 2 והבנק מאשר הגדלת המסגרת מבלי ליידע
את השותף השני בחשבון?
מה אז קורה?
לשאלה הראשונה יכולות להיות מספר תשובות שהן טובות מבחינתו של הלקוח, ולו אפילו
שהוא לא רוצה להיות מחוייב לבנק שהוא מקום עבודתו, קרי להיות תלוי בהם בפרנסה
וכן במישכון נכסיו גם יחד, כמו כן זכותו אפילו כעובד בנק מסויים לבדוק מי נותן לו יותר ובתנאים
טובים יותר, וכמובן יכולות להיות עוד סיבות שאף אחת מהן איננה בגלל דוחק או אי יכולת פירעון.
לעניין המונח "אישור עקרוני", אינני יודע עדיין מה סטטוס האישור שקיבל, טרם ראיתי את המסמכים
באופן ברור והאם היו התניות או הסתייגויות, בכל מקרה ברור לי ממכלול המסמכים והנתונים כי הוא
דווקא כמי שעוסק בתחום לא היה חותם עיסקת זכרון דברים אם לא היה יודע כי אושרה לו המשכנתא
שהייתה מותניית בגובהה על פי מה שיצא מדו"ח שמאי הבנק עצמו.
הולך ומסתבך. אם הבנק חושב שיוכל להגן על עמדתו, אני צופה שיעלה את השאלות הבאות:
1. אם הלקוח עצמו עובד בבנק, למה הוא צריך "טובות" מבנק אחר? (ינסו להראות לך שהבנק של הלקוח סירב להתחייב)
2. אם הוא עובד בבנק, הוא אמור לדעת מתי תשובת הבנק סופית דיה כדי להתחייב בגינה.
בקיצור, יהיה לך "מענין".
-
בזמנו נתקלתי במספר תרגילים של "אישור עקרוני" - שעוכב משום טענות שונות של הייעוץ המשפטי לאחריו.
לשמחתי פתרתי בעיות אלה בסדרה של שיחות טלפון ארוכות ומפותלות, או בהמצאת "עוד טופס, עוד חתימה" - כמו שבנקאים אוהבים.
זה עדיין בהתהוות, עוד לא קיבלתי את המסמכים, אבל יש דו"ח שמאי של הבנק
הנותן, ויש אחרי דו"ח שמאי הבנק מכתב לבנק של אחת הדירות בקשה לרישום משכנתא
דרגה שנייה תוך ציון סכום המשכנתא, ואני רואה בזה התחייבות למתן משכנתא.
הלקוח שלי הוטעה לחשוב כי יקבל את המשכנתא לפי שני אלה ולכן חתם זכרון דברים,
ואגב, הוא עצמו עובד בנק אחר שעוסק במתן משכנתאות בלבד ומכיר את הנושא היטב.
האישור הראשוני שהלקוח קיבל מהבנק היה בכתב? אישור בכתב היה מונע מהבנק לחזור בו?
אכן, ממש כך,
לפני יומיים מתקשר אלי אחד, שרצה לרכוש דירה שנייה,
קיבל אישור למשכנתא של 60 אחוז מ 1.2 מליון ש"ח ביטחונות
שתי הדירות על פי ערך שמאי הבנק.
הוא חתם על זכרון דברים לרכש הדירה השנייה, והבנק הודיע לו כי
בסוף החליט להוריד זאת ל 40 אחוז, דבר שגמר את העיסקה בכך
שהפונה אלי צריך לשלם 50,000 ש"ח פיצוי למוכר על פי זכרון הדברים
שלא היה מותנה אם הקונה יקבל משכנתא.
ספיר,
לא הספקתי לעכל את הפוסט שלך והנה בקהילה עלה היום דיון (של מינו) בנושא של ביטול אישור משכנתא לאחר ביצוע עסקה: ביטול חד צדדי בנסיבות שלכאורה לא אופייניות. נראה שהתופעה שאתה מצביע עליה מתחילה להתפרס לא רק על מתן אשראי בבנק אלא גם על מתן משכנתאות.
בן צוק , אם הבנק שלי עושה לי דבר כזה אני ישר פונה אליך שתייצג אותי
מספר בנקים, אבל אחד במיוחד.
בכל מקרה מדובר אצלי בערך כ 20 פניות דומות
בחודש האחרון, כך שזה משקף אצלי בלבד.
אריאל,
להערכתי הבנקים לוקחים בחשבון שיהיו תביעות כאלה נגדם על הורדת מסגרות
האשראי חד צדדיות, אבל להערכתי בחישוב אקטוארי שהם עושים בינם לבין עצמם,
תשלום הפיצויים שהם יחוייבו לשלם יהיה קטן מאוד יחסית מכמות האשראים שהם מצמצמים
ובכך מגייסים כספים כולל ממימוש נכסים.
מעניין אותי לשמוע עם עוד עו"ד שעוסקים בתביעות בנקים נתקלו בתופעה זו בחודש האחרון.
חלק מהבנקים עושים תרגיל אחר. הם אינם מקטינים את מסגרת האשראי, אולם קובעים מדרגי ריבית חובה שהם בניגוד להסכמים עם הלקוח. זו תופעה חדשה. ככל שריבית הפריים יורדת הבנקים מנסים "לרווח את המרווח" שבין ריבית הפריים לריבית החובה.
תודה ספיר על הפוסט המעניין. בהחלט חומר למחשבה
לא צריך להיות מומחה גדול בדיני בנקאות, די להיות מומחה מאד בינוני בדיני חיבים כדי להבין שהבנק (או חב' האשראי) "על הבנקט".
הרי גם על פי החוזה שהוא עצמו ניסח, עליו להודיע ללקוח מראש על הקטנת האשראי.
לפי הפסיקה גם אין הוא יכול להחביא הודעה על הקטנת אשראי באותיות בגודל 0 בין 26 סעיפים אחרים בגודל דומה.
לו היו עושים לי פאדיחה מעין זו, הייתי חוזר למשרדי, שותה מי ברז צוננים, בודק היטב את העובדות - ואז שולח לבנק מכתב התראה עם מספר מרובה ספרות.
אכן כך, להיכן נעלמו כל הכתבים הכלכליים?
היכן בנק ישראל?
היכן העיתונות החוקרת?
אני מסוגל כיום אף להצביע על בנק מסויים שנוקט במיוחד בדרך זו,
האם זה מעיד על מצבו ויש להזהיר את הציבור מפניו?
קטונתי !גם לדעתי הוראות בנק ישראל לעניין מסגרות האשראי הינו טוב ונכון מכל הסיבות
שכבר דוסקסו בעניין זה בתקשורת.
חלק מהלקוחות שהיו בחריגה גדולה מאוד דאז, לא הצליחו להסדיר מסגרת מותאמת ולכן
הגיעו לתביעות משפטיות.
אני מדבר כיום על כך כי הבנקים נוקטים בדרך חדשה גם נגד לקוחות עם מסגרת מוסכמת, והם
מבקשים מהם לצמצם ולהקטין מסגרות מוסכמות הן בכרטיסי האשראי והן בחשבונות העו"ש.
במספר מקרים (ממש מהשבועיים האחרונים) על פי דפי החשבון, הלקוח עומד במסגרת המוסכמת,
ולפתע יום בהיר אחד הבנק מקצץ לו את המסגרת ב 30-50 אחוזים וכן כך בכרטיסי האשראי.
חלק מהלקוחות בנו על מסגרות אלה והתחייבו כלפי אחרים ומכאן מתחיל כדור השלג.
כדור השלג הזה הוא כל כך מהותי והנזק שלו הינו עצום, משום שדי בכך שלקוח מסתבך עם בנק אחד
שולי וקטן, חברות מאגרי המידע (הידועות) מקבלות את הנתונים, ומכאן הלקוח "מושחר" ומסומן בכל
בנק אחר שרק ירצה לפתוח שם חשבון כלקוח מסווג בעייתי.
להוציא לקוח כזה מהצרה הזאת, זה עניין של שנים בבית המשפט הייצוג יקר, והלקוח בדיוק בעת הנתונה במצב כלכלי דחוק.
בזמנו הסכמתי עם הנוהל של המפקח על הבנקים שהסדיר את נושא משיכות היתר.
אינני רואה כיצד הנוהל הוא שגרם לקריסת אלפי בתי עסק.
הנוהל לא היה מיידי, וחשוב מכך: לא הגביל בנקים במתן אשראי אלא רק אסר על משיכת יתר מחוץ למסגרת.
אם בנק מקצץ באשראי זה לא בגלל הנוהל (תירוץ נחמד) אלא בגלל רצון לקצץ באשראי.
נדמה לי שצריך לתת הודעה של עשרה ימים לפני ביטול מסגרת אשראי.
לגבי מסגרת אשראי בכרטיסי אשראי, לאילו כרטיסים אתה מתכוון? כרטיסים שמעניקים אשראי עצמאי (כמו "מולטי") אינם קשורים לבנק אלא לחברת האשראי, והאשראי שניתן הוא חוץ בנקאי.