מקרה אחד הינו של עורך דין שהלך עם אשתו וילדיו לערוך קניות בסמוך למקום מגוריו, היה מודע למסגרת האשראי בכרטיסו, כמה נוצל וכן יתרת השימוש באשראי, כאשר הגיע לקופה עם משפחתו וסל קניות מלא, הודיע לו הקופאית כי אין אישור לכרטיס. עורך הדין הנבוך היה בהלם, בתור עמדו כמה משכניו, המבטים היו חדים וברורים, ומכאן אי הנעימות, הרכילות, ההסברים והמבוכה שנגרמה לו וכן לנזק העצום שמקרה כזה יכול ליצור לתדמיתו כעורך דין מכובד בקהילתו. בהגיעו לביתו, אץ לו למחשב, נכנס לחשבונו ולתדהמתו קוצץ האשראי חד צדדית ללא כל הודעה מוקדמת.
מקרה נוסף הינו של בעל עסק שבאופן חד צדדי הורידו לו את המסגרת לחצי ממה שהיה במסגרת העו"ש המאושרת, כאשר לבית העסק המחאות מעותדות אצל ספקים, ומאידך המחאות לפירעון של לקוחות לתאריכים מאוחרים יותר משל ההמחאות המעותדות. בין הפונים אף לקוחות בנקים המנהלים חשבון משפחתי רגיל שהבנקים צמצמו מסגרות של בין 5,000 ₪ ל 10,000 ₪ .
התוצאה הכלכלית למהלכים שכאלה עלולה להביא בתי עסק ומשקי בית רבים לקריסה כמו כדור שלג, קודם קיצוץ המסגרת, אחר כך המחאות שבחוץ חוזרות, בהמשך הגבלת החשבון והפסקת השימוש בכרטיסי אשראי, הלקוח המבוהל הולך מייד לפתוח חשבון בנק במקום אחר ומפסיק להזרים כספים לחשבון המקוצץ, ומכאן הורדת כל המסגרת והעברת התיק למחלקות המשפטיות של הבנקים לתביעת מלוא סכום החוב. בחשבונות של משקי הבית שלהם משכנתאות המשולמות מאותו חשבון עו"ש שקוצץ, התוצאה עלולה להיות הפסקת תשלום המשכנתא והדבר עלול להביא למימושה ופינויים מהדירה לצורך מכירת הנכס על ידי הבנק.
יתרה מכך, כיום רוב הבנקים מרושתים לחברות מאגרי מידע האוגרות נתונים על כל אחד מאיתנו, ודי לו לאותו לקוח כי קיימת בעיה בבנק אחד כגון אלו שתוארו, על מנת שהדבר ישפיע על אותו לקוח גם בבנקים אחרים אף אם מדובר באיש הגון ומלא כוונות טובות ועם יכולת לעמוד בהתחייבויותיו.
בשנת 2006 בעקבות הוראות בנק ישראל נקראו הבנקים להסדיר את נושא מסגרות האשראי בין הבנקים ללקוחותיהם באמצעות הסכם הלוקח בחשבון את איתנות הלקוח וכן צרכיו וחייב את הבנקים להקפיד על עמידה במסגרות אלה. כבר עם יציאתו של הסדר זה לפועל, הביא הדבר לסדר גודל של כ 6,000 עסקים קטנים שקרסו בסמוך להחלת ההנחיות (לפי נתוני משרד התמ"ת), וכן הכניס מצב זה לסיכון גבוה קרוב ל 30 אחוזים מהעסקים הקטנים בישראל.
עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי ומצוקת הבנקים עצמם לאור הפסדיהם, הרי שמבחינתם אחד הפתרונות לגיוס כספים לצורך הישרדותם הינו צמצום מסגרות אשראי, אילוץ לקוחותיהם להזרים כספים עקב קיצוץ המסגרות החד צדדי, וכן מימוש מהיר של נכסים המהווים להם ביטחונות לחלק מסוים מהמסגרת הקיימת.
אכן, גם הבנקים כפי שמסתמן מהדקים את החגורה, ובמקום להזרים למשק כסף זול לצורך אישושו של המשק, הם פועלים בדרך של צמצומו ובכך מוסיפים בעצמם להאטה הכלכלית ופוגעים ישירות באותם אלפי לקוחות קטנים ובינוניים לכיסוי אותם גירעונות אשראי שבהם הם מצויים לעיתים בגלל כישלונם הם בעסקיהם וכן עקב העמדת אשראים עצומים ללקוחות מובחרים ללא ביטחונות ממשיים ובכלל.
מכאן ניראה כי על הציבור ניחתו שתי גזירות אחת אחר השנייה, הראשונה הנחיות בנק ישראל לעניין מיסוד מסגרות האשראי, והשנייה הפסדי הבנקים עקב המשבר הכלכלי הגורמים לבנקים לקצץ את מסגרות האשראי שהוסכמו מראש בין הבנק ללקוחותיו גם אם עמדו בהן ולא חרגו.
האם בנק יכול באופן חד צדדי לצמצם מסגרות אשראי ומה הנורמה המשפטית? על הבנקים חלה חובה לפעול כלפי לקוחותיהם בנאמנות ובתום לב מוגברים יותר מאשר סתם בין אדם לחברו משום שרואים בהם מתוקף רישיונם לעסוק בבנקאות כגוף מעין ציבורי. בנק החפץ להקטין מסגרת אשראי ללקוחו, איננו יכול לעשות זאת באופן חד צדדי ומיידי, אלא חייב בהודעה מוקדמת ללקוח, וכן לתת לו זמן סביר מתואם ומוסכם עם הבנק לבצע הורדת מסגרות. יחד עם זאת בתי המשפט כבר פסקו: ע.א. 323/80 אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ :הזכות ששומר לעצמו הבנק, אם להסכים למשיכת יתר פלונית, הנה במסגרת שיקולי הדעת, שמבקש הבנק לשמור לעניין מתן הלוואות. כך, למשל, במסגרת דאגתו להבטיח לעצמו את החזרת כספי ההלוואה - האשראי, שהוא נותן ללקוחו - ובנוסף לביטחונות, שידאג באופן הרגיל לקבל, חשוב לו לדעת, לאור מצב חובו של הלקוח לו, לצורך איזו מטרה מוצאים הכספים, אותם ילווה ללקוח. על-ידי כך יוכל להעריך את הסיכויים של הלקוח להחזירם לו, כשיהיה חייב בכך. אינטרס זה של הבנק הנו אינטרס עסקי לגיטימי ואיני רואה על שום מה יתערב בית המשפט, וישלול מהבנק זכות זו, לה הסכים הלקוח בחוזה מפורש, המחייב ביחסיו עם הבנק".
עוד חשוב לציין כי בהסכמים בין הבנק ללקוחותיו (באותיות הקטנות) מסכים הלקוח כי הבנק לפי שיקול דעתו יוכל בכל עת לשנות את מסגרות האשראי ואף אם נוכח כי חלה החמרה בהתנהלות הלקוח למרות שהינו במסגרת המותרת, יוכל לצמצם את פעילות הלקוח ואף לדרוש בכל עת פירעון מיידי של חובותיו לרבות סגירה מוחלטת של המסגרות.
בעוד למצב של הגבלת חשבון בנק קיימת חקיקה ספציפית בחוק שיקים ללא כיסוי, שבו לקוח שנפגע יכול בזריזות לפנות לבית המשפט להליך מהיר בדומה להמרצת פתיחה, אין הוראות חוק ספציפיות למצב של הקטנת מסגרות אשראי בהחלטה חד צדדית של הבנק, והדרך של הלקוח שנפגע להוציא את צדקתו לאור ולהיות מפוצה על נזקיו הינה ארוכה וסבוכה.
בתי המשפט לא יכולים לחייב בנק לתת ללקוח מסגרת אשראי בהליך מהיר ובכלל כגון במקרה של שיקים ללא כיסוי והגבלת חשבונות אלא לכל היותר לפצות לקוח על נזקו וגם זאת במקרים חריגים.
על פניו נראה שמהלכים דרקוניים אלה במאסיביות יתרה בימים אלה עוברים בשתיקה ועצימת עיניים על ידי המפקח על הבנקים שמעדיף את יציבות הבנקים על פני המקרה הבודד של לקוח זה או אחר.
ןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
-------------------------------------------------
עו"ד ספיר בן צוק משפט מסחרי, קניין רוחני, בנקים |