מאז הנשיקה עם השכן, ואחרי שהייתי כ"כ מרוגשת מהעניין, הוא לא יצר קשר... ראיתי אותו פעם אחת מבעד לגדר של הבית שלו. הוא היה עם חום גבוה והחליף איתי מילה אחת בקושי. קיבלתי רעיון מבריק מאחד מהקוראים פה (ותודה לך!!), וכתבתי לו מכתב, מהכלב שלי לכלב שלו:
"היי טומי, אני צריך את עזרתך.. נראה לי שהיה איזה "מקרה" בין אמא שלי ואבא שלך, ומאז אמא שלי לא לוקחת אותי לגינה. ממה שהבנתי, היא עשתה איזה מעשה, והיא קצת נבוכה עכשיו. היא לא יודעת איך לפרש את הסיפור, ואם אבא שלך בעניין, אז..... אני חושב שכדאי שהוא יזמין אותה לדרינק (או לבונזו...). אמנם היא לא משחררת לי את הרצועה, ולפעמים היא קצת היסטרית, אבל בסה"כ היא דיי סבבה. נראה לי שכדאי לו לתת לה צ'אנס. היא תהרוג אותי אם היא תדע שנבחתי לכיוון שלך, אז אל תגיד לו כלום. תודה! הב הב!"
אין תגובה..... הייתי בטוחה שגם אם הוא לא בעניין, אני אשמע ממנו, לא? הרי זה נחמד לקבל מכתב כזה... זה חייב להעלות חיוך על השפתיים. אז נכון שאין לו את מספר הטלפון שלי, והוא לא יודע איפה אני גרה, אבל הוא יודע את השם שלי, ולא כ"כ קשה לאתר בנאדם... אז למה הוא בילה איתי כ"כ הרבה פעמים בשיחות בגינה? ולמה הוא הזמין אותי אליו הביתה? ולמה ישבנו אצלנו שעתיים? ולמה הוא נתן לי לנשק אותו? ולמה........? למה אף פעם אי אפשר להבין אתכם, גברים?
היה כיף להיות מרוגשת ליום - יומיים. חבל שזה עבר.
|