(וכמובן הכל בפרופורציה, אני לא מדברת על אסונות ורוע עולמי קיומי).
אתמול היה לי יום ממורמר ואומלל, והייתי צריכה לפרוק את השטויות שמבאסות לי את חיי הצנועים. אבל חוויות היום, ביחד עם חוויה מתמשכת משלשום, גרמו לי לחוש נפלא אחרי באמת תקופה ארוכה מאוד.
אמנם ישנתי את שנת הלילה שלי בערך בין השעות 5-9בבוקר , אך הידיעה שהיום הוא יום נקיונות בבית משפחת צוויץ, לא נתן לי מנוח והגעתי להבנה הקשה, שיש למצוא מקלט מדיני ומהר!!!! וככה התחיל יומי: אס אמ אס לוודא מצב צבירה של חברה, חברה מתקשרת בהיסטריה: "מה קרה?" (היא לא רגילה לשמוע ממני בשעות כאלה של הבוקר) שמחה וששון לגלות שחברה במצב צבירה, עירני ומוכן וערוך לקבלת פליטים בשעת בוקר שכזו, מקלחת, טלפון נוסף, חברה מציעה ללכת יחד לפדיקור (הרגליים כבר בעצבים עליי, אבל הסברתי להם את מצבי הכלכלי) אושר גדול, שמחה וששון. יציאה מתוזמנת ומתוקתקה מבית משפחת צוויץ, בדיוק איך שמגיע צוות הניקיון.... קפיצה לבנק להוציא כסף... אושר גדול אני לא במינוס החודש!!!! פגישה עם חברה. אושר גדול, אוהבת חברה מאוד, מאוד. ארוחת בוקר מפנקת, קישקושים צחוקים. התייצבות בפדיקור............... אושר גדול מאוד- כיסא שיאצו רוטט.............. א ו ש ר מים חמים ברגליים לק אדום מהמהמהמהמהם אתנחתה קלה בבית של חברה טרמפ עם חברה לקניון שופינג קל ארוחת ערב מונית הביתה, בית נקי ונעים אךךךךךךך מה עוד צריך????? מה עוד אפשר לבקש מיום מלא פינוקים והנאות קטנות ???? תגידו פרנסה, עבודה, חיים, אהבה, ילדים, בריאות אבל לפעמים יום פינוקים עם חברה, מזג אוויר נעים, נשימה עמוקה, אנשים נפלאים, שמיים מדהימים מספיקים לגרום גם לאדם קוטר כמוני להגיד, וואלה יש כל כך הרבה טוב- פשוט, מיידי ובנמצא . וגם לתפרנים כמוני יום כזה, פעם בכמה זמן, זה פשוט מתנה. תודה
שלשום סבלתי מכאב ראש נוראי, הרגשתי איך המח מנסה לפרוץ החוצה בכח. צודק בתכלס אני לא ממש משתמשת בו לאחרונה, הוא מבוזבז והתאים שלו נעלמים די מהר כבר. באותו יום באופן מפתיע חברה קרובה שגרה קצת פחות קרוב, הגיעה לאזור וקפצה לביקור הציעה לעשות לי טיפול רייקי. הסכמתי, (רק פעם אחת עברתי טיפול כזה, ביולי שהייתי ממש, ממש, ממש, מממש חולה ואושפזתי ליום מיותר ומזעזע בבית החולים- למחרת שחזרתי חברה טובה אחרת עשתה לי רייקי שעזר לי ממש להירגע והרגיש מאוד נעים.) הפעם, בריאה מלבד הכאב הטורדני, עברתי טיפול ארוך יותר ואני רוצה לומר מול היקום כולו : ווואואואואואווווו הרגשתי ממש זרמים וגוש של לחץ בתוך הראש שמתפוגג לו באופן הזוי לחלוטין דרך העיניים בדמעות, החברה המטפלת, כאילו ממש שמעה את המחשבות שלי, וזזה עם התנועות ממש בהתאם למה שהייתי זקוקה. וגם לאחר שסיימה הרגשתי איך הטיפול ממשיך להשפיע, הייתי ממש צריכה לשכב קצת וזה כל כך עזר.
אחרי שנרגעתי יצאנו קצת לטייל והרגשתי כל כך טוב, פגשנו חברה נוספת שהגיעה לאזור באופן מפתיע. היה כל כך כף ונעים ועוזר ברמות שאין לי מילים. אז גם פה מה שנשאר לומר זה תודה. לסיכום אני מסכמת לעצמי ככה: אני משעממת אבל ברת מזל, יש לי חברים נפלאים והרבה מתנות ואל דאגה אני אחזור להיות הצינית, הממורמרת והקוטרית שאני. אבל זה לא אומר שאני לא יודעת להעריך את מה שכן יש לי!!!! זו פשוט אני תודה
|