לרב אחד היה בן בגיל-העשרה, תלמיד תיכון, 

והרב חשב שהגיע הזמן שבנו יתחיל לחשוב על מקצוע
בחיים.
כמו צעירים רבים, הבן לא גילה עניין מיוחד בנושא.

יום אחד, כשהבן היה בבית- הספר,

החליט אביו לבצע ניסוי. הוא נכנס לחדרו של הבן
והניח ארבעה חפצים על  שולחן-הכתיבה שלו:
-          תנ"ך
-          מטבע של דולר מוכסף
-          בקבוק ויסקי
-          חוברת של "פלייבוי"
"אסתתר מאחורי הדלת", חשב הרב לעצמו,

"וכשהוא יחזור מבית-הספר אחר-הצהרים, אראה
באיזה חפץ הוא יבחר.
אם זה יהיה התנ"ך -

הוא יהיה רב כמוני ואיזו ברכה גדולה זו תהיה!
אם הוא יבחר בדולר -

הוא יהיה איש-עסקים וגם זה יהיה בסדר מבחינתי.
אבל אם הוא יקח את הבקבוק -

הוא יהיה שתיין חסר תועלת, ואלוהים, איזו בושה זו
תהיה!
ואם הגרוע מכל יקרה והוא יבחר ב"פלייבוי" -

הוא ודאי יהיה איזה כלומניק רודף שמלות".
הרב חיכה בחרדה מעבר לדלת עד ששמע

את בנו נכנס הביתה ופוסע לכיוון חדרו. הנער
השליך את ספריו על המיטה ועמד לעזוב את החדר,

כשלפתע הבחין בארבעת החפצים על
שולחנו. הוא בחן אותם בסקרנות.

לבסוף שם את התנ"ך מתחת לבית השחי,

נטל את הדולר והניח אותו בכיסו,

ותוך שהוא לוגם לגימה הגונה מן הבקבוק,

התענג על תמונת נערת החודש של "פלייבוי".
"ירחם השם", הזדעזע הרב, 

הילד הזה הולך להיות חבר-כנסת של ש"ס"