"אתה לא יודע מה מחכה לך פה", הזהיר מילשטיין את אמיר פיי בעוד אחת מהפסקות הסיגריה שלו לפני שנזרק מהווילה. התיאוריה של הסיפניונר היתה פשוט והגיונית - מנחם בן לא תסתכם בחירחור ריבים עד מוות, אלא שנוכחותו בבית תוביל בתוך זמן קצר למחנאות ופילוג. והנה זה הולך ומתרחש לנגד עיניינו.

"הפסיכופטים הסדיסטיים", כך קינא פיי את שולחי הסמסים שהחליטו להשאיר את מנחם בהדחה הראשונה. לדבר בצורה כזאת על האנשים שקובעים מי נשאר ומי הולך לפגישה מוקדמת עם ארז ואסי, זה בהחלט לא צעד חכם. אולם לאמיר יש בעיה - הרגשות משתלטים לו על המחשבה ודמות המנהיג ההגיוני והמתחשב, שניסה לעטות על עצמו עם הכניסה לבית, הולכת ונחרבת.

ברגע שבן התעקש להתעמת עם נטיוותיו של הפיי, הכל התפוצץ. מנהיג חבורת הפסטיגל, בשומה למנהיג חבורת המקובלים בתיכון, החליט לארגן חרם על הקשיש חסר הטאקט.

דודי מליץ, ההוא שנכנס רק בגלל מאיה בוסקילה, ההוא שאמור להיות שם רק כדי לחרפן את הזמרת הצווחנית, הוא מהשפויים הבודדים בבית. דודי מודע למצלמות, מודע לאינטריגות שבין הדיירים, מנסה לברוח ממלחמות, ולמרות אלמוניותו היחסית הוא מצליח לדלג בהצלחה בין הררי הליכלוך שהולכים ותופסים נוכחות ברחבי הבית. ויש הרבה כאלה, במיוחד מאחורי הגב.

הוא מצליח לתקשר עם מנחם ויודע לא לקחת ללב את פניני החוכמה המתחסדת שלו; מצליח להתגבר על המרפקים הקטנים שהאקסית דוחפת לו מול העיניים (כמו להעביר לילה מתחת לפוך עם ילד בן 19 שלא מצליח לחבר משפטים) ועדיין שומר על שפיות והומור עצמי. ככל שעובר הזמן אני מצליח להבין שכל מלה שהוא אמר בראיון המדובר למעריב היא אמת צרופה. בוסקילה היא דיווה עם ביטחון עצמי בשמיים, ודודי בסך הכל ברמן נחמד שמערכת היחסים עם הדיווה סיבכה לו את החיים. עבורו הכניסה המשותפת לווילה הוא סוג של תיקון טעות, אם הוא רק יצליח לשרוד את הקפריזות שלה הוא עשוי להיות הפתעת העונה.

^ אדם סרור הלך וחפר והביא בפנאי פלוס את סיפור החיים המטורף של פנינה טורנה. שווה לקרוא.

^ מי שבאמת רוצה לראות סאטירה מצוינת על הומואים, ולא מסתפק בעימות של מנחם-פיי גוטמן, מוזמן לראות (כאן! כאן!) את הפרק האחרון של Family Guy. משובח כרגיל.