כותרות TheMarker >
    ';

    קול ואור

    קול - לשמיעה, אור - לראיה. זו ההתמודדות שלי בחיים.

    לכבוד יום הגלאוקומה הבינלאומי החל היום

    100 תגובות   יום חמישי, 12/3/09, 07:44


    אני לוקחת אוויר, רוצה לספר לכם משהו שמזה זמן רב רציתי לדבר עליו, זו ההזדמנות שלי להעביר מסר קטן דרך הסיפור האישי שלי.

    "קיק אוף דה אויגין" , תסתכלי לה בעינים (אידיש), אמרה סבתי ז"ל, אם אבי, לאמי על הפעוטה בת השבועיים אותה החזיקה בזרועותיה. זה היה מהמשפטים המכוננים ביותר בחיי, גם אם לא שמעתי אותו בעצמי, שהיה כל כך במקום, כי גם אמי ראתה משהו מוזר בעיני, שלא ידעה להגדיר אותו.

    תוך ימים בודדים נישאתי בזרועות הורי לרופא עיניים, ד"ר קנר שמו, שאמי הכירה מלימודיה בבית הספר לאחיות אותו סיימה מספר חודשים לפני שנולדתי.

    הוא הסתכל ובדק, אמר להורי: לילדה יש קטרקט מלידה (Congenital Cataract)

    מה עכשיו? האם לנתח? האם הילדה תראה?

    במהרה הגעתי אל תל השומר, לידיו של מנהל המחלקה באותן השנים, פרופ' ריכרד שטיין המנוח, שמיד קבע שיש לנתח, הקטרקט ממש בשל. בתוך ימים אושפזתי, בת שישה שבועות הייתי בניתוח הראשון שלי. מסכת של ניתוחים ואשפוזים עברתי, עד גיל חצי שנה הייתי "ילדה של תל השומר", יותר בבית החולים מאשר בבית.

    בין הניתוחים שעברתי היה גם ניתוח דחוף בעין ימין לאיזון גלאוקומה, שנחשבת מאוד מסוכנת בתינוקות, עקב התפתחותה המהירה ופוטנציאל הנזק הזריז שלה.  הניתוח הותיר צלקת אופיינית, אך שמר היטב על העין לאורך השנים, הראייה המועטת שבה נשמרה.

    שנים רבות הגעתי אל פרופ' שטיין לבדיקות מעקב, עם השנים למדתי לאהוב את הפגישות הללו, שכן הוא אהב לדבר אתי על הציורים שהייתי מביאה לו. אך פרט מעניין הוא כי למיטב זכרוני הוא לא עשה לי בדיקת טונומטריה (מדידת לחץ תוך עיני) - אינני זוכרת את האור הכחול האופייני למכשיר הזה.

    כשהייתי על סף יום הולדתי ה - 15, צלצלה יום אחד לאמי גב' אתל כהן, מורה לשעבר שלי ממיח"א, שם עברתי שיקום שמיעתי כולל דיבור ושפה, עד גיל 7.  שמעי, אמרה לאמי, טופלתי בידיו של פרופסור משה לזר, מנהל המחלקה ב"איכילוב", הוא מדהים ואני חושבת שאת צריכה לקחת את הילדה אליו. אמי לא חשבה פעמיים ומייד קבעה לי תור, חודשיים מראש.

    באנו אליו, אני אז בת חמש עשרה, מלווה בשני ההורים, מה לי ולמחלות עיניים, כולה ביקורת שגרתית כמו אצל פרופסור שטיין, לא? אז זהו, שלא, לראשונה נערכה לי טונומטריה, לא היה לי נעים, פתחתי את הפה במקום את העיניים... :-).אני חושב שיש לך לחץ תוך עיני קצת גבוה מדי, אמר לנו הפרופסור, אבל אני לא בטוח, שובו אלי בעוד חודשיים.

    זה היה יום אביבי למדי, חופשת הפסח של תשל"ח, 24 באפריל 1978, כששבנו אליו בפעם השניה, מה יכול להיות? שוב חוזר הסיפור על עצמו, התמונה לא ברורה. אני מציע לעשות לילדה בדיקה בהרדמה כללית בשבוע הבא, בואו אלי למחלקה, פרופסור לזר מבקש. הרדמה???

    הבדיקה נקבעת לבסוף ליום ה- 04 למאי 1978, יום חמישי בבוקר. אני מגיעה, מלווה שוב בשני הורי, ובמתח אדיר. נותנים לי חליפת ניתוח ירוקה ומצחיקה ומעלים אותי לקומה השישית של איכילוב ליד חדרי הניתוח. הזמן זולג באיטיות מחרידה.....ואז מופיע פרופסור לזר, לבוש 'אזרחית': מה אתם עושים פה, אין צורך בהרדמה, בואו. מסתבר, שסגניתו באותה התקופה, ד"ר רחל ברכה, שבדקה אותי לפני הליכי טרום ההרדמה, מצאה אותם ממצאים שהוא מצא עשרה ימים קודם לכן.

     

     

    שתי קומות ירדנו אני והורי, אל הקומה הרביעית, מחלקת עיניים, אני עדיין בחלוק הירוק.....ואחות חדר הניתוח מחפשת אותי: איפה הילדה? איך ברחה, עם הטשטוש??? (שלא היה, כי לא קיבלתי....)

     

     

    עוד בדיקות יסודיות, כולל של הרשתית, די, תפסיקו כבר לסנוור אותי, די! ואז אני מתיישבת על מיטת הבדיקה, ושומעת את אחד המשפטים המכוננים הבאים בחיי:

    "תצטרכי לשים טיפות".

    זהו, עברתי מעולם בו לא ידעתי תרופות לעולם בו הן קיימות, הן מתחייבות מדי יום ביומו, הן חשובות כדי לשמור ככל האפשר על המצב שלי מדי יום ביומו, כדי להלחם תמידית באוייב השקט של הראיה - גלאוקומה.

    אני חושב, אמר פרופסור לזר בקולו השקט, שתפסנו את המחלה בזמן, לפי הבדיקות באותה העת בלבד, לא לעולם חוסן, אין עדיין נזק לעצבי הראייה, ואני מנסה לעכל, ניצלתי! אני לא אתעוור! לא היום, לא עכשיו!אני מרגישה שקרה לי נס, פשוטו כמשמעו. לאתל כהן, המורה לשעבר, אני כותבת מכתב נרגש והמום עוד באותו היום, לעולם אודה לה.

    מאז עברו כמעט 31 שנים של מאבק תמידי, האוייב הזה מחכה בפינה חשוכה, שימשיך לחכות, אני לא אתן לו לעולם לנצח אותי בשום מערכה. הוא יכול לאיים, אני פה, שומרת על תפקוד, על עצמאות, על מה שאפשר להפיק מן הראייה הזו.  החשש מפני סכנת הירידה בראיה עד כדי עיוורון ילווה אותי כל ימיי, זה חלק מחיי, אך אעשה הכל שלא יפריע בתקווה שזה גם לא יקרה.

     

     

    חברים יקרים שלי, היום הוא יום המודעות למחלה הזו, שהורסת את הראייה בשקט, לא מדברת בתחילת הדרך, אך פגיעתה הסמוייה היא בלתי הפיכה ויכולה להיות קשה מאוד לעצירה בשלביה המאוחרים מדי.  כל מי מכם, שהינו מעל גיל 40, או בעל רקע משפחתי וגילו מתחת לגיל הסיכון הזה, או שעשה בדיקת עיניים לפני שנה או יותר - בבקשה לכו להיבדק, בניידות הבדיקה שיוצבו ב- 13 ישובים בארץ, או בכל מסגרת רפואית רלוונטית בה תבחרו.

    לידיעה - הגלאוקומה נחשבת לגורם השני בשכיחותו לעיוורון בעולם, אך גורם שניתן להוריד לו את הרייטינג באופן משמעותי בעזרת המעקב המונע!

    בריאות טובה, חברים שלי, שמרו על עצמכם!

     

    ותודה שקראתם עד הלום.

    דרג את התוכן:

      תגובות (100)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/3/09 17:38:

      צטט: עפיפית 2009-03-20 12:28:27


      כמה חשוב להעלות את הנושא הזה

      ולא פחות חשוב, כתבת באופן מעניין ומרגש

      שיהיה רק טוב

       

       

      תודה לך, חברה חדשה שלי, שמחה לעשות זאת ואם אתרום אפילו לאדם אחד, הרי בזה שכרי לעבודתי הצנועה.
        20/3/09 17:37:

      צטט: or-ly22 2009-03-20 10:01:47


      קרוב לליבי ורק בריאות*

       

      תודה, אורלי, גם לליבי זה קרוב, גם אם אני לא כל כך כותבת על זה, אולי בעתיד אדבר על כך יותר.

      שבת מבורכת ואיחולי בריאות טובה !

        20/3/09 12:28:


      כמה חשוב להעלות את הנושא הזה

      ולא פחות חשוב, כתבת באופן מעניין ומרגש

      שיהיה רק טוב

        20/3/09 10:01:

      קרוב לליבי ורק בריאות*
        16/3/09 21:35:

      צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2009-03-16 21:08:10

      שלום חברה חדשה שלי,

      באתי לבקר, כמתבקש. 

      הסיפור שלך מרגש כל כך. הזכרת שמות הרופאים והאישה היקרה ממיח"א,  היא מחווה והוקרה לטיפול מסור.

      ואת יודעת מה, שוב אני שומעת על חוכמת הסבתא שאף אחד לא יכול לבטלה. 

      אני מבינה שהיו לך קשיים והתגברת עליהם. 

      זהו פוסט- סיפור אישי אופטימי ומשמח.

      תודה על השיתוף

      ניצה

       

      ניצה, ברוכה הבאה (ותודה על אישור החברות), התרגשתי לקרוא את דברייך, מאחלת לך שפע בריאות ותודה!

      שלום חברה חדשה שלי,

      באתי לבקר, כמתבקש. 

      הסיפור שלך מרגש כל כך. הזכרת שמות הרופאים והאישה היקרה ממיח"א,  היא מחווה והוקרה לטיפול מסור.

      ואת יודעת מה, שוב אני שומעת על חוכמת הסבתא שאף אחד לא יכול לבטלה. 

      אני מבינה שהיו לך קשיים והתגברת עליהם. 

      זהו פוסט- סיפור אישי אופטימי ומשמח.

      תודה על השיתוף

      ניצה

        16/3/09 18:06:

      צטט: אביה אחת 2009-03-16 18:00:57


      ליריתוש -

      תודה לך על הפוסט

      רק בריאות

      ותודה על החברות

      תודה לך, חברתי החדשה, והמון בריאות גם לך!

        16/3/09 18:00:


      ליריתוש -

      תודה לך על הפוסט

      רק בריאות

      ותודה על החברות

        16/3/09 17:28:

      צטט: sari10 2009-03-16 15:54:56

      לירית,

      תודה על הסיפור האישי שהבאת,

      כתבת יפה ומרגש, והבאת למודעות שלנו.

      מאחלת לך ראייה למרחוק! *

       

      תודה, חברה חדשה שלי, מאחלת לך ראיה של כל מה שטוב בעולם ורק טוב...!

        16/3/09 17:27:

      צטט: סמ 2009-03-16 13:58:48

      תודה לך

       

       

      בבקשה סמ, בריאות טובה!
        16/3/09 17:25:

      צטט: מוסקאט 2009-03-16 09:11:00


      נמרה שכמותך!

      הלוואי שתמיד תמיד תדעי לנצח וללמד גם אותנו.

       

       

      כל חברבורות הנמרה מסמיקות...., מתחת לשמיכת האקרילן בדוגמת הנמר שיש לי בביית, תודה, מוסקאט!

        16/3/09 15:54:

      לירית,

      תודה על הסיפור האישי שהבאת,

      כתבת יפה ומרגש, והבאת למודעות שלנו.

      מאחלת לך ראייה למרחוק! *

        16/3/09 13:58:
      תודה לך
        16/3/09 09:11:


      נמרה שכמותך!

      הלוואי שתמיד תמיד תדעי לנצח וללמד גם אותנו.

       

       

        15/3/09 07:35:

      צטט: שטוטית 2009-03-15 02:50:29


      תודה ליריתוש:)

      *

      והמשיכי להיות מה שהינך

      V

      .

      }{שטוטית

       

      שטוטינקה, תודה גם לך, ושמרי על עצמך תמיד בבריאות טובה, עם שירייך הנעימים והמיוחדים!

        15/3/09 07:34:

      צטט: זושקה 2009-03-15 00:10:51


      היי ליריתוש מכירה את המחלה האיומה הזו היטב.

      מאחלת לך הרבה בריאות וחיים טובים עד כמה שניתן.

      מזמינה אותך לקריאה בזמנך הרצוי והמצוי.

      אוהבת אותך אפשר לומר כבר.חחחחחחח

      בלהה/בילי

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=934904

       

      תודה בילי אהובה, מאמינה שאת שומרת על עצמך במובן הזה, מתוך הידיעה, תיהני מהחיים ומבריאות טובה.

        15/3/09 07:33:

      צטט: דר" אסתיה חוטר גזע 2009-03-15 00:09:15

      *

      תבורכי בראיה פנימית ומוחצנת מלאות

      תודה עור מאמר חשוב ומרגש

       

      תודה אסתיה, תודה! והלוואי שכולנו נהיה מודעים למען שמירת החוש החשוב הזה ובכלל למען עצמנו.

        15/3/09 02:50:


      תודה ליריתוש:)

      *

      והמשיכי להיות מה שהינך

      V

      .

      }{שטוטית

        15/3/09 00:10:


      היי ליריתוש מכירה את המחלה האיומה הזו היטב.

      מאחלת לך הרבה בריאות וחיים טובים עד כמה שניתן.

      מזמינה אותך לקריאה בזמנך הרצוי והמצוי.

      אוהבת אותך אפשר לומר כבר.חחחחחחח

      בלהה/בילי

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=934904

      *

      תבורכי בראיה פנימית ומוחצנת מלאות

      תודה עור מאמר חשוב ומרגש

        14/3/09 22:50:

      צטט: יהודית ש 2009-03-14 21:02:17

      תודה על הפוסט המדהים הזה...........

      אני כבר הרבה שנים עוברת

      כל חצי שנה בדיקה ,

      כך רופא העיניים שלי

      אמר שצריך לעשות.................

      עד היום טפו טפו הכל בסדר

      מקווה שכך זה ימשיך גם הלאה...........

      בריאות טובה לך יקרתי...........

      ושבוע מבורך לך ולבני משפחתך.......

       

      מאחלת לך שימשיך כך גם עוד שנים רבות, אריכות ואיכות ימים לך ולרופא העיניים שלך. :-)

      שבוע טוב ומבורך גם לך וליקירייך!

        14/3/09 21:02:

      תודה על הפוסט המדהים הזה...........

      אני כבר הרבה שנים עוברת

      כל חצי שנה בדיקה ,

      כך רופא העיניים שלי

      אמר שצריך לעשות.................

      עד היום טפו טפו הכל בסדר

      מקווה שכך זה ימשיך גם הלאה...........

      בריאות טובה לך יקרתי...........

      ושבוע מבורך לך ולבני משפחתך.......

        14/3/09 20:10:

      צטט: *יואליקו* 2009-03-14 18:15:42

      יש לך עינים של נץ נקודה ותו לא

       

      חחחח...הלוואי.....!

        14/3/09 18:15:
      יש לך עינים של נץ נקודה ותו לא
        13/3/09 18:44:

      צטט: שולה החתולה 2009-03-13 18:25:35


      ליריתוש יקרה,

      סיפור מורכב הבאת לנו.

      התחלת במשפט הידוע והאהוב ביידיש.

      אך לי בא לומר דווקא בצרפתית הפעם: Tout est bien, que finit bien (סוף טוב - הכל טוב).

      כי את מתפקדת כהוגן. כי את מודעת לבעיה הקיימת ונלחמת בה, ויש בך כוח להילחם.

      שתמיד יהיה לך הכוח הזה.

       

       

       


      שולינקה חתולינקה,

      תודה על המשפט בצרפתית - שכן אינני יודעת את השפה....נבוך

      המון בריאות וכוחות נפש גם לך!

        13/3/09 18:25:


      ליריתוש יקרה,

      סיפור מורכב הבאת לנו.

      התחלת במשפט הידוע והאהוב ביידיש.

      אך לי בא לומר דווקא בצרפתית הפעם: Tout est bien, que finit bien (סוף טוב - הכל טוב).

      כי את מתפקדת כהוגן. כי את מודעת לבעיה הקיימת ונלחמת בה, ויש בך כוח להילחם.

      שתמיד יהיה לך הכוח הזה.

       

        13/3/09 10:23:

      צטט: *כוכבית* 2009-03-13 09:38:34

      מידע חשוב!

      תודה שהבאת לידיעתנו.

      (כהיפוכונדרית מוצהרת - בדיקת עיניים אחת לתקופה היא חלק מהשגרה שלי....)

      ואני מאחלת לך, שההיפוכונדריה תישאר לעולם נושא קומי, לא יותר, ולא יקרה שום דבר רציני....!

        13/3/09 09:38:

      מידע חשוב!

      תודה שהבאת לידיעתנו.

      (כהיפוכונדרית מוצהרת - בדיקת עיניים אחת לתקופה היא חלק מהשגרה שלי....)

        13/3/09 09:31:

      צטט: guitarwoman 2009-03-13 09:26:44

      תודה רבה, לירית, על השיתוף,

      אימי ז"ל סבלה מגלאוקומה...

      מאחלת לך המון בריאות!

      *

       

       

      אן, תודה לך -  שבאת, קראת והתרשמת.

      איחולי בריאות חמים, מקווה שאת נבדקת והכל טוב!

        13/3/09 09:26:

      תודה רבה, לירית, על השיתוף,

      אימי ז"ל סבלה מגלאוקומה...

      מאחלת לך המון בריאות!

      *

        13/3/09 06:59:

      צטט: ברביבר 2009-03-13 00:31:36

      לירית יקרה,

      הצלחת לעמוד ולהתגבר על קשיים רבים במהלך חייך ושאפו על ההתמודדות הראויה לכבוד. את אתל כהן הכרתי גם אני לפני קצת למעלה משלושים שנה כשהייתי סטודנטית צעירה במיח"א והיא אכן היתה דמות ראויה להערכה וכמה חשוב שהמליצה לכם על חוות דעת נוספת. לצורך מניעה אני מקפידה לבצע כל שנה בדיקת עינים כולל בדיקה לגילוי גלאוקומה בנוסף לבדיקות השגרתיות האחרות. מומלץ מאד לכולם!!

       

      בלהה היקרה,

      אני כל כך מתרגשת.....לקרוא שהכרת את אתל כהן , שאת מעריכה את פועלה.

      גם אני וגם הורי נזכור אותה לעולם, דמות מופת עבורנו.

      אני שמחה שאת עושה מעקב ושהכל בסדר, שרק ימשיך כך.

      סופ"ש נעים ומבורך!

        13/3/09 00:31:

      לירית יקרה,

      הצלחת לעמוד ולהתגבר על קשיים רבים במהלך חייך ושאפו על ההתמודדות הראויה לכבוד. את אתל כהן הכרתי גם אני לפני קצת למעלה משלושים שנה כשהייתי סטודנטית צעירה במיח"א והיא אכן היתה דמות ראויה להערכה וכמה חשוב שהמליצה לכם על חוות דעת נוספת. לצורך מניעה אני מקפידה לבצע כל שנה בדיקת עינים כולל בדיקה לגילוי גלאוקומה בנוסף לבדיקות השגרתיות האחרות. מומלץ מאד לכולם!!

        13/3/09 00:05:

      צטט: אוזן ביונית 2009-03-12 23:44:44

      הי לירית,

      קראתי והצטמררתי.

      הגלאוקומה מוכרת לי היטב.

      אם זה יעודד אותך,אמי החורגת(מתקרבת לגיל 90) סובלת מגלאוקומה מזה כארבעים שנה,ומתמודדת איתה בהצלחה בעזרת טיפות מתאימות.לפני שנים רבות אף עברה ניתוחים בתל השומר בשתי העיניים,באותה מחלקת עיניים שאת מספרת עליה.החוסן הנפשי שלה הוא יוצא דופן,להערכת כל מי שמכיר אותה.

      אני מסיר את כובעי בפנייך.ההתמודדות שלך משמשת לי השראה.

      באחוות מושתלים,

      Bionic Ear

       

      מיכאל היקר,

      בריאות לאמך החורגת, אריכות ימים ואיכות ימים, כל הכבוד לה,

       

      אין לי ספק כי הרפואה עושה ככל יכולתה להציל ולשמר ככל האפשר את התפקוד הראייתי.

      השלום לכובעך? :-)

      ממני, באחוות מושתלים, סופ"ש נעים ומבורך!

        12/3/09 23:44:

      הי לירית,

      קראתי והצטמררתי.

      הגלאוקומה מוכרת לי היטב.

      אם זה יעודד אותך,אמי החורגת(מתקרבת לגיל 90) סובלת מגלאוקומה מזה כארבעים שנה,ומתמודדת איתה בהצלחה בעזרת טיפות מתאימות.לפני שנים רבות אף עברה ניתוחים בתל השומר בשתי העיניים,באותה מחלקת עיניים שאת מספרת עליה.החוסן הנפשי שלה הוא יוצא דופן,להערכת כל מי שמכיר אותה.

      אני מסיר את כובעי בפנייך.ההתמודדות שלך משמשת לי השראה.

      באחוות מושתלים,

      Bionic Ear

        12/3/09 23:11:

      צטט: אורי כרמל 2009-03-12 22:58:15

      לא קל. רק בריאות!

      *

      אורי

      חחח..בחיים כדאי, שווה, מומלץ, אין קל.....מסכימה בעניין הבריאות כעיקר, תודה אורי!

        12/3/09 22:58:

      לא קל. רק בריאות!

      *

      אורי

        12/3/09 22:38:

      צטט: טאל סטוביק 2009-03-12 21:34:56

      כל אחד קובע איך ייראו חייו. תרתי...כל השאר תירוצים ורחמים עצמיים. הנה עוד הוכחה קטנה. ממך. תודה !

       

       

      מסכימה, לומדת, מחכימה, שכל החיים הם בחירה, מודעת וגם לא מודעת, תודה טל!
        12/3/09 22:37:

      צטט: דינמיקה 2009-03-12 20:24:22


      שאפו, יקירתי!

      את נהדרת, ממש גדולה!

      ותמיד ידעתי שאת אמיצה, וזו רק הוכחה אחת מני רבות.

      הצליחי תמיד בכל המלחמות,

      ושמרי על העיניים היפות שלך.

      באהבה,

      דינדוש

       

       

      עינים יפות שלי, ושלך באמת כאלו, תודה!

      ואשר לדגל האומץ, אין לך במה להתבייש, חברה אהובה שלי.

        12/3/09 22:36:

      צטט: רוח האדם 2009-03-12 18:50:09

      חיבוק ענק ענק

      ושתהיי בריאה לנצח.

                          (טוב, כמעט... :)  )

       

      תודה, גדעון, חיבוק בחזרה, ובריאות טובה כולל איכות חיים, כל זמן שאנו חיים-פעם-אחת בעולם!

        12/3/09 22:34:

      צטט: דסיקה 2009-03-12 18:42:44


      מכירה את הגלוקומה על כלבת הסמוייד שלי.. עיוורת בעין אחת מכתוצאה מהמחלה.

      מאחלת בריאות ואריכות ימים*

       

       

      היי, לא ידעתי שגם לכלבים יש את המחלה... !

      מעניין אילו תרופות הם מקבלים, אם ישנן כאלו?

      גם אני מברכת אותך לבריאות טובה ולימים טובים בכמות ובאיכות.

        12/3/09 22:32:

      צטט: שושי פולטין 2009-03-12 18:32:51


      סיפור מדהים ומרגש הסיפור האישי 'הקטן' שלך.

      תודה על המידע!

      בכיף שושי, תודה!

       

        12/3/09 22:29:

      צטט: ריקי שיר 2009-03-12 18:01:08

      ריגשת אותי מאוד בפוסט שלך - את מדהימה בעיני (רואים ומרגישים דרך העיניים)

      אוהבת אותך*

       

       

      ריקיל'ע, נשיקות בחזרה, נשיקהתודה, והעיקר הבריאות!
        12/3/09 22:28:

      צטט: yuli1058 2009-03-12 16:15:38


      כמו שאני אומר תמיד:

      קודם בריאות, היתר כבר יגיע...

      אמת ונכון, יהודה, גם אני אומרת!

        12/3/09 22:28:

      צטט: אורנה ע 2009-03-12 15:04:02


      תודה לך ששיתפת.

      טוב שהבאת למודעות את היום הזה.

      מאחלת לך הרבה בריאות ועוד המון נצחונות כאלה.

       

       

      שמחה לתרום למודעות, תודה, אורנה!

        12/3/09 21:34:
      כל אחד קובע איך ייראו חייו. תרתי...כל השאר תירוצים ורחמים עצמיים. הנה עוד הוכחה קטנה. ממך. תודה !
        12/3/09 20:24:


      שאפו, יקירתי!

      את נהדרת, ממש גדולה!

      ותמיד ידעתי שאת אמיצה, וזו רק הוכחה אחת מני רבות.

      הצליחי תמיד בכל המלחמות,

      ושמרי על העיניים היפות שלך.

      באהבה,

      דינדוש

        12/3/09 18:50:

      חיבוק ענק ענק

      ושתהיי בריאה לנצח.

                          (טוב, כמעט... :)  )

        12/3/09 18:42:


      מכירה את הגלוקומה על כלבת הסמוייד שלי.. עיוורת בעין אחת מכתוצאה מהמחלה.

      מאחלת בריאות ואריכות ימים*

        12/3/09 18:32:


      סיפור מדהים ומרגש הסיפור האישי 'הקטן' שלך.

      תודה על המידע!

        12/3/09 18:01:

      ריגשת אותי מאוד בפוסט שלך - את מדהימה בעיני (רואים ומרגישים דרך העיניים)

      אוהבת אותך*

        12/3/09 16:15:


      כמו שאני אומר תמיד:

      קודם בריאות, היתר כבר יגיע...

        12/3/09 15:04:


      תודה לך ששיתפת.

      טוב שהבאת למודעות את היום הזה.

      מאחלת לך הרבה בריאות ועוד המון נצחונות כאלה.

       

        12/3/09 14:54:

      צטט: ורד א. 2009-03-12 14:52:02


      סיפורך מדהים ומרגש.

       

      הצטמררתי בקוראי את הסיפור.

       

      אני חושבת שבגלל שאני חרשת אני יותר מכולם מעריכה את הראייה.

       

      בשבילי העיניים הם הכי חשובות ובטוחה שגם כך אצלך.

       

      שמחה שאבחנו את המחלה הזמן וראייתך ניצלה.

       

      כל הכבוד על העלאת המודעות למחלה הזו, שפועלת בשקט ומותירה נזקים.

       

       

       

      שתינו אכן מבינות זו את זו, עד כמה חוש הראייה הוא בשבילנו "שומע", תודה ורד, חברה  יקרה שלי!

        12/3/09 14:52:


      סיפורך מדהים ומרגש.

       

      הצטמררתי בקוראי את הסיפור.

       

      אני חושבת שבגלל שאני חרשת אני יותר מכולם מעריכה את הראייה.

       

      בשבילי העיניים הם הכי חשובות ובטוחה שגם כך אצלך.

       

      שמחה שאבחנו את המחלה הזמן וראייתך ניצלה.

       

      כל הכבוד על העלאת המודעות למחלה הזו, שפועלת בשקט ומותירה נזקים.

       

       

        12/3/09 14:18:

      צטט: wishingwell 2009-03-12 14:07:55


      תודה ששיתפת ותודה על ההתראה.

      * להאיר את עיני כולנו,

      רותי.

      אהבתי, רותי, תודה!

        12/3/09 14:07:


      תודה ששיתפת ותודה על ההתראה.

      * להאיר את עיני כולנו,

      רותי.

        12/3/09 13:17:

      צטט: תכשיט 2009-03-12 12:58:32


      שמחה שניצחת.

      מעריצה אותך...

      :-) ,תודה, תכשיט, תודה!

        12/3/09 13:15:

      צטט: ifat_perlman 2009-03-12 12:41:22

      סיפור מרתק...

      נשמע כאילו היה לך כמעט "חופשי חודשי" בבתי החולים בתור ילדה.

      לא תענוג גדול לגדול במחלקות שונות בבתי חולים.

      גם לי היה "העונג המפוקפק" לבקר שם לא אחת, לא חוויה שזכורה לטובה במיוחד.

      מעדיפה את הפוסטים שלך על הטיולים :-))

      אבל בהחלט פוסט חשוב.

      גם לנו יש הסטוריה במשפחה, לכן אני מקפידה אחת לכמה זמן לעשות בדיקה (לא מועיל, לא מזיק...)

       

      חחחח....לא צריך להגזים....

      בהחלט ביליתי יפה גם בגן... :-)

      וגם אני מעדיפה לכתוב על טיולים,

      אבל חשוב לי גם לנגוע בנושאים האלו, הם חלק ממני.

      טוב שאת נבדקת ועוד יותר טוב שבינתיים הכל בסדר!

        12/3/09 13:08:

      צטט: קרן ההה 2009-03-12 12:19:43


       מגה אנימציות - כוכבים להורדה המון בריאות ואושר ממני באהבה


      כל אשר תאחלי, אני מאחלת לך בחזרה, תודה!

      !

        12/3/09 13:05:

      צטט: זהר צפוני 2009-03-12 12:12:58


      תודה לך על העלאת המודעות.

      מאחלת לך רק בריאות ונחת.

      שמחה לעשות זאת ומאחלת גם לך המון בריאות, כיף ונחת, זהר!

        12/3/09 13:04:

      צטט: הדב מהיער 2009-03-12 11:27:20

      הרבה בריאות.

      שתראי רק דברים נחמדים.

       

       

      דב, אני בהחלט משתדלת לראות רק מה שנחמד, זה היתרון שלי אפילו....:-), הרבה בריאות גם לך!

        12/3/09 13:03:

      צטט: נעמה ארז 2009-03-12 10:52:58


      לירית,

       שתמשיכי להיות בצד המנצח!

      *

      נעמה

       

      לרוב הצד המנצח הוא צד טוב....והעיקר מודעות, תודה, נעמה!

        12/3/09 13:02:

      צטט: קצת פריקית 2009-03-12 10:49:29

      אילו סיוטים עברת מאז נולדת ליריתוש כואב לשמוע.

      יחד עם זאת מצדיעה לך על רוחך העליזה והאופטימית.

      אכן מאז אני מרכיבה משקפי ראיה אני מקפידה להבדק

      פה ושם, הבדיקה כוללת בעיקר בדיקת לחץ תוך עיני והכל תקין למזלי.

      מאחלת לך הרבה הרבה שנים של נחת שיפצו על הכל.

      אוהבת

      נשיקה

      סיוטים? לא הייתי אומרת, אבל קל לא היה....

      שמחה שאת נבדקת והכל בסדר,

      ותמשיכי בדרכך העליזה והשובבית, פריקיל'ע!

       

        12/3/09 13:00:

      צטט: mzukan 2009-03-12 10:38:13


      כל הכבוד לאימך שלא הזניחה את הטיפול שבזכותו ניצל מאור עינייך

      וגם בזכות הרופאים שגילו זאת בזמן,הדבר נמה עוד שיותר מפחיד, שאין למחלה זאת סימנים מוקדמים עד שעצב הראיה ניזוק ואז זה כבר מאוחר

      אני שמחה שאתה מודע לדברים ואכן, אמי היא הגיבורה האמיתית בסיפור הזה, בריאות טובה לך, אשר!

       

        12/3/09 12:58:


      שמחה שניצחת.

      מעריצה אותך...

        12/3/09 12:58:

      צטט: אורית גפני 2009-03-12 10:59:06

      ליריתוש - את מספרת על התמודדות באי וודאות בנושא כל כך יקר לנו - הראייה !

      הרבה כבוד לך על דרך ההתמודדות שלך - ועל שהבאת אותה אלינו...

      אין ספק שהמודעות חשובה...

       

      המון המון בריאות לך - ולכולנו !

      תודה לך !

      תודה לך, אורית ושמחה על המודעות שלך, המון בריאות גם לך!

        12/3/09 12:54:

      צטט: cleopatra9 2009-03-12 10:37:40


      לליריתוש

      תודה לך בהעלאת  נושא חשוב זה.

      ומאחלת לך הרבה בריאות טובה.

      ציונה

       

       

      היי, ציונה, שמחה להעלות מודעות, ומאחלת גם לך בריאות טובה!
        12/3/09 12:53:

      צטט: debie30 2009-03-12 10:25:18

      ליריתוש,

      מאוד מרגש הסיפור שלך והשיתוף.

      עברת דרך לא קלה ולא פשוטה

      תמשיכי לנצח בגדול!

      ותודה ענקית על שעוררת מודעות.

       

      (אשוב)

      המודעות תהיה שכרי הצנוע, ותודה לך דבי!

       

        12/3/09 12:52:

      צטט: טלי פרי 2009-03-12 09:53:37


      לירית יקרה,

      תודה לך על העלאת הפוסט החשוב הזה.

      אני מרכיבה משקפיים לקוצר ראייה מגיל 10.

      בשנים האחרונות נזקקת גם למשקפים לראיה מקרוב.

      לפני שנה אובחנה אצלי ירידה בראיה באחת עיניים

      ומיד נשלחתי לסבב הבדיקות שתיארת כאן בפוסט -

      אלו עם האורות המסנוורים, הטיפות להגדלת האישונים

      וכל שאר הדברים הלא נעימים. הייתי מאד מודאגת

      במהלכן, כי לסובלים מקוצר ראיה גדול העולם של

      ליקויי ראיה מאד מוחשי (כל פעם שהם מסירים את

      המשקפיים לרגע הם בתוכו). בסופו של דבר כל

      הבדיקות לא העלו שום דבר פרט לקטרקט, שהוא תורשתי

      במשפחתנו. אז ניתוח קטרקט עוד צפוי לי,

      אבל יש לי עוד זמן. נשמתי לרווחה.

      כיכבתי,

      טלי

       

      אני מאוד שמחה בשבילך , טלי, שאת עושה מעקב ושבינתיים הכל בסדר.

      לגשר של ניתוח הקטרקט עוד תגיעי - כיום הוא ניתוח פשוט ברוב המקרים.

      תודה לך,

        12/3/09 12:50:

      צטט: יוסי בר-אל 2009-03-12 09:48:19

      תודה לירית ,

      מגיע לך צל"ש מיוחד ( על בכלל ועל הפוסט הזה בפרט ).

       

       

      תודה, יוסי, מכר ותיק שנים רבות, אני ממש ממממסמיקה.....:-), בריאות טובה !

        12/3/09 12:49:

      צטט: ריקי ד. 2009-03-12 09:41:10

      את חזקה.

      מאחלת לך בריאות

      וכל טוב.

       

      תודה, ריקי, מאחלת גם לך בריאות - ומודעות, במקרה זה לנושא הספציפי אותו העליתי כאן.

       

        12/3/09 12:47:

      צטט: מזל 2009-03-12 09:18:15

      הבנתי שאני ממשיכה לנצח,

       

      כל הכבוד

      מאחלת לך הרבה בריאות

      ושתמשיכי לנצח !!!

      מזל, תודה לך, ושמרי גם את על שלך -

      סופו של יום מטרת הפוסט שלי היא מודעות, במקרה זה לנושא הנוגע לי אישית שנים כה רבות.  

        12/3/09 12:41:

      סיפור מרתק...

      נשמע כאילו היה לך כמעט "חופשי חודשי" בבתי החולים בתור ילדה.

      לא תענוג גדול לגדול במחלקות שונות בבתי חולים.

      גם לי היה "העונג המפוקפק" לבקר שם לא אחת, לא חוויה שזכורה לטובה במיוחד.

      מעדיפה את הפוסטים שלך על הטיולים :-))

      אבל בהחלט פוסט חשוב.

      גם לנו יש הסטוריה במשפחה, לכן אני מקפידה אחת לכמה זמן לעשות בדיקה (לא מועיל, לא מזיק...)

        12/3/09 12:19:

       מגה אנימציות - כוכבים להורדה המון בריאות ואושר ממני באהבה
        12/3/09 12:12:


      תודה לך על העלאת המודעות.

      מאחלת לך רק בריאות ונחת.

        12/3/09 11:27:

      הרבה בריאות.

      שתראי רק דברים נחמדים.

       

        12/3/09 10:59:

      ליריתוש - את מספרת על התמודדות באי וודאות בנושא כל כך יקר לנו - הראייה !

      הרבה כבוד לך על דרך ההתמודדות שלך - ועל שהבאת אותה אלינו...

      אין ספק שהמודעות חשובה...

       

      המון המון בריאות לך - ולכולנו !

      תודה לך !

        12/3/09 10:52:


      לירית,

       שתמשיכי להיות בצד המנצח!

      *

      נעמה

        12/3/09 10:49:

      אילו סיוטים עברת מאז נולדת ליריתוש כואב לשמוע.

      יחד עם זאת מצדיעה לך על רוחך העליזה והאופטימית.

      אכן מאז אני מרכיבה משקפי ראיה אני מקפידה להבדק

      פה ושם, הבדיקה כוללת בעיקר בדיקת לחץ תוך עיני והכל תקין למזלי.

      מאחלת לך הרבה הרבה שנים של נחת שיפצו על הכל.

      אוהבת

      נשיקה

        12/3/09 10:38:


      כל הכבוד לאימך שלא הזניחה את הטיפול שבזכותו ניצל מאור עינייך

      וגם בזכות הרופאים שגילו זאת בזמן,הדבר נמה עוד שיותר מפחיד, שאין למחלה זאת סימנים מוקדמים עד שעצב הראיה ניזוק ואז זה כבר מאוחר

        12/3/09 10:37:


      לליריתוש

      תודה לך בהעלאת  נושא חשוב זה.

      ומאחלת לך הרבה בריאות טובה.

      ציונה

        12/3/09 10:25:

      ליריתוש,

      מאוד מרגש הסיפור שלך והשיתוף.

      עברת דרך לא קלה ולא פשוטה

      תמשיכי לנצח בגדול!

      ותודה ענקית על שעוררת מודעות.

       

      (אשוב)

        12/3/09 09:53:


      לירית יקרה,

      תודה לך על העלאת הפוסט החשוב הזה.

      אני מרכיבה משקפיים לקוצר ראייה מגיל 10.

      בשנים האחרונות נזקקת גם למשקפים לראיה מקרוב.

      לפני שנה אובחנה אצלי ירידה בראיה באחת עיניים

      ומיד נשלחתי לסבב הבדיקות שתיארת כאן בפוסט -

      אלו עם האורות המסנוורים, הטיפות להגדלת האישונים

      וכל שאר הדברים הלא נעימים. הייתי מאד מודאגת

      במהלכן, כי לסובלים מקוצר ראיה גדול העולם של

      ליקויי ראיה מאד מוחשי (כל פעם שהם מסירים את

      המשקפיים לרגע הם בתוכו). בסופו של דבר כל

      הבדיקות לא העלו שום דבר פרט לקטרקט, שהוא תורשתי

      במשפחתנו. אז ניתוח קטרקט עוד צפוי לי,

      אבל יש לי עוד זמן. נשמתי לרווחה.

      כיכבתי,

      טלי

        12/3/09 09:48:

      תודה לירית ,

      מגיע לך צל"ש מיוחד ( על בכלל ועל הפוסט הזה בפרט ).

       

        12/3/09 09:41:

      את חזקה.

      מאחלת לך בריאות

      וכל טוב.

        12/3/09 09:18:

      הבנתי שאני ממשיכה לנצח,

       

      כל הכבוד

      מאחלת לך הרבה בריאות

      ושתמשיכי לנצח !!!

        12/3/09 09:08:

      צטט: נ.י.ל.י 2009-03-12 09:07:25

      תודה לך על מה ומי שאת

      תמיד חולקת ומרגשת

      ואני כל שנה בבדיקה!

       

      תודה נילי, מעולה שאת עושה מעקב!

        12/3/09 09:07:

      תודה לך על מה ומי שאת

      תמיד חולקת ומרגשת

      ואני כל שנה בבדיקה!

        12/3/09 09:01:

      צטט: חירות-נפש 2009-03-12 08:56:53


      חיבוק בנשמתך, ליריתוש,

      על המאבק,כח הרצון והאופטימיות!

       

      תודה, חרות'קה, תודה, שמרי על עצמך בבריאות טובה!

        12/3/09 08:56:


      חיבוק בנשמתך, ליריתוש,

      על המאבק,כח הרצון והאופטימיות!

       

        12/3/09 08:52:

      צטט: שמעון באהבה 2009-03-12 08:50:42

      רק בריאות

      לכולם

      באהבה

      אמן

       

      אמן, שמעון, כן יהי רצון! תודה.

        12/3/09 08:50:

      רק בריאות

      לכולם

      באהבה

      אמן

        12/3/09 08:33:

      צטט: הדס שטייף 2009-03-12 08:30:57

      תודה לך רצה להיבדק...

      הדס

       

      בהצלחה, הדס, בריאות טובה, אין ערוך לה.

        12/3/09 08:32:

      צטט: *אילת* 2009-03-12 08:21:24

      תודה ששיתפת בסיפורך האישי

      את "פייטרית"

      ולא פלא שאת מנצחת :)

       

      רק בריאות, אמן!

       

      *

      בריאות טובה לך, אילת, מקווה שאת נבדקת ושומרת ... !

       

        12/3/09 08:30:

      תודה לך רצה להיבדק...

      הדס

        12/3/09 08:21:

      תודה ששיתפת בסיפורך האישי

      את "פייטרית"

      ולא פלא שאת מנצחת :)

       

      רק בריאות, אמן!

       

      *

        12/3/09 08:07:

      צטט: יצחק בז'ה 2009-03-12 08:03:18

      מעבר לסיפורך המעניין, תודה רבה לך בהעלאת נושא חשוב כזה .ויפה שחשבת גם על חברי הקפה ולא דאגת רק לבריאותך עצמך כפי שנראה שאת מטיבה לעשות.

      מאחל לך הרבה שנים של בריאות בכלל ושל העיניים בפרט.

       

      תודה לך , יצחק, ואני מאחלת לך בריאות טובה ושמירה עליה!

        12/3/09 08:03:

      מעבר לסיפורך המעניין, תודה רבה לך בהעלאת נושא חשוב כזה .ויפה שחשבת גם על חברי הקפה ולא דאגת רק לבריאותך עצמך כפי שנראה שאת מטיבה לעשות.

      מאחל לך הרבה שנים של בריאות בכלל ושל העיניים בפרט.

        12/3/09 07:52:

      צטט: טיפונת 2009-03-12 07:51:07

      מאחלת לך תמיד לנצח במאבק נגד כל מחלה

      ובעיקר מאחלת לך בריאות מצויינת

      תודה על הפניית תשומת הלב למודעות לגבי המחלה

      וואי, טיפונת, איזו זריזה, איך הספקת? בכל אופן, אני רואה בזה סימן שאת רואה מצויין... :-)

        12/3/09 07:51:

      מאחלת לך תמיד לנצח במאבק נגד כל מחלה

      ובעיקר מאחלת לך בריאות מצויינת

      תודה על הפניית תשומת הלב למודעות לגבי המחלה

      ארכיון

      פרופיל

      ליריתוש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין