פגשתי משתתף שרצה להצטרף ל"מעגל יזמים". הוא מספר על עצמו שהוא מאוד רוצה להקים עסק עצמאי, שנמאס לו להיות שכיר: נמאס לו "לדפוק כרטיס" בבוקר, והכי קשה" להשקיע את הנשמה" ובסוף למצוא את עצמך מחוסר עבודה כי בעל המניות רצה להרוויח יותר ועשה "אקזיט". .. אכן לא פשוט !!!
כל הטיעונים הללו חשובים מאוד, והם בהחלט מחייבים לעשות חושבים עם עצמך לגבי היעד שאליו אתה מוביל את עצמך. ובכל זאת, אני טוענת שזה שנמאס מלהיות שכיר זה לא תנאי מספיק ליציאה ליזמות.
הרי גם ליזמות מאפיינים משלה- לכל בחירה מקצועית יש את הייחוד שלה ואת ההתמודדויות המאפיינות אותה ובכל עיסוק יש את הפנטזיה ואת המציאות. בחירות כאלו הן בחירות משמעותיות מאוד
ומעניין אותי לשאול את החברים בקפה-
|
^ ^
בתגובה על על מחירו של ה"לתמיד"
^ ^
בתגובה על מה שיש לארוין יאלום להגיד על לקוחות
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני דווקא טוען ש"נמאס להיות שכיר" זה תנאי מצויין להתחיל ביזמות.
יש כל מיני סוגים של יזמות. אחד מהם זה יזמות עסקית. אחרים לאו דווקא קשורים בעסקים.
מבחינתי - כל שינוי גדול בחיים זה יזמות.
לפני השינוי אתה מגיע להחלטה שדורשת ממך נקיטת פעולה. אתה בודק את המטרות שלך, בודק את המשאבים שעומדים לרשותך, מתכנן וחולם ועוד פעם מתכנן ואז יוצא לדרך...
הבחור שהגיע אלייך השתוקק לשינוי בחיים שלו. הוא רצה לשבור את מעגל הייאוש ולנסות את עצמו במקום אחר. בבחינה מפרספקטיבה של היש? יש לו את מלוא המוטיבציה לעשות שינוי בחיים.
בעיניי יזם זה מישהו שעושה שינוי (עם דגש על העשייה ולא על הדיבורים). ולכן - לפני שאתה מתיימר לשנות את העולם - תשנה קודם את עצמך. נמאס להיות שכיר זה שינוי בכיוון הנכון!!!
אחד ממשתני המפתח שאותם אני בודקת עם היזמים הוא לבחון את המניע לשינוי מהפרספקטיבה של ה"יש".
כלומר, אם נמאס לי ממצב אחד (שכיר) זה לא מניע מספיק לעבור למצב שני (יזם).
אני ממליצה לבדוק מה מתאים לי מתוך הפרספקטיבה של ה"יש":
מה אתה אוהב לעשות?
איזה אורח חיים אתה רוצה לנהל?
במה אתה מוכשר?
מה עושה לך הרגשה טובה?
מהם מקורות התמיכה שיש לך?
פעמים רבות תשובות כנות לשאלות האלו מביאות לתשובות מפתיעות.
למשל, שהתמודדות עם אי-ודאות גובה עבורי מחיר נפשי כבד ולכן לא מתאים לי לצאת ליזמות,
או שאני לא באמת יודע במה אני טוב-ואז יוצאים למסע לבדיקת הפוטנציאל האישי
כמו שאמר דר' סוס: "אם יוצאים מגלים דברים נפלאים"
והדבר הכי נפלא הוא עבור כל אדם להיות איפה שנכון עבורו
מעניין שזו הדילמה שבה אני נמצאת בימים אלה. יש לי כמה הצעות, לכאורה, טרקטיביות לפתיחת עסק פרטי בתחום התקשורת - ואני מתלבטת... זה לא פשוט: מצד אחד' כשאתה עצמאי אתה אכן אדון לעצמך, אך מצד שני להיות שכיר זה פחות כאב ראש...
חיה גולן ממגזין חיה גולן באהבה www.hgolan.co.il
השאלה שכל אחד צריך לשאול את עצמו, לפני הכל,
האם הוא רואה את עצמו שכיר עד גיל 65,
ומשם להמשיך הלאה,
בלי קשר אם בסופו של יום, תהיה יזם טוב יותר או פחות,
אם מה שתעסוק בו / תנסה ליזום יצליח או לא.
ליזום זה נחמד, לנהל עסק במשך שנים זה סיפור אחר לחלוטין,
לדאוג למשכורות לאנשים זה בכלל מקום אחר להיות בו.
הי הדס,
אז באמת, מהו אבן הבוחן שיצדיק את המעבר לעצמאות???
מבחינתי, זהו אופן העמידה במצבי אי- ודאות. אם נעביר את החיים כסרט ונתמקד במעברים, עצמאי הוא אדם שיכול לשאת את אי הוודאות ולא לשגת, להיות מוכן להתפתח, לאלתר, להשתנות, לקבל משוב, לעתים משוב מהחיים שהוא (יחסית) יכול להיות אכזרי.
אגב, אלה הן תכונות נשיות מובהקות (אפרופו יזמות נשית...) וזה מה שאני הוכלת לדבר עליו ב"נשים 2009" בחיפה. חברי הקפה מוזמנים, כמובן, האירוע ללא תשלום!!!