במסע אליי

מהלכת על אדמת טרשים

פוצעת כפות רגליים יחפות

גם צילך השחור

לא  יסגיר את צבע פנייך

רק אני שיושב מרחוק

מושך את דרכך ויסורייך

רק מילותיי הכתובות

מילותיי הרכות

יגרמו לך לראות את האופק

תני לדרך להביע

את כל אשר רצית לאמר

תני למחשבות להוביל 

בלי לספור כוכבים בודדים

תני לירח המלא להתוות לך דרך חדשה

 עד תגיעי כמו הרוח

לה אני מצפה

גם אני כמו מפרש

זקוק לרוח

תבואי תנשבי

דרך כל עלה ועלה

תלטפי כל גיא

תזיזי ענן

תשיטי יד

וארעד

אתמלא עבורך כמו ירח

אעלה על גדותיי כמו גאות

שוטפת כפות רגלייך הפצועות

תמונת ילדים שואבים מיים בהודו תמונה שצילמתי

כל הזכויות שמורות לדב מרקוזין