ורונסקי, אני מתקומם נגד האווירה הציבורית שקודם מעלה אותם לגדולה ואחר כך מעלה אותם על המוקד. יתכן שנפספס סיכויים טובים יותר להחזר החוב באמצעות הסדר, בשם עקרונות של צדק מוחלט, שהרבה פעמים מחפים על דברים יפים פחות (מאמין שזה לא המקרה שלך). לא חשוב לי מי יהיה למעלה בסוף התהליך - מישהו ממילא יתפוס את מקומו של זה שיפול. אני מקווה שהם יחזירו את החוב, גם אם התהליך לא יהיה הכי צודק. המצב שלאחד יש הכל ולאחר כלום, הוא כבר לא צודק. וחשוב לי שלא יחליפו הערצה בבוז בקלות כזו.

היי  לך

קראתי את רשומתך ולא יכולתי שלא להגיב. לא יכולתי מהסיבה הפשוטה כי אני חושב שלא מדובר על זכותו של אדם להינות מהונו שאותו עשה במו ידיו.אני אומר אדרבה-כל עוד הוא עשה את הונו בלי להיות חייב אגורה שחוקה לאף אחד-אשריו.

אך עם זאת,אותם טייקונים לא רק שהם חייבים,אלא ממנפים הלוואות שניתנו להם על ידי הבנקים,על סמך בטחונות עלומים שאיני יודע מהם,לוקחים הלוואה על בסיס הלוואה והבנקים מאשרים להם לקנות את המטוסים שלהם,את הבתים המפוארים שלהם,וכל זה על סמך הלוואה שבעתיד תוחזר.

אני לא זוכר שהבנק  רצה להגיע איתי ל"הסדר" כאשר לא יכולתי לשלם  את התשלום החודשי של המשכנתא,וכשעסק קטן פושט את הרגל  אף בנק לא רוצה לבוא לקראתו. לא שמעתי על אף בנק שבא לקראתי כאשר בעלים לא הצליחו לשלם דמי מזונות,כאשר אנשים פוטרו מהעבודה ולא מצאו עבודה אחרת וכשמישהו הפסיד את כל הונו רק בגלל בית השקעות אחד שעשה בחירה לא נכונה בהשקעה במניות.

אני זוכר בנקים שעיקלו דירה,נישלו דיירים מביתם,הוציאו תיקי הוצאה לפועל והפעילו כונס נכסים. עוד לא ראיתי בנק שדורש מלב לבייב שימכור את המטוס הפרטי שלו או את הבית המפואר בלונדון שבו הוא גר.

ומילא זה,אך מי שמחזיק את הבנקים הם לא אותם טייקוני על,אלא משקי הבית שמכניסים כסף על בסיס קבוע ומשלמים את החזרי המשכנתא שלהם כמו שצריך,כי  איתם הבנק לא מגיע להסדרים.

אז מתגובה זו אתה אמור להבין כי הכעס הוא לא עניין של צרות עין,אלא חוסר צדק משווע שבזכות הכסף שלי הטייקונים האלו קיימים ובצע הכסף של הבנקים גורם להם לתת להם עוד ועוד הלוואות בציפיה לריבית הגבוהה.