כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    אין, לא יעזור כלום, הכל אינטרסים, אפילו אני מנצלת את הכלבים שלי....:-)

    37 תגובות   יום שישי , 13/3/09, 21:15

    אין, לא יעזור כלום, הכל אינטרסים, אפילו אני מנצלת את הכלבים שלי....:-)   

     

     

      

    פתאום נוכחתי לדעת ש....בעצם....אני מנצלת את זואי ולולי, ויותר מכך בעצם תמיד ניצלתי את בעלי החיים שאתי.... כמה שיותר עובר הזמן, אני לומדת לנצלם - במיוחד למטרה מסוימת, ובצורה יעילה יותר..... 

     

    הם מנוצלים למטרת הסברה: בכל עת, בכל שעה, בכל הזדמנות, לרעים, לטובים, לחילונים, לדתיים, לילדים, מבוגרים – לכל מה שזז ויש בכך טעם, למענם בני משפחתם, להווה, לעתיד.

     

     ידעתי שכותרת הזו תתפוס אתכם, מה?! 

    לפעמים, יש משהו שקיים כל הזמן, שיגרתי כזה, ולא שמים לב שהוא שם, עד שבא משהו, מקרה אחד (פרטים יגיעו) שנותן לכם את "ההארה" ואחריו הוא מורגש, קיומו מתחדד, ומבינים שזה בעצם תמיד היה קיים, שזה כבר קורה זמן מה. ובזכות מקרה בודד זה, זה שמובא לתשומת הלב נזכרים בעוד הרבה מקרים. 

     

    אז ככה זה היה:

     

    לפני כמה חודשים יצא לי באחד הטיולים להתיקל במשפחה צעירה הולכת מולי ברחוב, הורים, תינוק, וילדה קטנה פגועה מאד: העיניים פקוחות אך מעוותות, אינן רואות דבר, וברור שיש כנראה בעיות נוירולוגיות נוספות בעיקר בפנים.  

     

    לבי יצא אליה, והאמת - ששמתי לב אליה לראשונה בגלל הרכות והמעשיות שבה האב פנה אליה, הדריך אותה וטיפל בה.

     

    שאלתי אז, במבט שואל את ההורים אם אפשר להתקרב אליהם עם הכלבים, ומשראיתי שכן, התחלתי לדבר אתם, ותוך כדי כך הצגתי את עצמי ואת כלביי לילדה, מודעת מיידית שהיא אינה רואה דבר למרות שעיניה פקוחות.  

    מאז, כשהייתי פוגשת בהם, הייתי מציגה עצמי (הרי היא אינה רואה), שואלת לשלומה, מציגה לה מי זה לולי ומי זו זואי, תוך שאני לוקחת את ידה שתגע בהם, שתראה את ההבדלים ביניהם, מעירה תשומת לבה שאפילו הריח שלהם שונה, מסבירה לה, ראיתי שזה עשה לה טוב.   

     

    מצאה חן בעיני הגישה של ההורים, וכנראה גם בעיניהם הגישה שלי, מפני שהם די נתנו לי יד חופשית אתה אחרי הפעם הראשונה שהכרנו, והיא גם התחילה לזכור אותי ואת הפרטים על הכלבים. 

     

    אתמול כשפגשתי בה שוב, היא מיד זכרה אותנו, וזה עשה לי טוב בלב.

     

    לקחתי את ידה כרגיל ללטף את זואי ולולי, הסברתי לה שאסור לתת להם מתיקה שאצלה ביד כי זה עושה להם לא טוב, ועוד כמה דברים עליהם.

     

    הייתי למשל צריכה להסביר לה מדוע זואי פתאום התחילה לרעוד מפחד (היא מיד הרגישה בזאת ושאלה), והסברתי שזה בגלל הקפצונים והרעש של פורים, ושהיא כלבה עזובה, ובמיוחד אצלהם זה קיים, אך לא רק.

    הסברתי שהם כנראה מרגישים שאני אוהבת אותם, אותה, ולכן גם הם אוהבים אותה וכך הם אוהבים, הם ניגשים אליה להריח אותה, ללקק, כך הם מראים זאת, וכשהיא מלטפת יותר נעים להם שמלטפים בגוף בראש אך לא בפנים.

    הרגשתי שהיא מבינה לחלוטין ומקבלת. מאד יפה זה היה בעיני. 

     

    אחרי שהם פנו לדרכם, נזכרתי בהמון מקרים אחרים בהם אני למעשה עושה דבר דומה, הסברה, עם זואי ולולי לכל מיני סוגים של אנשים. 

     

     

     

    יום אחד אשה דתיה רואה אותי מאכילה חתולים בו בזמן כשאני עם זואי ולולי....

     

    היה לה קצת קשה לעבור במדרכה, נראה לי שהיא נרתעה, וזזתי קצת תוך שאני מתנצלת שהפרעתי והתחלתי בשיחה ש"אסור לזרוק אוכל"....

     

    היא מיד הסכימה אתי...

     

    וכיון שראיתי שיש נכונות לשמוע וכבר אין רתיעה רציתי ליצור גם אהדה, אמרתי לה שאני מרגישה שצריך שיהיה רחמים לכל יצור חי רעב, שאם לא נהיה רחמנים השם לא יהיה רחמן עלינו....

     

    גם זה היא מיד הסכימה....

     

    הצבעתי על העובדה שכיון שאסור לזרוק אם נשאר לה שאריות תבשיל שבת או בכלל עם עוף או גבינות או משהו, לא לזרוק, לתת לחתולים למטה....

     

    היא אמרה: נכון, נכון, לא שמתי לב...נכון...

       

     

     

    פעם אחרת עברתי ליד איש דתי (עם כובע שחור כזה), והוא וילדו הצעיר עברו לידי והרגשתי שקיימת בהם רתיעה מבעלי חיים..

     

    האבא אומר לבן אל תפחד....אבל לא שם לב שהוא בעצמו קצת זז....

     

    כיון שהוא הסתכל ועל פניו קצת חצי חיוך כזה, הרשתי לעצמי לפנות אליהם ולהוסיף....

     

    נכון, אין מה לפחד הם כלבים באמת טובים, השם ברא גם אותם הרי, והרי אל לו לאדם לפחד מכלום, רק מזה שיושב למעלה...נכון אבא...?

     

    הוא כמובן מיד הסכים.....

     

    אח"כ פעם אחרת כשראיתי אותם הם כבר פחות נרתעו פחות זזו.....

     

     

     

    לא חסרים מקרים אחרים שילד שובב, חסר חינוך, שעובר עם האמא שלו (חסרת מודעות וחינוך גם היא ולא טורחת לשים לב ולהעיר בכלל...) ומנסה להציק לכלבים אולי גם לפגוע או להתגרות בהם, ואני מנסה להתאפק לא להתחרע עליו ומסבירה (תלוי במקרה כמובן) ש:

     

    אם אתה מתנהג אליו יפה גם הוא יתנהג אליך יפה ולא יהיה לך מה לפחד, אבל תהיה רע אליו גם הוא יהיה אליך, כמו אנשים, כמו בחיים...נכון אמא?   

     

    קצת קשה לאמא לא להסכים לדבר כזה....

     

    לפעמים היא אפילו תופסת על הדברים שלי טרמפ ומנסה לחזקם ואומרת משהו כמו, נכון מאד, אמרתי לך תתנהג יפה ....

     

    לפעמים הן לא רק משתפות פעולה, אפילו מחייכות ומודות לי במבט.

     

     

      

    ולפעמים....לפעמים...לא עוזר שום דבר, דבר אל הקירות.

     

    יש הורים שגרועים מהילדים ואני מבינה מאיפה הם יצאו כך, שלא רק שלא מונעים, לא מעירים התנהגות לא נאותה לכלבים של אחרים, גם נותנים לגיטימציה להתנהגות שגובלת באלימות מצידם.

     

    במקרים כאלה שום הסברה לא תעזור, ואינני מוכנה שזואי ולולי יהיו שכר הלימוד.

    אני שמה גבולות ברורים, מקבלת מהם צעקות שזה הדרך הטובה ביותר להגנה, או משהו כמו "מה את רוצה? הוא ילד."  או "למה מה כבר קרה?" וכד...ועונה שאם הם לא עוצרים את ילדיהם מלעשות זאת מול העיניים שלהם שלא יבואו בטענות. מה לעשות..

     

    לפעמים כאמור הטוב שבמכשירים החשמליים....קורה...שהפיוז שלו נשרף....ואני תמיד מעדיפה שיפגעו בי ולא בהם. 

     

    האמת, שלרוב, הגישה הזו של שימוש בהם, בנעימות ברכות הפרווה - לצרכי הסברה עובדת יפה וקוצרת הצלחה ותגובות אוהדות.

     

     

    אני חושבת שהם גם מאד נהנים, מפני שאני רואה את התגובות שלהם, יש אפילו אנשים וילדים שהם זוכרים.... 

    נראה שהסברה כזו זה קצת "שימוש דו כיווני", נתינה שאף צד מהצדדים אינו חסר ממנה, ולמטרה טובה. 

     

    אתם מוזמנים לספר על מקרים דומים מהנסיון שלכם עם בעלי החיים שאתכם, אשמח לשמוע.    

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/5/09 22:27:
      אני כל הזמן עושה את זה עם כלבי כל השכונה מכירים אותם , הילדים אוהבים לשחק איתם . בכלל בכל הזדמנות שיש לי מנסה לקרב אנשים וילדים לטבע ולבעלי חיים באהבה ריקי ליידיסנו
        14/4/09 19:36:

      צטט: bonbonyetta 2009-03-14 18:52:29

       

       

      מה גם, שעקרונית, אני מסרבת לעשות כסף על חשבון בעלי החיים, מסרבת לעשות מזה עסק, כסף, זה עניין של עקרון.

      ברגע שאני עושה זאת זה ניצול אמיתי ללא מרכאות. ולו קצת כזה, לא?   

       

      לא מסכים (או שלא הבנתי את כוונתך).

      האם מי שעובד למחייתו כמורה, מנצל ילדים?

      האם וטרינר מנצל בעלי חיים?

      .

      את אינך "עושה כסף על חשבון בעלי החיים", אלא מתפרנסת מעיסוק שכל כך אהוב עלייך. השילוב האידיאלי!

      סיפורים מופלאים!

      אחזור לככב מחר.

      רונית

       

        17/3/09 17:44:


      קראתי והתרגשתי... כל הכבוד על עבודת הקודש הזו!!!

      המשיכי לשמש פה ולב לבעלי החיים המדהימים שחיים בינינו...


      בונבוניטה יקרה,

      אשריך על העשייה,

      לא רואה בכך ניצול של הכלבים אלא

      שימוש לטובה.

      הכלבים גם נהנים מהליטוף של הילדה ומהתייחסות של אנשים .

      אולי באמת את צריכה לחשוב על הסבה מקצועית ועבוד עם בעלי חיים

      בצורה טיפולית...

      נעמה

        17/3/09 10:03:
      אם רק כך היו מנצלים חיות כמוך אשרינו המשיכ בפועלך המבורך והמשך יום נהדר
        17/3/09 09:23:


      המון רגישות ואבחנה חדה הבאת בפוסט

      זה יפה :)

      לי יש קצת פחות סבלנות לבורות של אנשים והערות, אבל אני מניחה שעם כלב ענק הייתי צריכה לצפות את זה.

      מה שכן, אני מאוד נהנית לאפשר לילדים חסרי ביטחון ללטף דני ענק כי אחר כך הם רצים כמו גיבורים לספר לחבר'הצוחק

        16/3/09 20:22:


      :)

      נהדר.

       

      גם אני מנצלת אותם להסברה אבל עוד קודם ל  אהבה שאינה תלויה בדבר.

      הם אליי ואני אליהם.

       

      זה נותן לנפש עוצמות אינסופיות.

        16/3/09 13:18:

      כל התמונות שלי בגרליה של החיות מנוצלות כדי לקדם את נושא האימוץ.

      כולי תיקווה שזה עוזר

        16/3/09 09:53:
      נהניתי לקרוא את הפוסט. מזדהה עם "מעלליך". גם אני עשיתי את זה בלי להרגיש ביום יום. לצערי הכלבלב שלי נשאר אצל ההורים ואני כבר לא מתעסקת בזה כל כך כמו פעם... כדי למלא את החלל התחלתי להתנדב בכלבייה של כלבים נטושים והסיפוק הוא אדיר. לטייל איתם בשדות,ללטף אותם ולהעניק להם את האהבה שכל כך חסרה להם...זה סיפוק אדיר!! ממליצה את זה לכל אחד שאוהב חיות. את עושה עבודת קודש... המשיכי כך!
        15/3/09 20:43:


      נהניתי מאד מאד מהסיפור וכנראה כולנו שייכים

      לקבוצה מסויימת שבעלי  חיים שלנו זה חלק נפרד ממני

      ככה אני חשה כלפי כל חתול רחוב או כלב והלוואי

      שיכולנו לשפר במקצת לכמה מהם את החיים

      וכן אני נהנית מכל דקה מחהברות שלי הטובות

      2 החתולות שלי המקסימות מיצי ופאנדה


      יקירה...

       

      כל עוד ה"עבדות" הזו של זואי ולולי היא חוקית אז זה בסדר..

       

      כל עוד את משלמת להן בזמן (דוגלי, או כל מאכל טעים ומפנק אחר) ונותנת להן לשתות.. אז זה בסדר קריצה

       

      אני חושבת שהן נרתמות בכייף למסע שלך להסברה.. מה גם שנראה שיש המון כייף במסע שאת עושה.. המון רגש והמון אהבה..

       

      אני באופן אישי חושבת שאין עליך!!

       

      המשיכי כך! וכמובן שיהיה שבוע נפלא לנו ולחיות שאיתנו!

       

      נשיקה

        15/3/09 10:59:
      חיוךריגשת אותי מאוד....אכן "ורחמיו על כל מעשיו"....בעלי החיים הם בצד שלנו ולטובתנו
        15/3/09 05:37:


      יקירתי,

      את מדהימה,אין פשוט מדהימה.

      כן ירבו מעשייך הטובים,כן  ירבו אנשים טובים כמוך.

      חיבוק ענק ממני ומטייגר,שמנמנם לו בנועם עכשיו....

      שבוע טוב ומואר.

      שולמיתחיוך

        14/3/09 23:15:


      באמת מדהים כל הכבוד על מעשייך

      כן ירבו

       

        14/3/09 23:05:

      אין לי סיפור לספר, אני רק מתפעלת מעשייתך, כי את ממש מקרבת ללבות:

      בין בני אדם לבעלי חיים ובין בני אדם, בינם לבין עצמם.

      תבורכי !

      ס ו ז ן

        14/3/09 22:59:

      עשית לי טוב על הלב. גם אני משתדלת מאוד להסביר לכל מי שרוצה וגם למי שלא, על כלבים וחתולים. לגבי טיפול בעזרת בעלי החיים היתה לי דילמה קשה ביותר. אמנם כולי מתקוממת כנגד הניצול הקטן ביותר של בעלי חיים בכל תחום אפשרי, אבל כאן, דווקא בנושא הזה היתה לי דילמה והחלטתי שהבעד והנגד אצלי נמצאים על כף המאזניים והמאזניים שווים.

      ולמה אני מתכוונת ? לדוגמא. ילד אוטיסט שאינו מתקשר עם אף אדם. אפילו מהוריו הוא מנותק והוא יוצר לו עולם פנימי שלו. עולם כמעט בלתי חדיר. ילד כזה, כשהוא בא במגע עם בעל חיים, הוא מתעורר לחיים. הוריו, שאולי אינם אוהדי בעלי חיים ובוודאי לא היה עולה בדעתם לאמץ בעל חיים לביתם,, רואים את הנס הזה אצל בנם ויעשו הכל על מנת לשמר אותו. הם יאמצו כלב.

      וכאן בא מצפוני על מקומו בשלום. אם ניצלתי את הכלב ובסופו של דבר, כלב נטוש מצא בית - אני בעד.

        14/3/09 22:22:


      שבוע טוב,

      אשרייך על טונות של רגישות לאדם ולחי,  






        14/3/09 21:07:

      ישר כוח

      כל הכבוד

      שבוע טוב.

        14/3/09 20:51:
      נפלא
        14/3/09 20:41:

      וידוי חברים,

      אינני כל כך עם סבלנות וסובלנות כפי שנדמה....

      שוב, הכל "אינטרסים" קריצה

      יש לי סבלנות אין קץ כשמדובר במשהו שאני רוצה להשיג, כאן, בפעילות הסברה למען בעלי חיים.

      אין ולו שמץ אחד של סבלנות (הוכחות הן כל הפיוזים השרופים שלי) כשמדובר בדברים שאני לא אוהבת או מטרות שמעניינות לי את הקצה של ה.....

      אבל במחשבה נוספת, בעצם כולנו קצת ככה לא?

      לכל אחד מאתנו יש יותר סבלנות כשזה נוגע לדברים שאכפת לו מהם, ופחות כשמדובר בדברים שלא מעניינים אותו.

      שבוע טוב מוצלח יפה ובריא לכולם, ולכל הולכי על ארבע

      Myspace Animals Icons

       

       

        14/3/09 20:04:

      שמחתי לקרוא אודות "הניצול".

      ושמחה שיש אנשים שפועלים כמוך למען בע"ח.

      קבלי כוכב בזכות!!

        14/3/09 19:49:

      שאפו! וזה לא ניצול, זו מצווה!
        14/3/09 19:48:

      בוניטה יקרה,

      מאחלת לכולנו עולם שבו כך יראו כל עוולות הניצול שנדע!!

      בסיפור הזה בולטת לי במיוחד הסבלנות הנדירה שלך! המון אורך רוח יש לך יקירתי...

      וזה כך כך כל כך חשוב...ויפה{!}  *

      ~שבוע נפלא~  

        14/3/09 18:52:


      תודה על התגובות החמות.

      שמחה שהבנתם/ןאת "הראש שלי" מבחינת ה"ניצול".

      האמת שאני עושה זאת שנים מבלי להרגיש, בקטן כזה, הסברה נקודתית, ושמתי לב לזה פתאום כאמור בגלל המקרה עם הילדה הפגועה.

      בעקרון אינני אוהבת את הקטע של "טיפול בבעלי חיים", וזה בלשון המעטה.

      צברתי במשך השנים אפילו התנגדות לזה.

      לא מפני שזה לא חשוב או לא יפה חלילה. אני בטוחה שמטפלים רבים אכן נהדרים ומשגיחים בשבע עיניים על בעלי החיים להם הם אחראים. אך לא כולם כאלה.

      כל כך הרבה פעמים שמעתי על מקומות כאלה של "פינות ליטוף" בהן בעלי החיים מוזנחים על גבול ההתעללות, סובלים שם מידיים גסות, מחוסר השגחה והבנה, על "מטפלים" שרוב מעינהם נתונים לקטע המסחרי ולמטופלים יותר מאשר לבעלי חיים ולא תמיד שמים לב למצוקותיהם.

      מטלטלים את בעלי החיים ללא התחשבות, בשעת הפעלה בעלי החיים במצוקה והם אינם שמים אפילו לב (שמו לב לזה הורים שנכחו במקום תארו לעצמכם), כך שאינני מסוגלת אפילו לחשוב לעבור לקטע כזה.

      היו ויש דיווחים על כמה מהמפעילים הללו והמקומות הללו בפורומים לאחרונה ובמשך השנים האחרונות, אין זה חדש, כולם יודעים.

      מה גם, שעקרונית, אני מסרבת לעשות כסף על חשבון בעלי החיים, מסרבת לעשות מזה עסק, כסף, זה עניין של עקרון.

      ברגע שאני עושה זאת זה ניצול אמיתי ללא מרכאות. ולו קצת כזה, לא? 

      הגבולות כאן לא קשה לעבור אותם באם לא שמים לב.....

      מקווה שכוונתי מובנת כאן. הפוסט היה בדיוק על זה, אך בהפוך על הפוך.

      אם עושים זאת קבוע בצורה מקצועית, זה כבר עסק, זה כבר ללא הומור, ויש בזה אלמנט אמיתי של ניצול.

        14/3/09 11:04:


      אין ספק שלבעלי החיים יש תפקיד חשוב בעולם, מלבד שרשרת המזון.

      מקווה שכולם ישכילו "לנצל" אותם רק למטרות טובות כאלה...

      אישית - מנצלת אותם למטרות שלווה ורגיעה וכיף..חיוך.

        14/3/09 10:58:

      המטפל הפרוותי.

      יש המון כוח בבעל חיים ללמד את מהויות החיים.

       

      בעל חיים בבית- אור בבית.

      טוב יותר מכל מחנך.

        14/3/09 10:49:

      היי הונבונייטה,

      מעריכה ואוהבת את תחושת השליחות שלך.

      אני מאמינה שאהבת וקבלת בעלי חיים היא קרקע נכונה ומצוינת להיותנו אנשים טובים יותר.

      אני עוסקת בכך ביומיום שלי, מעבירה סדנאות בנושא טבע לילדים צעירים, ואך מכשירה מדריכים לכך.

       מנסיוני=הדרך הטובה ביותר לפתחת ליבם היא דרך סיפור שהו הם יכולים להרגיש הזדהות רגשית , בעיקר עם ילד-ה שאוהב בעל חיים מסויים או שחס על בעל חיים.

       

        14/3/09 10:37:

      בוקר טוב,

       

      תודה רבה עבר דברים חשובים וחכמים.

      כמי שנוהגת לעשות זאת גם כן, תמיד טוב לקרוא פוסטים של אוהבי בעלי חיים ולהיזכר שיש דרכים נוספות.

       

      צדקת לחלוטין יש לנו מכנה משותף והוא אהבה.

      אנשים שאוהבים בליבם אוהבים אנשים, בעלי חיים, תרבות, טבע באשר הם.

      מאוד נהינתי לקרוא את הפוסט.

       

      טלי כנפי

      www.spiralarose.co.il רגוע 

       

        14/3/09 09:55:
      תמשיכי כך :)
        14/3/09 09:52:

      צטט: mama_teressa 2009-03-14 09:09:55


      בונבוניטי חשבת פעם לעבור לעבוד בטיפול בבעלי חיים?

      זו עבודה עם שליחות, אני למשל מחפשת כזאת בנירות.

      קבלי   


      אהבתי לקרא, כן ירבו כמותך !!

       

      זו באמת שליחות. מנסיון שלי: מי שרוצה ויכול להרשות לעצמו - פשוט תתנדבו בהתחלה. עושה נפלאות ללב.

        14/3/09 09:09:


      בונבוניטי חשבת פעם לעבור לעבוד בטיפול בבעלי חיים?

      זו עבודה עם שליחות, אני למשל מחפשת כזאת בנירות.

      קבלי   


      אהבתי לקרא, כן ירבו כמותך !!

        14/3/09 09:07:


      יקירתי

      בדקה אחת הרחבת את ליבי פי מאה......דמעות של התרגשות בגרון (:

      אל תפסיקי לעולם, בריה מופלאה, את מעשייך. את שליחה גדולה, וזואי ולולי מלוות אותך ומסייעות לך,

      כמובן בלי ניצול(:

      כולי כבוד ואהבה והזדהות עם מעשייך ועם דרכך. גם אני, כשמסתייע," משתמשת" בבאפי שלי כדי ללמד ילדים ומבוגרים

      חמלה, שיתוף ודרך ארץ. במיוחד מרגש אותי לראות איך כלבים פותחים את ליבם של מוגבלים, פצועים בגוף ובנפש וקשישים.

      זו מצווה גדולה, ומי שזוכה בחייו לראות זאת, רואה נס.

      עשית לי את השבוע.

      חיבוק

      טלי

        14/3/09 04:15:

      כבוד לגישתך ולמעשייך
        14/3/09 01:00:
      מברכת על פועלך בקירוב אנשים להכרת ואולי אפילו אהבת בע"ח! *
        13/3/09 22:29:


      AHAVTI MA SHE SHAMATI

      SHABAT SHALOM

      O HISTORIA

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין