כבר כמה ימים שאני נזכרת באותו לילה פגשתי אותך ולא ידעתי עד כמה יקרה תהיי לי כל כך מהר הכנו ארוחת ערב וניפגשנו שתינו עם ידיד משותף שהחליט להכיר בנינו שתינו הרבה, אני והוא, ואת לא רצית אכלנו. אני הכנתי מוקפץ ואת הכנת פשטידה טעימה ושתיתי עוד. וודקה ורדבול. ואני בכלל לא אוהבת לשתות.
אחר כך שכבנו בספה בחצר אני בפינה, הוא באמצע ואת בפינה השנייה ונשענת עליו וליטפתי אותו...וכל כך רציתי ללטף גם אותך את השיער הזה המלא שהרוח הניעה לאט לאט והיד שלי קפאה
פתאום, כאילו הוא קרא את המחשבות שלי, הוא הניח את היד שלי על שיערך וליטפתי בפחד מסויים לא יודעת למה...מה עשיתי מזה כזה סיפור כזאת אני פחד זו מילה שלימדת אותי שאני משתמשת בה קצת יותר מידי.
האויר היה נעים והחברה שלכם הייתה נעימה לי והמגע של שיערך בכף ידי
ניכנסנו לבית ואת הלכת ישר לחדר השינה ואני הלכתי למטבח ושתיתי מהר עוד כוס קיוויתי שהביישנות שלי תיעלם ככל שאשתה. שטויות. קינאתי בך שהלכת כך לחדר קינאתי בביטחון שלך ללכת עם מה שאת רוצה ומרגישה בלי לפחד
ואולי השתייה כן השפיעה יותר ממה שחשבתי, כי אני לא זוכרת הרבה מאותו הלילה אני רק זוכרת שהייתי המומה עד כמה המגע באישה שונה ממגע בגבר הגוף רך ונעים יותר וזה הדהים אותי וזה כל מה שיכולתי לחשוב עליו באותו הזמן.
לא נירדמנו כל הלילה וישבנו בחצר ודיברנו על להשכיר יחד דירה שתינו רצינו לצאת לעצמאות מי האמין אז שכל כך מהר החיים יקחו אותנו אל מקומות אחרים היום אני ואת אימהות
כאילו עברו 20 שנה מאז זה היה לילה מדהים כי באותו לילה הכרתי אותך ולא היה לי מושג עד כמה מהר תהפכי להיות כל כך יקרה לי ואהובה וחברה כל כך טובה.
אוהבת אותך (מקווה שלא הבכתי עם הפוסט) |