טומי ואני והאורות
בבוקר, כשראיתי את טומי ליד החנות ירקות אמרתי לו "תהיה מוכן בערב". טומי אמר "בסדר". הוא לא חשב שזה רעיון טוב אבל שיכנעתי אותו. בערב נפגשנו ליד הסופר והלכנו לסנטר. זה היה יום שישי בערב והשומר לא רצה לתת לנו להכנס כי הכל סגור ויש רק סרטים למבוגרים.
- אבל המפתח לבית אצל אמא שלי...
- אז תתקשרי אליה
- היא בלי פלאפון
הוא הסתכל עלינו ואנחנו עליו והוא אמר "טוב. אבל תדעו שאני בא להוציא אותכם מהאוזניים אם אתם לא יוצאים תוך חמש דקות!"
כשנכנסנו עברנו מיד לצד השני. החשוך. עברנו ליד החנות של צומת עם הספרים שבתוך הברזנטים וטומי הוציא את האולר שלו וחתך. לקחנו ספר. אחר כך עלינו למשחקיה של הילדים. אחר כך שמענו צעדים והחלטנו להיות בשקט כי פחדנו שזה השומר. אז שתקנו ככה איזה שעה עד שכבר לא פחדנו. אמרתי לטומי שיוריד את החולצה כי רציתי לראות את העור שלו לבן לבן מול המנורות הצבעוניות של הכתובות של הקניון. טומי הסכים. הוא ביקש שאני אוריד את המכנסיים או לפחות אראה לו את התחתונים. היו לי תחתונים לבנים עם פרחים. אבל לא הראתי לו. אחר כך הדלקתי סיגריה שגנבתי מאמא. כשגמרנו לעשן אותה הדלקנו מדורה קטנה בפח. הסתכלנו חזק חזק על האש. טומי אמר "זה יפה". אני אמרתי. "כן". ראיתי את השלהבות משתקפות בעיניים של טומי.
כשיצאנו היה כבר שקט מאוד בחוץ. כנראה היה כבר בוקר או משהו. אבל עוד לא היתה שמש.
ברחנו לסנטר כי אף אחד לא רצה אותנו ולא חיפש אותנו. כששכבתי במיטה חשבתי שאני לא אספר לטומי איך כשבאתי הביתה ראיתי את זה ישר מול העיניים - אף אחד לא שם לב בכלל שנעלמנו. |