יפה כתבת

*

ציקי מתוקתי..

הייתי מחוץ לבית..בנופשון...

אבל דווקא חשבתי שאני צריכה לככב אותך וחשבתי הרבה עליך.

מצטערת שלא שאלתי לשלומך..

אבל אם תאמיני או לא..

העובדה בעינה עומדת...

חשבתי עליך...

מעניין..

שדווקא חשבתי עליך והנה את באה עם פוסט כזה.

מעניין שבאת למחשבות שלי...

*

 

לדעתי, את באמת לא צריכה להיעלב מאי כתיבת אנשים ווירטואלים אלייך לפרטי לשאול לשלומך, למרות שברור שזה נעים(!), אלא אם כן מדובר באנשים שבאמת מכירים אותך במציאות. אם תקחי את האנשים כאן - הווירטואלים - אישית ללב, לא תצאי מזה. ובאמת חבל על האנרגיות האלה.

*

יקירתי.

ברוך שובך.

ולענין ההתענינות.

יש משהו "חסר" בחברות וירטואלית.

לפעמים זה המנעות מחיטוט, כדי לשמור על פרטיותו של החבר

ולאו דווקא, חוסר התענינות.

חיבוק ממני.

מבינה לליבך את אישה מלאה רגש

התפלאתי שנעלמת אבל חשבתי שכמו כולם לקחת פסק זמן

מבינה אותך, זה ממש וירטואלי לעיתים וגם אני חושבת על הדברים הללו..

חיבוק גדול ממני לשבוע טוב*

כך זה בקפה ...וירטואלי... ואני תמהה על אמונתם של אנשים בחברות אמיתית כאן.

יש לי כמה קשרים יותר קרובים כאן ואם הם יעלמו אולי אשים לבי לכך [ כי עדיין אינם קרובים מספיק ] אבל אחרת...איך אפשר?

זה לא אמיתי...כמה מצער....

כייף לחזות בזיו פנייף תמיד...

נשמה שלי

את כל כך צודקת...

ואני ממש מצטערת אבל אני כמעט לא נמצאת מול המחשב

כי יש לי "עבודה סביב השעון" עם הנכד החדש שלי כאן בניו יורק

ורק בשבתות כשכולם ישנים  עוד (ולא עובדים) אז בבוקר מוקדם כשאני איתו על הידיים

אחרי האכלה יש לי קצת זמן לפוסטים שנשלחים אלי.

 

אני רק מקווה שעלי את לא כועסת המונים, כי מספיק שאני כועסת על עצמי.

 

נשיקות

שריאלי - ניו יורק

 

ציקי יקירתי,

מבחינתי לא הלכת לשום מקום!!

את פה איתי כל הזמן,

נוכחת!!

זה לא המרחק הפיזי או

קצב השיחות ביננו הוא שמשפיע או משנה

אלא עוצמת החיבור

ויש חיבור, נקודה.

ואם היה לך ספק..

אז קבלי ממני לב שכולו אהבה!

 

 

ציקי יקירתי..

צודקת ...צריכה הייתי לשאול עליך

אבל, איך? הרי את אומרת שלא היית במחשב...

אין לי את הטלפון שלך......

שבת שלום

מזי

אהבתי את התמימות שלך אני לא באתר חדשיים ואת אף אחד זה לא ממש מענין הכל וירטואלי כאן למה ציפית

כתבתי פוסט לפני שבוע ולא שלחתי לחברים קיבלתי 5 תגובות ככה זה

אוהב אותך אישה שבת ניפלאה ממני

ציקי מקוה שאת מרגישה טוב,

כאשר לא מגיבים זה לא אומר שלא רואים....לפעמים מאפשרים מרחב ללא מילים.....כמו באהבות.....

כתבת נפלא!

חיבוק של אהבה רבה, דליה

כשהלבבות קרובים,

אפשר גם בלי לדבר...

.

ועל כך יש שיר שלי:

"כשאת שותקת"

שהפזמון שלו:

כְּשֶׁאַתְּ שׁוֹתֶקֶת

אַתְּ הֲכִי אוֹמֶרֶת                  

לְלֹא מִלִּים   

מַקְשִׁיב מִבִּפְנִים        

לִשְׂפַת גּוּפֶךְ הַמְשַׁגֶּרֶת

אֶל מַעְמַקֵּי הַלֵּב.

.

כל השיר, כאן:

http://cafe.themarker.com/view.php?t=529509

 

יקירתי ככה זה את כותבת מישמע את קיימת

מגיבה וומיתגבה, ברגע שהיפסקת, את לא קיימת......

עצוב  אבל אלה דרכי הבלוגיה.....

אני יודעת שהיית עסוקה מעל ומעבר , וגם היברזת לי ממסיבת

הפורים,    העיקר ששבת כמו גדולה עם פוסט ענק !

ריבים??נכון מה שכתבת.......בול נכול

שלך מכל הלב חברתי האהובה פוזית

אוה היקרה,

את כן כועסת ואני מבינה אותך.

באמת התפלאתי שלא הגבת למה ששלחתי אליך.

מקוה שעכשיו הכל בסדר

ותמשיכי לכתוב דברים מענינים ויפים.

שולה

צודקת קסם של אשה

גם אני לא הייתי ולא נשאלו שאלות מאף אחד

מקווה שעכשיו הכל בסדר אצלך יקירה

ותהיי איתנו פה כבעבר

נשיקות

אודי

כתבת נפלא

כוכב

באהבה

צודקת מתוקה זה באמת מרגיז שיש חוסר איכפתיות...

מקווה שהכל בסדר אצלך....וזר ענקי ממני אלייך לכבוד החזרה שלך..