חכם אחד טייל עם תלמידו הנאמן ביער כשמרחוק הבחין  בבקתה דלה. הוא החליט לבקר שם לזמן קצר. בדרך הוא דיבר עם תלמידו על  חשיבותם של ביקורים המאפשרים, להכיר אנשים ועל הלמידה שרוכשים מחוויות כאלה. כשהגיע, הוא ראה את הדלות של המקום ותושביו. בבקתה התגוררו זוג הורים ושלושת ילדיהם, כולם יחפים לבושים בבגדים

בלויים ומלוכלכים. התקרב החכם לאיש המבוגר,  ושאל אותו:

"בסביבה זו אין מקורות עבודה וגם לא מרכזי מסחר, כיצד אתה ומשפחתך מצליחים לשרוד?"ענה לו האיש: " יש לנו פרה קטנה, היא מניבה  חלב בכל יום.
חלק מהחלב  אנו מחליפים עבור מזונות מסוימים בעיר הסמוכה, בחלק השני אנו מכינים יוגורט, גבינה וכד' לעצמנו,  וכך אנו שורדים." החכם הודה לו על המידע, הסתכל סביבו מספר רגעים, בירך לשלום והלך. באמצע הדרך פנה החכם לתלמידו ואמר: "חפש את הפרה הקטנה, קח אותה לתהום שם ממול ודחף אותה". התלמיד המבועת התנגד למורו, התווכח עמו וניסה להניאו מבקשתו, הרי הפרה הקטנה הייתה
אמצעי המחייה היחיד של אותה משפחה. אבל החכם הלך משם ולא ענה לו. התלמיד המדוכא ביצע את פקודת מורו.  מצא את הפרה הקטנה, הוביל אותה עד לתהום הקרובה דחף אותה וראה כיצד היא מתגלגלת בין האבנים ומתה. המראה הזה נצרב  בזיכרונו... כעבור מספר שנים, מלא רגשי חרטה, החליט הצעיר לעזוב את מורו ולחזור לאותו מקום כדי להתוודות בפני המשפחה ולסייע להם. כסף לא היה לו. הוא החליט שיעבוד חינם עבורם , כדי לסייע להם לקנות פרה קטנה חדשה. ככל שהתקרב למקום , ראה שהסביבה השתנתה, העצים פרחו, הבית היה יפה ונקי וילדים שיחקו בחצרהצעיר הרגיש עצוב ומיואש. הוא היה בטוח שהמשפחה הענייה נאלצה למכור את ביתה למשפחה אחרת כדי לשרוד.                                                                                                                                               

הוא החיש את צעדיו. כשהגיע לבית התקבל על ידי איש מאוד אדיב. הצעיר שאל על המשפחה שהתגוררה בבית לפני מספר שנים. ענו לו שהמשפחה ממשיכה להתגורר במקום. הוא לא הצליח להבין מה התרחש, הסתכל על הילדים והכיר אותם: הם נראו יותר גדולים ובריאים, אבל הם היו ללא ספק אותם ילדים שביקר אצלם עם מורו מספר שנים קודם. הוא שיבח את מה שראה ושאל את האיש (את בעליו של הפרה הקטנה): "כיצד הצלחת לשפר את המקום ולשנות את חייך?" השיב האיש  בהתלהבות:"הייתה לנו פרה קטנה שנפלה לתהום ומתה. מאותו רגע היינו חייבים לעשות דברים אחרים ולפתח מיומנויות חדשות שקודם לא ידענו שאנו מסוגלים להן, כך הצלחנו להגיע להישגים שהינך רואה".

לכל אחד מאתנו יש פרה קטנה, שמגבילה ועושה אותנו תלויים, שאינה מאפשרת לנו לפתח את כישורינו ויכולתנו. אנו מסתפקים במה שהפרה הקטנה מייצרת, וכך מנציחים מצב של בינוניות, שאינו מאפשר לנו להסיר את הכיסוי מעינינו ולראות ולהגשים את  היכולות שלנו.

כיצד תדחפו אותה  לתהום?