זרימה אנרגטית 

שלום

בפוסט הלפני אחרון כתבתי על "עבודה אנרגטית" ונתתי מעט דוגמאות לעבודה קבוצתית .כעת אני רוצה להראות את הגוון האישי והפרטי שאיתו אני זורם,כהכנה לפוסט הבא.

במסע האישי היום יומי של עבודה,לימודים,משפחה,זוגיות ועוד, אנו מוצאים את עצמנו במקומות שונים ובסיטואציות מגוונות.לפעמים ישנן אפשרויות ש"פתאום" אנו מגלים ומוצאים את עצמנו במצב של העברת אנרגיות חיוביות לאדם,חיה או מקום ופשוט נותנים ל"אור" לזרום למקום שיש בו חוסר איזון.אנו יכולים לעשות זאת הן במודע והן ללא ידעה,פשוט מאפשרים לאור לזרום ולזרום.לא חייבים להיות "מאסטרים אנרגטים" כדי לתמוך ולעזור למשל,במילה חמה או חיבוק שיכולים לתת למי שצריך את ההרגשה המופלאה של להיות אהוב ללא שיפוט או לתת לשמש לזרוח עלינו להביט סביב ו"לפזר" סביבנו הרגשה נעימה רכה ומלטפת .

אני אוהב לתת לאור לזרום דרכי להעביר אנרגיה ולקרקע אנרגיות שנשלחות לכדור הארץ מהיקום.לפעמים זה קורה תוך כדי תנועה ולפעמים במדיטה.את ה"אתרים" בדרך כלל אני בוחר מראש כדי להכין את התודעה להעברת עוצמות אור שהגוף יזרים.אתן מספר דוגמאות שעשיתי בעבר ואמשיך לעשות בעתיד.

כרוכב אופנים (שטח וכביש) יש לי את האפשרות להעביר אנרגיות אור ממקום למקום.ראשית אני מתחיל במדיטציה קצרה מול הים בת"א ותוך כדי נשימות של אור סופג לגופי אנרגיות מהים ומתחיל לדווש במעלה נחל הירקון.המסלול מתחיל בכביש סלול ולאחר מכן שבילי חולות.המסלול אינו קל ומאפשר קירקוע וחיבור לגוף הפיזי ז"א חול,זיעה וישבן רדום.לאחר כשעה של נסיעה לאורך הגדות היפיפיות של הנחל אני מגיע ל"מקורות הירקון".במקום זה (ליד ראש העין) נובע אקוויפר (מאגר מים תת קרקעי)החוף שמספק מים לכל גוש דן.לאחר ששתיתי ואפשרתי לגוף להוריד את הדופק,אני מודט ונותן לאנרגיות שספגתי,לזרום לנחל הירקון  ולאקוויפר החוף.לאחר מספר דקות אני מסתובב וחוזר לכיוון ת"א וחושב על המיליונים שישתו וישטפו את גופם באור שהים נתן ואני הזרמתי.

לפני כשנה וחצי השתתפתי באירוע שנערך על שפת ים המלח.באחד הבקרים קמתי מוקדם ורצתי לאורך החוף.לאחר כחצי שעה הבחנתי בבולען.בולען הוא בור שנוצר עקב חלחול של מים מתוקים שממיסים את שכבות המלח בקרקע וגורמים לקריסת פני השטח בצורת בורות עמוקים יותר ופחות.כשהבחנתי בעוד ועוד בולענים "צץ" במוחי רעיון נפלא,קפצתי לבולען ונתתי לאור לזרום דרכי כאשר למעשה אני האדם שהכי קרוב למרכז כדור הארץ מבין 7 מיליארד בני אדם,ובנוסף מזרים אור מהיקום והשמש מאירה את גופי ורוחי בעננים.אחרי מספר דקות שהאנרגיות עברו דרכי המשכתי לרוץ וחזרתי לאכסניה משופע באנדורפינים.

במקום עבודתי (בית החולים תל השומר)מזדמנות לי אין ספור אפשרויות מיוחדות לזרום ולהזרים אנרגיות של אור.ומאחר ואני טכנאי מעליות מתאפשרת לי גישה למקומות שחולשים על מתחמים מיוחדים,בדרך כלל אני בוחר בגגות.לפעמים אני מודט על גג בניין ההוספיס (התחנה האחרונה)ומזרים את האור לנשמות שרק עכשיו עוברות בגשר ל"צד השני".האנרגיות מאוד מיוחדות והתחושה היא של איחוד משפחתי או חזרה למקום של איזון ושלווה מרפאים.

לפעמים אני עולה על גג בניין האשפוז הראשי ונותן לאנרגיות של חמלה (מחלה-חמלה)לזרום דרכי מהיקום למאות האנשים שמאושפזים תחתי במחלקות השונות עם כל סוגי הנגעים והצרות.

לפעמים כשאני רוצה לטעום מהקצפת והדובדבן אני עולה לגג חדרי הלידה ופשוט נותן לתודעתי את ההזדמנות לחוש את האנרגיה המיוחדת והאלוהית שיולדת חיים חדשים לעולם מיוחד שמצוי בעיצומו של מעבר לעידן חדש ופלאי.

במהלך חיי היו עוד מצבים מיוחדים ומעניינים שבהם העברתי אנרגיה אבל נראה לי שהבהרתי את הנקודה.אני יודע שיש כאלו שיקראו את הפוסט ויחשבו ש"ירדתי מהפסים"...אז מה?

ועכשיו חכו לפוסט הבא "הר שאסטה"

יום קסום

פיצפון