לדעתי צריך להוסיף לאישום של מר קצב - הטרדת עד, הרי הוא הכפיש תקף והשמיץ

קבל עם ועדה...

צטט: pov 2009-03-19 14:03:15

טוב :)

 

 

טוב טוב, או טוב אחר?:))
 בהחלט , רק טוב אפשר להגיד על הדיאלוג הזה!:)
סופ"ש מקסים ושוב, תודה.

טוב :)

צטט: pov 2009-03-18 19:53:39

צטט: קצת אחרת.. 2009-03-15 14:22:28

היי אתה:)

קודם כל אני חייבת לומר, להגיד, להחמיא, אתה פשוש אתה:))) לא מרפה ואני אוהבת את זה. אבל בוא נסכם ונאמר, אני ואתה חלוקי דעות, עד כאן נכון?

אתה סבור שהרג בשוגג ואונס נושאים בחובם סוג של כאב שונה? ואני לא, נכון?

אתה סבור שיש חוקים שאפשר למחות עליהם ואתה צודק, אני טוענת אותו דבר אך מוסיפה ואומרת שאי אפשר להפר אותם רק כי הם לא צודקים, הוגנים, מחורפנים והזויים, ואתה לא ממש מסכים איתי? אז למחות אפשר חומד, אבל עדיין, לא להפר, וציינתי למה, כאוס, בלאגן, אנדרלמוסיה, ואת זה בטוח נעדיף למנוע, לא?

נכון, הדגשתי שחוק צודק גם כשהוא לא נתפס והתכוונתי להתקיימות החוק, היא שצודקת שהרי אני נגד הפרת חוקים גם כשאינם נתפסים.ושוב, מותר למחות, אסור להפר והתוצאה ברורה,מאסר,משפטים,דין וכו'.

אחד שמנסר לי ת'יד, יכול מאוד להכאיב לי.רק מלדמיין את זה כאב לי:) אבל אי אפשר להשוות בין הריגה, גם אם בשוגג, אונס, וניסור יד, נכון?:)

אדם שהרג בשוגג והרג שאדם בכוונה, שניהם חסרי אחריות בעיניי, אז אחד יכול לשבת מאסר עולם והשני יכול לשבת אחד כזה גם, ולא בניכוי שליש ושום הנחות, כי אמרתי אחריות,האחריות שנושאים בחובם האירועים האלה, אחריות של השוגים ואלה שלא שוגים אבל מתכוונים.

ואחרון אחרון חביב, חביבי, אם תקרא שוב את כל החומרים, שלך ושלי, תוכל לשים לב, שכן, גם אתה דיברת על שוני והבדל בין כאב ממקרה כזה למקרה ההוא. רק שאולי קצת נבלענו לתוך המלל.

בכל אופן, לדעתי הגענו למעין נקודת סיום, כל אחד<אני לא מכלילה, אולי אתה לא> העלה נקודות שהוא רצה לציין, להדגיש, לבטא.

ברור שלא נגיע להסכמה מוחלטת , ולכן, כדאי שנעצור פה. את כל מה שהיה לי להגיד, אמרתי, אם אתה סבור שלא, יאללה, ניכנס אל "הזירה" שוב.

נהניתי לגמרי, לאורך כל הדרך, ויאללה, מחכה להבא בתור:)

שנדע ימים טובים ומאושרים, ללא קצבים, אוכלי נבלות וכו'.

שיהיה לך אחלה יום וסופ"ש מדהים.

תודה ע נ ק י ת

איריס

  מבחינתי, היות ויש חוק, והחוק אומר, גם אם הוא מטומטם לדעתנו, שאדם זכאי ל X זכויות, אז החוק צודק <ושוב, גם כאשר איננו נתפס>

מי שטוען שהחוק תמיד צודק, יש לו חוסר מדאיג ומסוכן בחוש ביקורתיות.

אזכיר שמחוקקי החוקים הם סה"כ בני אדם- דבר שכאמור מאפשר להם לבצע טעויות.

 רגע, שאני מנסה להבין. אתה בעצם מציע שנלך נגד החוקים? ואז מה? כאוס במדינה?

כל חוק לגופו. לא כל חוק תורם למדינה ולכן לא כל התנגדות לחוק פוגעת בה.

אמרי לי מה החוק ואומר לך אם אני מציע ללכת נגדו או לא .

הרי הדגשתי שהחוקים יכולים להיות מטומטמים, איפה קראת שטענתי שהחוק תמיד צודק?????

(הדגשתי והגדלתי את המקום שבו קראתי זאת)

ולמטה עוד הדגשתי "גם כאשר איננו נתפס"!!!!

אם לדייק, הדגשת שהוא צודק גם כשאינו נתפס.

 אני לא רואה הריגה בשוגג, במיוחד בדוגמא שהבאתי כאחת פחות קשה. כי בוא נחשוב, רגע. איך מרגישות הנאנסות ואיך תרגשנה משפחות ההרוגה? הכאב אינו אותו כאב איום ובלתי נסבל? 

ראשית, ודאי שהכאב שונה- זה כמו ההבדל בין כאבו של חייל פצוע לכאבם של הוריו (לאחד זה כאב על בשרו ולאחר לא, גם אם בשני המקרים הוא בלתי נסבל)

שנית- את באמת חושבת שאדם שהרג מישהו בשוגג ואדם שהרג מישהו בכוונה, צריכים לקבל אותו עונש?

למה ואיך אפשר להגיד כאב שונה?? באיזה אומדנים השתמשת כדי לחוות דיעה מהסוג הזה?

תדמייני שמישהו מנסר לך את היד. האם לך ולמשפחתך הכאב מכך דומה? אני מנחש שלא.

איך אפשר בכלל, לאמוד כאב,אם זה  של הבן שנפצע, או המשפחה שנותרת מאחור ללא יקירם??

למען האמת זה לא אני שאמדתי כאב- זו את שהשוות בין הכאבים...

ושוב, משפחה שאיבדה יקירה, ואישה שנאנסה, סובלות כאבי תופת, כאבים נפשיים עצומים, ושוב, לא ניתן לאמוד את כל אלה במילים, אבל חומד, אתה חייב להאמין, הכאב בשני המקרים בלתי נסבל, בלתי ניתן לתיאור במילים.

אין מחלוקת שמדובר בכאב בלתי נסבל, אך לדעתי הכאב של הנאנסת רב יותר מזה של משפחתה שלא נאנסה.

אגב- גם כאב בין נאנסת לנאנסת שונה. (ותזכירי לי למה בכלל אנחנו מתווכחים על עוצמות כאב?)

צטט: קצת אחרת.. 2009-03-15 14:22:28

  מבחינתי, היות ויש חוק, והחוק אומר, גם אם הוא מטומטם לדעתנו, שאדם זכאי ל X זכויות, אז החוק צודק <ושוב, גם כאשר איננו נתפס>

מי שטוען שהחוק תמיד צודק, יש לו חוסר מדאיג ומסוכן בחוש ביקורתיות.

אזכיר שמחוקקי החוקים הם סה"כ בני אדם- דבר שכאמור מאפשר להם לבצע טעויות.

 רגע, שאני מנסה להבין. אתה בעצם מציע שנלך נגד החוקים? ואז מה? כאוס במדינה?

כל חוק לגופו. לא כל חוק תורם למדינה ולכן לא כל התנגדות לחוק פוגעת בה.

אמרי לי מה החוק ואומר לך אם אני מציע ללכת נגדו או לא .

הרי הדגשתי שהחוקים יכולים להיות מטומטמים, איפה קראת שטענתי שהחוק תמיד צודק?????

(הדגשתי והגדלתי את המקום שבו קראתי זאת)

ולמטה עוד הדגשתי "גם כאשר איננו נתפס"!!!!

אם לדייק, הדגשת שהוא צודק גם כשאינו נתפס.

 אני לא רואה הריגה בשוגג, במיוחד בדוגמא שהבאתי כאחת פחות קשה. כי בוא נחשוב, רגע. איך מרגישות הנאנסות ואיך תרגשנה משפחות ההרוגה? הכאב אינו אותו כאב איום ובלתי נסבל? 

ראשית, ודאי שהכאב שונה- זה כמו ההבדל בין כאבו של חייל פצוע לכאבם של הוריו (לאחד זה כאב על בשרו ולאחר לא, גם אם בשני המקרים הוא בלתי נסבל)

שנית- את באמת חושבת שאדם שהרג מישהו בשוגג ואדם שהרג מישהו בכוונה, צריכים לקבל אותו עונש?

למה ואיך אפשר להגיד כאב שונה?? באיזה אומדנים השתמשת כדי לחוות דיעה מהסוג הזה?

תדמייני שמישהו מנסר לך את היד. האם לך ולמשפחתך הכאב מכך דומה? אני מנחש שלא.

איך אפשר בכלל, לאמוד כאב,אם זה  של הבן שנפצע, או המשפחה שנותרת מאחור ללא יקירם??

למען האמת זה לא אני שאמדתי כאב- זו את שהשוות בין הכאבים...

ושוב, משפחה שאיבדה יקירה, ואישה שנאנסה, סובלות כאבי תופת, כאבים נפשיים עצומים, ושוב, לא ניתן לאמוד את כל אלה במילים, אבל חומד, אתה חייב להאמין, הכאב בשני המקרים בלתי נסבל, בלתי ניתן לתיאור במילים.

אין מחלוקת שמדובר בכאב בלתי נסבל, אך לדעתי הכאב של הנאנסת רב יותר מזה של משפחתה שלא נאנסה.

אגב- גם כאב בין נאנסת לנאנסת שונה. (ותזכירי לי למה בכלל אנחנו מתווכחים על עוצמות כאב?)

אה, ושכחתי דבר חשוב. אחד או שניים.

אני שמחה שאנחנו מנהלים את הדיאלוג הזה.

ודבר נוסף, שכחתי לברך בערב טוב בסיום, אז שיהיה אחד כזה:)

צטט: pov 2009-03-18 18:23:48

צטט: קצת אחרת.. 2009-03-15 14:22:28

  מבחינתי, היות ויש חוק, והחוק אומר, גם אם הוא מטומטם לדעתנו, שאדם זכאי ל X זכויות, אז החוק צודק <ושוב, גם כאשר איננו נתפס>

מי שטוען שהחוק תמיד צודק, יש לו חוסר מדאיג ומסוכן בחוש ביקורתיות.

אזכיר שמחוקקי החוקים הם סה"כ בני אדם- דבר שכאמור מאפשר להם לבצע טעויות.

 רגע, שאני מנסה להבין. אתה בעצם מציע שנלך נגד החוקים? ואז מה? כאוס במדינה?

הרי הדגשתי שהחוקים יכולים להיות מטומטמים, איפה קראת שטענתי שהחוק תמיד צודק?????

ולמטה עוד הדגשתי "גם כאשר איננו נתפס"!!!! בבקשה, אם אנחנו מנהלים דיון, שזה דבר נחמד, בוא נקרא את כל הפרטים, אחד של השני,  לפני שאנחנו בוחרים להתייחס.

אתה מסלף את דבריי.

העניין הוא שאני רואה קושי רב בלהאשים את המסנגרים שהרי אנו חיים במדינה דמוקרטית, שבה גם לרוצחים ואנסים מגיע סנגור.

אכן מגיע להם סנגור- אבל רק סנגורים חסרי מצפון ורודפי בצע, יסכימו לייצג אדם כזה .

סנגורים אחרים יכולים להחליט שלחלאה מסוימת, הם לא עוזרים כי למשל- הוא דקר את אמא שלהם, או מישהי שיכלה להיות אמא שלהם

אלא שאם זו לא באמת אמא שלהם- כנראה שזה גם לא באמת אכפת להם

ואז התנאי היחידי להסכמתם הוא גובה הצ'ק. נגד אנשים אלו דיברתי.

ומי אנחנו שנקבע איזה עו"ד הינו בעל מצפון ואיזה לא? 

מה פרוש "מי אנחנו"?

זכותי וזכותך לבקר התנהלותם של עורכי דין כפי שזכותי וזכותך לבקר התנהלותם של אנשים נוספים המבצעים פעולות השגויות לדעתנו או לא מוסריות לדעתנו.

השאלה "מי אנחנו שנקבע" כמו גם דעתך ש"החוק תמיד צודק" הופכת אותך לאזרחית אולטימטיבית

במדינה דקטטורית.

ושוב, אם תקרא את הפיסקה הראשונה בתשובתי, תוכל לשים לב לעובדה שלא טענתי שהחוק תמיד צודק.

ברור שאנחנו יכולים לבקר, ומה שאני ואתה עושים כרגע זה סוג של ביקורת. אנשים נוספים מבקרים דרך ערוצי תקשורת נוספים, כגון: עיתונות, טלוויזיה וכו'.

ועדיין, האם זה יכול להשפיע? לשנות את החוק? לשנות את העובדה שלכל אדם בכל דין ועניין מגיע ייצוג משפטי???

ושוב, אם אתה קורא שוב ומבין שלא טענתי שהחוק תמיד צודק, הדבר הופך אותי לאזרחית פחות אולטימטיבית שחיה במדינה דיקטטורית?:)

ואם לשאול את זה אחרת.. נניח ובמקום אונס, הוא היה אשם בהריגה בשוגג, כדור שנפלט מרובהו והרג את אחת הבנות, גם אז היית סבור שהעובדה שאלו בחרו לייצג אותו הופכים אותם ל... אמממ..?

 אם מישהו עשה משהו בשוגג- אז מנהסתם הפשע שלו פחות חמור מפשע מכוון ולכן הבחירה לייצג אותו פחות מקוממת (אם בכלל) ובמילים אחרות- שוב אין קשר בין הדוגמא שלך למקרה המדובר.

 אתה יודע מה, הדוגמא שהבאתי אכן לא מתאימה. התוצאה זהה. בשני המקרים ישנו נפגע, או גרוע יותר, הרוג. אז לזה שהרג בשוגג, לא מגיע ייצוג???הרי מישהו מת שם, הוא צריך לתת את הדין, הוא נהג בחוסר אחריות, לא? הוא אוט' הופך לרוצח שהרי אין בשפה העברית מילה מתאימה לאחד שהרג בשוגג.

 אני לא רואה הריגה בשוגג, במיוחד בדוגמא שהבאתי כאחת פחות קשה. כי בוא נחשוב, רגע. איך מרגישות הנאנסות ואיך תרגשנה משפחות ההרוגה? הכאב אינו אותו כאב איום ובלתי נסבל? 

ראשית, ודאי שהכאב שונה- זה כמו ההבדל בין כאבו של חייל פצוע לכאבם של הוריו (לאחד זה כאב על בשרו ולאחר לא, אם בשני המקרים הוא בלתי נסבל)

שנית- את באמת חושבת שאדם שהרג מישהו בשוגג ואדם שהרג מישהו בכוונה, צריכים לקבל אותו עונש?

 

שוב, אתה מסלף את דבריי!!!!! לא טענתי אל אדם שנהרג, או נרצח בכוונה ולכן זה לא יכול לשמש כדוגמא!!!!

לגבי הכאב.

סליחה מראש אם אשמע מתיימרת, כי אני לא.

 אני מודה לעולם, אין לי ניסיון , בחלק שמדבר ברגשות הקשים שאישה/גבר חווים בעקבות אונס. לצערי כאבי תופת עקב מוות של יקיר חוויתי, אך עם כל זאת אין לי דרך לאמוד אותם זה מול זה. 

למה ואיך אפשר להגיד כאב שונה?? באיזה אומדנים השתמשת כדי לחוות דיעה מהסוג הזה?

איך אפשר בכלל, לאמוד כאב,אם זה  של הבן שנפצע, או המשפחה שנותרת מאחור ללא יקירם??

ושוב, משפחה שאיבדה יקירה, ואישה שנאנסה, סובלות כאבי תופת, כאבים נפשיים עצומים, ושוב, לא ניתן לאמוד את כל אלה במילים, אבל חומד, אתה חייב להאמין, הכאב בשני המקרים בלתי נסבל, בלתי ניתן לתיאור במילים. אפשר רק לנסות לדמיין, להיכנס לתוך סיטואציה דומה תוך כדי חשיבה ולהרגיש את התהפוכות שהנפש והגוף יעברו.

אין הבדל, לא כזה הבדל שבגינו אפשר להגיד, וואלה, הוא מת והם סובלים פחות, וואלה ההיא נאנסה מזל שהיא לא מתה כי אז היה כואב יותר.

צטט: קצת אחרת.. 2009-03-15 14:22:28

  מבחינתי, היות ויש חוק, והחוק אומר, גם אם הוא מטומטם לדעתנו, שאדם זכאי ל X זכויות, אז החוק צודק <ושוב, גם כאשר איננו נתפס>

מי שטוען שהחוק תמיד צודק, יש לו חוסר מדאיג ומסוכן בחוש ביקורתיות.

אזכיר שמחוקקי החוקים הם סה"כ בני אדם- דבר שכאמור מאפשר להם לבצע טעויות. 

העניין הוא שאני רואה קושי רב בלהאשים את המסנגרים שהרי אנו חיים במדינה דמוקרטית, שבה גם לרוצחים ואנסים מגיע סנגור.

אכן מגיע להם סנגור- אבל רק סנגורים חסרי מצפון ורודפי בצע, יסכימו לייצג אדם כזה .

סנגורים אחרים יכולים להחליט שלחלאה מסוימת, הם לא עוזרים כי למשל- הוא דקר את אמא שלהם, או מישהי שיכלה להיות אמא שלהם

אלא שאם זו לא באמת אמא שלהם- כנראה שזה גם לא באמת אכפת להם

ואז התנאי היחידי להסכמתם הוא גובה הצ'ק. נגד אנשים אלו דיברתי.

ומי אנחנו שנקבע איזה עו"ד הינו בעל מצפון ואיזה לא? 

מה פרוש "מי אנחנו"?

זכותי וזכותך לבקר התנהלותם של עורכי דין כפי שזכותי וזכותך לבקר התנהלותם של אנשים נוספים המבצעים פעולות השגויות לדעתנו או לא מוסריות לדעתנו.

השאלה "מי אנחנו שנקבע" כמו גם דעתך ש"החוק תמיד צודק" הופכת אותך לאזרחית אולטימטיבית

במדינה דקטטורית.

ואם לשאול את זה אחרת.. נניח ובמקום אונס, הוא היה אשם בהריגה בשוגג, כדור שנפלט מרובהו והרג את אחת הבנות, גם אז היית סבור שהעובדה שאלו בחרו לייצג אותו הופכים אותם ל... אמממ..?

 אם מישהו עשה משהו בשוגג- אז מנהסתם הפשע שלו פחות חמור מפשע מכוון ולכן הבחירה לייצג אותו פחות מקוממת (אם בכלל) ובמילים אחרות- שוב אין קשר בין הדוגמא שלך למקרה המדובר.

אני לא רואה הריגה בשוגג, במיוחד בדוגמא שהבאתי כאחת פחות קשה. כי בוא נחשוב, רגע. איך מרגישות הנאנסות ואיך תרגשנה משפחות ההרוגה? הכאב אינו אותו כאב איום ובלתי נסבל? 

ראשית, ודאי שהכאב שונה- זה כמו ההבדל בין כאבו של חייל פצוע לכאבם של הוריו (לאחד זה כאב על בשרו ולאחר לא, אם בשני המקרים הוא בלתי נסבל)

שנית- את באמת חושבת שאדם שהרג מישהו בשוגג ואדם שהרג מישהו בכוונה, צריכים לקבל אותו עונש?

צטט: pov 2009-03-15 14:43:51

צטט: קצת אחרת.. 2009-03-15 14:22:28

אם מדברים על אתיקה מקצועית אצל עו"ד, אפשר גם אצל רופא.

תאר לך למשל שרופא היה בוחר לטפל באנשים עד גיל 68 ולמעלה מזה היה אומר, "נו חלאס, גם ככה תוחלת החיים עומדת על 75, וזה יוציא מאיתנו מלא אנרגיות וחומרים,יאללה נוותר".

אם כבר רצית להשוות לרופא, אז הדוגמא של גיל הפציינט לא קשורה כלל לנושא.

אם היית משווה לפציינט שהוא פושע- אז היה בסיס להשוואה בין העו"ד לרופא- אלא שבמקרה זה הרופא נדרש להציל את חייו של הפושע ולא לסייע לו לשקר את בית המשפט או להכפיש ולאיים על המתלוננים נגדו.

א"כ אספר לך שבכוונה הקצנתי. מבחינתי, היות ויש חוק, והחוק אומר, גם אם הוא מטומטם לדעתנו, שאדם זכאי ל X זכויות, אז החוק צודק <ושוב, גם כאשר איננו נתפס>

העניין הוא שאני רואה קושי רב בלהאשים את המסנגרים שהרי אנו חיים במדינה דמוקרטית, שבה גם לרוצחים ואנסים מגיע סנגור.

אכן מגיע להם סנגור- אבל רק סנגורים חסרי מצפון ורודפי בצע, יסכימו לייצג אדם כזה .

סנגורים אחרים יכולים להחליט שלחלאה מסוימת, הם לא עוזרים כי למשל- הוא דקר את אמא שלהם, או מישהי שיכלה להיות אמא שלהם

אלא שאם זו לא באמת אמא שלהם- כנראה שזה גם לא באמת אכפת להם

ואז התנאי היחידי להסכמתם הוא גובה הצ'ק. נגד אנשים אלו דיברתי.

ומי אנחנו שנקבע איזה עו"ד הינו בעל מצפון ואיזה לא? 

אתה הרי יודע שכגודל הייצוג והמקרה, כך הצ'ק הופך למנופח יותר, אז לא הבנתי כ"כ את ההשוואה.

הרי חייב לקום לו סניגור, אז לא עדיף שזה אחד שיבחר בעצמו מאשר אחד שהמדינה תמנה לו והוא יתהלך ממורמר? אמרת וצדקת "הם יכולים להחליט" והם החליטו, לא?

ואם לשאול את זה אחרת.. נניח ובמקום אונס, הוא היה אשם בהריגה בשוגג, כדור שנפלט מרובהו והרג את אחת הבנות, גם אז היית סבור שהעובדה שאלו בחרו לייצג אותו הופכים אותם ל... אמממ..?

 אם מישהו עשה משהו בשוגג- אז מנהסתם הפשע שלו פחות חמור מפשע מכוון ולכן הבחירה לייצג אותו פחות מקוממת (אם בכלל) ובמילים אחרות- שוב אין קשר בין הדוגמא שלך למקרה המדובר.

אני לא רואה הריגה בשוגג, במיוחד בדוגמא שהבאתי כאחת פחות קשה. כי בוא נחשוב, רגע. איך מרגישות הנאנסות ואיך תרגשנה משפחות ההרוגה? הכאב אינו אותו כאב איום ובלתי נסבל? הכל תלוי בעיני "המתבונן", "הסובל" האדם שחווה את החוויה, לא?מבחינתי, בשני המקרים יש גם חוסר אחריות משווע , רק שבמקרה האונס שעליו יש עוד המון  להוסיף ולהגיד, מלבד חוסר אחריות <אולי מחלת נפש איומה? שלא , ממש לא מצדיקה לתת לאפ'חד להתהלך חופשי>

 אני מעדיפה שכולם יזכו לסינגור, מאשר חף מפשע אחד יצטרך לרצות עונש מאסר ממושך על לא עוול בכפו.

אני כלל לא בטוח שיש קשר בין נוכחות הסנגור לאי הכנסת חפים מפשע לכלא.

לי דווקא נדמה שזה פועל הפוך- שימוש בסנגור מצליח לחלץ עבריינים לחופשי.

זהו , בגלל שאנו לא בטוחים.בדיוק בגלל זה כדאי להשתמש באופציה.תאר לך שאדם מאוד ממוצע, לא שכלתן גדול, היה צריך לייצג את עצמו, מה אז? סביר להניח שמרוב לחץ אפילו להגות את שמו בפני השופט/ים הוא לא היה מסוגל.

יתכן ויש קשר בין נוכחות סניגור לבין עבריינים שמתהלכים חופשי, אך מה חטאו אלה שיושבים בפנים, ולא עברו שום עבירה וכל זאת  כי אולי לא זכו לייצוג?

ולסיכום, די ברור לי התיסכול, כולנו חווים אותו כעת, או לפחות רובנו, אלו שמאמינים שהנבלה הזה הסתובב קצת יותר מדיי זמן חופשי, בעוד אדם מן המניין, האזרח הפשוט, היה מזמן בכלא, גם אם מחכה ליום הדין.

ושוב, אילו ואילו ואילו... ככה בנויה מדינתנו, לדמוקרטיה יש יתרונות וחסרונות.

 

 

צטט: קצת אחרת.. 2009-03-15 14:22:28

אם מדברים על אתיקה מקצועית אצל עו"ד, אפשר גם אצל רופא.

תאר לך למשל שרופא היה בוחר לטפל באנשים עד גיל 68 ולמעלה מזה היה אומר, "נו חלאס, גם ככה תוחלת החיים עומדת על 75, וזה יוציא מאיתנו מלא אנרגיות וחומרים,יאללה נוותר".

אם כבר רצית להשוות לרופא, אז הדוגמא של גיל הפציינט לא קשורה כלל לנושא.

אם היית משווה לפציינט שהוא פושע- אז היה בסיס להשוואה בין העו"ד לרופא- אלא שבמקרה זה הרופא נדרש להציל את חייו של הפושע ולא לסייע לו לשקר את בית המשפט או להכפיש ולאיים על המתלוננים נגדו.

העניין הוא שאני רואה קושי רב בלהאשים את המסנגרים שהרי אנו חיים במדינה דמוקרטית, שבה גם לרוצחים ואנסים מגיע סנגור.

אכן מגיע להם סנגור- אבל רק סנגורים חסרי מצפון ורודפי בצע, יסכימו לייצג אדם כזה .

סנגורים אחרים יכולים להחליט שלחלאה מסוימת, הם לא עוזרים כי למשל- הוא דקר את אמא שלהם, או מישהי שיכלה להיות אמא שלהם

אלא שאם זו לא באמת אמא שלהם- כנראה שזה גם לא באמת אכפת להם

ואז התנאי היחידי להסכמתם הוא גובה הצ'ק. נגד אנשים אלו דיברתי.

ואם לשאול את זה אחרת.. נניח ובמקום אונס, הוא היה אשם בהריגה בשוגג, כדור שנפלט מרובהו והרג את אחת הבנות, גם אז היית סבור שהעובדה שאלו בחרו לייצג אותו הופכים אותם ל... אמממ..?

 אם מישהו עשה משהו בשוגג- אז מנהסתם הפשע שלו פחות חמור מפשע מכוון ולכן הבחירה לייצג אותו פחות מקוממת (אם בכלל) ובמילים אחרות- שוב אין קשר בין הדוגמא שלך למקרה המדובר.

 אני מעדיפה שכולם יזכו לסינגור, מאשר חף מפשע אחד יצטרך לרצות עונש מאסר ממושך על לא עוול בכפו.

אני כלל לא בטוח שיש קשר בין נוכחות הסנגור לאי הכנסת חפים מפשע לכלא.

לי דווקא נדמה שזה פועל הפוך- שימוש בסנגור מצליח לשחרר עבריינים לחופשי.

היי אתה:)
יופי, דיון נהדר.

אני מנסה לשים את עצמי במקומם ולנסות להיות עו"ד. ביננו, אומרים עליהם המון דברים רעים, על כולם,וזה כבר מתחיל לא טוב כשרוצים להגיב ספציפית. ובכל זאת אנסה.

אם מדברים על אתיקה מקצועית אצל עו"ד, אפשר גם אצל רופא.

תאר לך למשל שרופא היה בוחר לטפל באנשים עד גיל 68 ולמעלה מזה היה אומר, "נו חלאס, גם ככה תוחלת החיים עומדת על 75, וזה יוציא מאיתנו מלא אנרגיות וחומרים,יאללה נוותר".

עקרונית,כבר בתחילת הדרך סברתי שבן העוולה ,"נשיא המדינה" <איכ> איכשהו אשם, רק לא ידעתי במה, עד שנתבהרה התמונה.

העניין הוא שאני רואה קושי רב בלהאשים את המסנגרים שהרי אנו חיים במדינה דמוקרטית, שבה גם לרוצחים ואנסים מגיע <הייתי שמה את זה במרכאות,אבל באמת מגיע עפ"י החוק> סנגור. ואם לשאול את זה אחרת.. נניח ובמקום אונס, הוא היה אשם בהריגה בשוגג, כדור שנפלט מרובהו והרג את אחת הבנות, גם אז היית סבור שהעובדה שאלו בחרו לייצג אותו הופכים אותם ל... אמממ..?אונס , דבר איום ונורא לכל הדיעות, אבל אם חושבים על זה, הריגה, רצח וכו' מזעזעים לא פחות אותנו באופן אישי, ועושים פחות רעש ממקרה האנס הזה..

זה באמת נושא מורכב ולעולם לא תהיה תמימות דעים, לעולם לא תהיה תשובה מוחלטת. אבל אני מעדיפה שכולם יזכו לסינגור, מאשר חף מפשע אחד יצטרך לרצות עונש מאסר ממושך על לא עוול בכפו.

שבוע נעים.

צטט: pov 2009-03-15 12:31:56

צטט: תושבת קבע 2009-03-15 12:01:40

זה מקצוע, כמו עורכי הדין, כמו הפרקליטים, כמו הפרסומאים

בסופו של דבר מאחורי כל מקצוע עומד בן אדם שיכול וצריך לבחור את משימותיו.

הטיעון "זה רק מקצוע" מזכיר את הטיעון "רק מילאתי פקודות"

 

המילה "רק" משנה את משמעות המשפט. לא השתמשתי בה!

לא תמיד זה טיעון משכנע.

 לא תמיד זה טיעון מוסרי.

מיקום הקו האדום שכל אחד בוחר לו אם לייצג או לא נאשמים שונים- הוא שמפריד בין המוסר של בעלי המקצועות האלו.

 

בדיוק כך. כל אחד בוחר איפה הקו האדום עובר. והשאלה שנשאלת אם המוסר בכלל משחק תפקיד במקצוע. יש שיגידו לך שמרגע שבחרת להיות עורך דין (למשל) אתה מחוייב לייצג כל לקוח, ללא קשר לאמונותיך האישיות.

צטט: תושבת קבע 2009-03-15 12:01:40

זה מקצוע, כמו עורכי הדין, כמו הפרקליטים, כמו הפרסומאים

בסופו של דבר מאחורי כל מקצוע עומד בן אדם שיכול וצריך לבחור את משימותיו.

הטיעון "זה רק מקצוע" מזכיר את הטיעון "רק מילאתי פקודות"

לא תמיד זה טיעון משכנע.

מיקום הקו האדום שכל אחד בוחר לו אם לייצג או לא נאשמים שונים- הוא שמפריד בין המוסר של בעלי המקצועות האלו.

אכן.. גם לי עברה המחשבה הזאת כשצפיתי בחדשות אז. איך בכלל הם מסוגלים!

וה"אני" השני אמרה לי שזה מקצוע, כמו עורכי הדין, כמו הפרקליטים, כמו הפרסומאים, וכו' וכו'... הם לא חייבים להזדהות עם הקליינט, הם חושבים בקווים מתימטיים פרקטיים.

בקיצור, מרגע שיועץ התקשורת לקח על עצמו את התפקיד הזה, הוא צריך לבצע אותו, ועל הצד הטוב ביותר.